H&M Atelier סתיו־חורף 2026 מניחה בצד את הקז'ואל העצל, מחזירה את הכתפיים, העור והנעליים הנכונות, ומזכירה שלפעמים כל מה שגבר צריך הוא בלייזר טוב.
אחרי כמה עונות שבהן אופנת הגברים ניסתה לשכנע אותנו שטרנינג איכותי הוא כמעט חליפה ושנעלי ספורט לבנות מסוגלות לפתור כל משבר סגנוני, H&M Atelier מחזירה לסתיו־חורף 2026 משהו שכמעט שכחנו להתגעגע אליו: חייטות עם נוכחות.
לא חייטות טקסית, לא חליפה שמחכה להזמנה לחתונה ולא ניסיון להתחפש לבנקאי ממנהטן. הקולקציה החדשה מביטה אל החייטות הגברית של שנות ה־80 וה־90, מוסיפה לה מעט קולנוע יפני, מעט מינימליזם אירופי והרבה מאוד הבנה של פרופורציות, ומתרגמת את כל זה למלתחה שנראית עכשווית בלי להתאמץ להוכיח שהיא כזאת.
הבסיס הוא הכתפיים. רחבות, מובנות, כמעט ארכיטקטוניות. אחריהן מגיעים בלייזרים ארוכים בעלי שלושה כפתורים, מכנסיים שמסרבים להתחייב לגזרה אחת ונעים בין קו צר וישר לבין צללית רחבה, נינוחה ונשפכת יותר. התוצאה מזכירה תקופה שבה לבגד היה מותר לתפוס מקום בחדר עוד לפני שהגבר שלבש אותו התחיל לדבר.
וזה, במובנים רבים, כל הסיפור.
H&M Atelier אינה מנסה להמציא מחדש את המלתחה הגברית, אלא להזכיר למה פריטים מסוימים שרדו בה מלכתחילה. בלייזר טוב, מעיל עור, ז'קט טיסה, מכנס מחויט, מוקסין או נעל דרבי אינם זקוקים להסבר תיאורטי. כאשר הפרופורציות נכונות והחומר עובד, הם פשוט נראים טוב.
לצד החייטות מופיעים בלוזונים וז'קטים השואבים מעולם בגדי העבודה, מעילי טיסה, חולצות במשבצות מטושטשות ובהדפסי אומברה וסריגים כבדים ומלאי טקסטורה. הכול מקבל טיפול מדויק מספיק כדי לא להיראות נוסטלגי מדי, אך גם לא סטרילי. אפילו אבזם חגורה משובץ ניטים, פריט שיכול היה בקלות לגלוש למחוזות מפוקפקים של אופנת רוק מתחילת האלפיים, מצליח כאן להפוך לאחד מסימני הפיסוק החזקים של הקולקציה.
גם העור מקבל מקום משמעותי, ולא כאקססורי קטן שנועד להוסיף "אדג'". מעילים, בלייזרים ומכנסיים מעור מעניקים למלתחה קו חד וכמעט לילי, בדיוק בנקודה שבה חייטות קלאסית פוגשת את הגבר שלא מתכנן לסיים את הערב אחרי ארוחת הערב.
החומרים הם אולי המקום שבו הקולקציה הופכת ממוצלחת למעניינת באמת. קשמיר, צמר וג'רזי כותנה מספקים רכות ועומק, בעוד ניילון מקומט, ניילון טוויל וסריגי צמר כבדים מכניסים פנימה שפה תעשייתית ושימושית יותר. תערובות צמר בפסי סיכה ובדוגמת אדרת דג יושבות לצד ויסקוזה עשירה ודנים בשטיפות עונתיות, כך שהפער בין חליפה לבין בגדי עבודה מיטשטש במידה הנכונה.
אנה הרננדז, המעצבת הראשית של H&M Atelier, מגדירה את העונה כמפגש בין פרופורציות, איפוק, טקסטורה וחמימות, ובמקרה הזה ההצהרה השיווקית גם די מדויקת. החוזקה של הקולקציה היא ביכולת להניח פריט נוקשה לצד פריט רך, מעיל מוקפד ליד סריג כבד, חייטות כמעט ארכיונית ליד ניילון בעל אופי פונקציונלי, בלי לגרום לאף אחד מהם להיראות כאילו הגיע למסיבה הלא נכונה.
פלטת הצבעים ממשיכה באותו קו מאופק. שחור, חום כהה ואפור פלדה שולטים, בעוד אדום שרוף וכתום מעושן נכנסים רק כדי למנוע מהכול להפוך לתרגיל אינטלקטואלי בגווני פחם. זו פלטה גברית מאוד, אבל לא במובן המאצ'ואיסטי והצפוי שלה, אלא במובן הבטוח בעצמו, כזה שאינו זקוק לצבע זרחני כדי להוכיח שיש לו אישיות.
יש כאן גם משהו קולנועי מאוד. לא במקרה ההשראות נעות בין סרטי אקשן יפניים של שנות ה־90 לבין צילום ואמנות עכשוויים. חלק מהלוקים נראים כאילו נשלפו מסרט שבו הגיבור מעשן לבד בלובי של מלון בטוקיו, רגע לפני פגישה שלא תיגמר טוב, וחלקם מתאימים באותה מידה לבר יין בתל אביב. אופנה טובה, אחרי הכול, תמיד צריכה לאפשר מעט פנטזיה בלי להפוך לתחפושת.
H&M Atelier, שהושקה ב־2024 כקפסולת הגברים המוקפדת יותר של המותג, ממשיכה לבנות לעצמה זהות שאפתנית בהרבה מההגדרה הפשוטה של "קו פרימיום". היא פונה לגבר שמבין שבסופו של דבר סטייל אינו מספר הלוגואים שהוא מצליח להכניס ללוק אחד, אלא היחס בין כתף, אורך, בד ונעל נכונה.
ולפעמים כל מה שצריך כדי להיראות יקר יותר הוא פשוט להפסיק להתלבש כאילו ניסית להיראות יקר.
קולקציית H&M Atelier לסתיו־חורף 2026 זמינה באפליקציה ובאתר H&M
