לקראת ט"ו באב יצאנו בפרויקט מיוחד: שש שאלות על אהבה – עם נשים שמנהלות קריירות, עסקים וחיים מלאים, ועדיין שואלות את עצמן מהי אהבה אמיתית, איך היא משתנה עם השנים, והאם היא יכולה לשרוד בעולם שמודד הכול.
הראשונה להתארח היא רונית ליאור – יוצרת מותג הבישום R Diamonds Queen, מייסדת ספא מלכותי בהשראת פריז, ובעלת חברות בתחומי הביטוח והפיננסים. בשיחה אינטימית, רגישה וישירה, היא חושפת את האופן שבו היא מבינה אהבה – לא כרעיון מופשט, אלא כבחירה יומיומית להרגיש.
האם אהבה יכולה לשרוד בעולם שבו אנחנו נמדדות לפי שליטה, ביצועים ודיוק?
"דווקא בעולם שמודד ביצועים, אהבה אמיתית היא מרחב שמרפא. אני חיה בתוך מציאות של הובלה, הקמה, חזון, עם מותג בישום, ספא שנבנה כמו ארמון פריזאי, וגם חברות בתחומי הביטוח והפיננסים, אבל הלב שלי מחפש לא מדדים, אלא נוכחות. אהבה אמיתית שורדת, אם אנחנו מסכימות להיות בלתי נמדדות לרגע אחד ביום. דווקא אז היא מתחילה לנשום."
האם אהבה אמיתית יכולה מתקיימת לצד שאיפות אישיות – או נאלצת לוותר להן?
"אהבה אמיתית לא מבקשת ויתור, היא מבקשת שיתוף פעולה רגשי. אני לא נפרדת מהשאיפות שלי כדי לאהוב, אני רק לומדת איך לא להוביל לבד. הגבר שיאהב אותי באמת, ידע שהאהבה שלי היא לא תחרות, אלא הזמנה. וכשאישה יוצרת עולמות של יופי, עסקים ורוח, היא לא צריכה לוותר כדי להיות נאהבת. היא רק צריכה שיבינו את הקצב שלה."
האם אהבה בוגרת היא רומנטיקה מפוכחת – או חוזה רגשי בין שותפים עייפים אך מסורים?
"היא אף אחת מהן. אהבה בוגרת היא רכות שנשארת גם כשלא נשארים הפרפרים. היא לא חוזה עייף, היא יד שמחזיקה חזק גם כשיש סערה. אני מאמינה באהבה שיש בה גם עיניים נוצצות וגם כתף שאפשר להישען עליה בלי להסביר כלום."
האם את מרשה לעצמך להתרגש – או שהתרגשות נתפסת אצלך כחולשה?
"פעם התרגשות נראתה לי כמו משהו שצריך להסתיר. היום, דווקא מתוך העוצמה, אני מרשה לעצמי להתרגש עד דמעות, כי התרגשות היא עדות לכך שמשהו עדיין נוגע בי באמת. וזה הכי לא חולשה, זו המלכות שבי בלי שריון."
לו יכולת לחזור בזמן – מה היית אומרת לנערה שהיית, על אהבה?
"הייתי לוחשת לה בלב: אל תנסי להוכיח שאת ראויה. את כבר ראויה. תאהבי כשזה מרפא אותך, לא כשזה מרוקן אותך. ותזכרי, גבר אמיתי לא יפחד מהאור שלך. הוא יתאהב בו.”
ומה את היית רוצה לקבל השנה במתנה לט”ו באב – באמת?
"לא תכשיט, לא נסיעה. הייתי רוצה רגע שקט עם אהוב שאני יכולה לשים בו את הראש בלי לחשוב מה השעה. מתנה של חיבוק שמרגיש כמו בית. אולי גם לחישה קטנה שאומרת: “אני רואה אותך – לא רק את מה שאת עושה. אותך."
בתוך עולמות של תנועה מתמדת, שאיפות ומטרות, מזכירה רונית ליאור שאהבה אינה הסחת דעת מהמסלול – אלא העוגן שמחזיק אותנו יציבות בתוכו. היא לא מתחרה בלו״ז ולא נמדדת בהישגים, אלא מתרחשת דווקא כשאנחנו מרשות לעצמנו לעצור, לנשום, ולהרגיש. אהבה אמיתית, כך נדמה מדבריה, אינה זקוקה לנסיבות מושלמות ,אלא רק לרגע של נוכחות, שבו הלב זוכה סופסוף לנוח.
