לקראת ט"ו באב, יצאנו בסדרת ראיונות עם נשים הפועלות בזירות שונות – ניהול, יצירה, יזמות – וביקשנו לשמוע מהן כיצד הן תופסות אהבה היום: בין עבודה אינטנסיבית לבית, בין שאיפות אישיות לבין מחויבות זוגית. ליאת חתוכה, מייסדת "מלכת הג'לי" ובעלת המותג "ג'ליאת", המשלב בין תזונה לאורח חיים פעיל, עונה בכנות ובישירות על שאלות של רגש, איזון וחיבור אמיתי.
האם אהבה יכולה לשרוד בעולם שבו אנחנו נמדדות לפי שליטה, ביצועים ודיוק?
אהבה לא רק שורדת – היא הבסיס לכל הצלחה אמיתית. בעיניי, אהבה זה להגיע בסוף היום הביתה ולדעת שיש שם מישהו שיכיל אותך ויראה אותך, זו רשת ביטחון שהיא הכרחית כדי לנצח את המירוץ. אני לא מתביישת להרגיש – אני פשוט מדויקת גם עם הלב.
האם אהבה אמיתית מתקיימת לצד שאיפות אישיות – או נאלצת לוותר להן?
אהבה בריאה מחזקת את השאיפות ולא מחלישה אותן. היא לא באה במקום החלומות שלי – היא מחזיקה לי את הגב כשאני רצה אחריהם. כשיש אהבה, יש לי שקט פנימי שמאפשר לי לעוף גבוה.
האם אהבה בוגרת היא רומנטיקה מפוכחת – או חוזה רגשי בין שותפים עייפים אך מסורים?
אהבה בוגרת היא לדעת שזה לא תמיד זיקוקים – לפעמים זו פשוט נוכחות שקטה, מבט שמבין, והיכולת לצחוק גם ביום מתיש. זו לא פשרה – זו החלטה יומיומית להישאר בצוות. תקופת הפרפרים בבטן״ זה משהו זמני, אהבה אמיתית היא פור לייף
האם את מרשה לעצמך להתרגש – או שהתרגשות נתפסת אצלך כחולשה?
התרגשות היא לא חולשה, היא עדות לכך שאני עדיין חיה, יוצרת, נוגעת. אני לא מתנצלת על הלב שלי – הוא חלק מהחוזק שלי. אוי ואבוי אם נפחד להתרגש, מה יהיה שווים החיים?
לו יכולת לחזור בזמן – מה היית אומרת לנערה שהיית, על אהבה?
באהבה יש עליות וירידות, כשזה קוו ישר זה כנראה מת. תעריכי כל רגע בדרך כי ״להרגיש״ משמע ״לחיות״
ומה את היית רוצה לקבל השנה במתנה לט"ו באב – באמת?
משהו קטן, סולידי, לא צריך להיסחף – נגיד יהלום. אחד. אולי שניים לא נהיה קטנוניים😜
אם חשבנו שאי אפשר לדבר על אהבה מבלי להיגרר לקלישאות – הריאיון עם ליאת מוכיח אחרת. בדברים שהיא אומרת, ובדרך שבה היא בוחרת לנסח אותם, היא מצליחה להחזיר את השיחה אל הקרקע: אל המקום שבו אהבה אינה מילה גדולה או דרמטית, אלא חלק בלתי נפרד מהחיים עצמם – רגעים יומיומיים, שותפות, תנועה מתמשכת. לא אידיאלים אלא כנות פשוטה, שיש בה מקום גם לשקט וגם להתרגשות. בדיוק כמו שצריך.
