אני רק רציתי לקנות מלתחה לחורף

מאת גלינה סמית, עורכת ראשית womfire.net

אני שונאת שופינג וקניונים, באמת ומכל הלב, ההסתובבות חסרת התכלית באחד ממתחמי הקניות עושה לי רע.
אולי כי פעם בחיים אחרים עבדתי בחדר בקרה בקניון והיתי חברה של כל החנויות, אולי זה הגיל.
אבל אחת לכמה זמן אני נאלצת לצאת מאזור הנוחות ואני יוצאת לקנות בגדים.
יש לי רשימה ברורה בראש של הפריטים שאני רוצה, תקציב שאני מוכנה לבזבז ומותגים שאני מוכנה לנסות.

פעמיים בשנה אני עושה שופינג, והינה הגיע גם השנה זמן להיכנס לגיהנום האישי שלי.
כמה דברים עליי, אני בת 44, מידה 40-42 ודי נמוכה.
דרישות מלתחה: 2 זוגות מכנסים, לפחות 2 שמלות, חצאית שחורה פשוטה מידי, 2-3 חולצות מכופתרות, חליפת פסים אלגנטית, כובע, זוג נעלי עקב פשוטות, כמה זוגות מכנסי סקיני, חזיה שחורה.
תקציב 2000 ש"ח בלי שוברים ועוד 1000ש"ח בשוברים.

שבת מתחם אאוטלט בילו
חנות ראשונה פאקטורי 54 אאוטלט צומת בילו.
האאוטלט ענק, למצוא בו אנשי שירות כמעט ובלתי אפשרי. ככל הניראה החנות מתמחה בצעירות ורזות כי השמלה במידה 46 של ארמני לא עלתה עליי.
התעצבנתי ועם דמעות, ממש דמעות יצאתי החוצה.
כמובן לא קניתי כלום!

לצערי גם באינסטוש לא מצאתי נשים עם גוף כמו שלי

חנות שניה ZIP צומת בילו
המוכרת נחמדה, הציעה לי שמלה אחת במידת L, בסוף קניתי XL.
מבאס, אבל זאת המציאות.
שמלה שחורה פשוטה וארוכה, יושבת טוב, אז מה זה משנה.
בבית גזרתי את התווית של המידה כדי לא להתבאס.
שמלה שחורה מקסי 129 ש"ח.

ראשון מתחם אאוטלט חולון
חנות שלישית אמפוריום אאוטלט חולון
אני אוהבת את החנות, מנהלת החנות או הזכיינית, תמיד מסבירת פנים.
עוזרת מציעה ומחייכת.
מצאתי שמלה אחת שחורה כמובן מקסימה של נאוטיקה ב 400 ש"ח.
בזכות תו זהב, נקודות מועדון שילמתי 25 ש"ח מהתקציב.
ואפילו מידה מדיום.
אוהבת מותגים שאוהבים את האישה.

שני קניון מודיעין
חנות רביעית בוניטה דה מאס
גילוי נאות היה לי שובר לחזייה. מנהלת החנות היתה לבד והתמודדה באומץ עם כל הנשים שקנו חזיות במבצעים.
לקח לה פחות מדקה למצוא לי את החזייה הרצויה, את המידה נכונה ואחרי מדידה אחת בלבד. יצאתי מרוצה עם חזייה שחורה שרציתי.

חנות חמישית רונן חן
בחלון ראווה ראיתי חליפה שהיתה כמעט כל מה שרציתי. יקרה חד משמעית, אבל בדיוק כפי שתיארתי אותה לעצמי בראש.
אבל, אתם מכירים את זה שאתם נכנסים לחנות ושופטים אותכם לפי המראה.
זה בדיוק מה שהרגשתי, מן חוסר נוחות של "אישה יפה" במלבוש הלא נכון.
מדדתי, ישב עליי טוב, אבל היה נוח.
המוכרת היתה עסוקה בנשים שניראו פחות עייפות ממני, ולבושם היה הרבה יותר יוקרתי משלי.
הורדתי את המכנס, אמרתי יפה בי ופשוט הלכתי.

לא ככה, ואני גם לא ג'וליה רוברטס, אבל פחות או יותר

חנות שישית זארה
זוכרים את שיר המקפלות, אז זה זה!
0 שירות בחנות, חפש את המטמון. בכניסה למלתחה המקפלת בכול פלצני נתנה פקודה : "קולבים להוריד". 7 פריטים לא התאימו במידה, בצורה ובסגנון.
2 היו נחמדים, סוג של טייץ/מכנס מאוד צמוד. רק המידה לא היתה מתאימה.
לאור החוויה שלי יש הלכתי על XL. מסתבר שגם L מתאים לי.
פניתי ל"מקפלות" לקבל מידה קטנה יותר, מסתבר זה שירות שלא קיים, "לכי חפשי", הלכתי וחיפשתי, מצאתי ועם מלא עצבים פניתי לקופה.
שני קופאים, חנות מלאה בקונים, התור הזכיר את הימים העגומים של ברית המועצות בהם הביאו לסופר נתח בשר איכותי או פרי אקזוטי.
רק אחרי שהערתי לקופאי, החמוד שם לב שיש אישה בהריון מתקדם ונתן לה לעבור.
בסוף גם הגיע תורי, שילמתי 258 ש"ח על שני זוגות מכנסיים ועצבנית פניתי לדרכי.

לא מצאתי את המקורי אבל הבנתם את המסר

חנות שביעית פרופיל
ריקה מאנשים, עם ילדה מדהימה, שהציעה ג'קט כזה או אחר, חולצה כזו או אחרת.
הכל יושב, כמעט הכל מתים, ברוח טובה ועם הרבה צחוק. בסוף קניתי ג'קט שחור עם פסים כסופים, שתי חולצות מכופתרות מסאטן, רציתי גם כובע, אבל לא היה.
כל כך נהניתי מאווירה, יחס והמון רצון לעזור ולא לדחוף משהו שאני ממש לא רוצה.
השארתי בחנות 530 ש"ח (היו מבצעים).

חנות שמינית קאסטרו
באמת היה קצר, חיפשתי חצאית שחורה פשוטה, המוכר היה עסוק בעצמו, פעמיים ביקשתי עזרה, בפעם השנייה כפרה עליו שם לב.
ואז בהתלאהבות יתרה הוא צועק לי : "את המוכרת מפופ אפ של טרמינל X", לא כפרה אני לא, אני רק רוצה חצאית.
"טוב אז אין לי!"……. אני פניתי לדרכי.

חנות תשיעית סטודיו פאשה
נכנסתי ושאלתי עם יש חצאית אומנם מיני אבל באורך נורמלי, לא אנה זאק.
הילדה המקסימה הבינה בדיוק למה אני מתכוונת, נתנה לי שתי חצאיות למדידה ובסוף יצאתי עם חצאית קטיפה מקסימה. מחיר שפוי של 119 ש"ח.

לצערי התהליך של השופינג טרם נגמר, אני עדיין צריכה חליפה ונעליים והאמת ממש אין לי חשק!
אולי זה בגלל המבטים המזלזלים, חוסר רצון לתת שירות, המידות הלא השפויות.
למסע הזה יצאתי עם בעלי, מסכן אין לי מושג איך הוא המשיך לחייך לאורך כל השלושת הימים האחרונים.
מה גם רוב החנויות לא מתחשבות בבעלים המסכנים שנגררים אחרינו.
כיסא וכורסא בהחלט יכולים רק לתרום.
ואם יורשה לי, מוכרים יקרים, שימו לב אלינו, בזכותינו יש לכם סיכוי להגיע ליעד מכירה ואולי אפילו בונוס חודשי. אנחנו לא אוויר.
ואם אנחנו כבר לא צעירות ובלי גוף של בר רפאלי זה לא אומר שאנחנו צריכות לצאת עם הרגשה משפילה מחנויות שבהם אתם עובדים.
חיוך, אפילו הערה צינית על המידות, בהחלט יתרמו לנו למצב הרוח.
וחוץ מזה לכו תדעו מי בפעם הבאה יכנס לנות אולי היא או הוא יכתבו גם איזו כתבה, לאו דווקא מחמיאה!


View Comments (0)

Leave a Reply