ממצרים העתיקה ועד בודי גליטר של תחילת שנות האלפיים, מהדיסקו ועד ההיילייטר הנוזלי, הזוהר מעולם לא היה רק קישוט; הוא היה מעמד, תשוקה, אשליה, ולעיתים גם דרך אלגנטית מאוד לשקר לעולם שהכול בשליטה.
האור הוא אחד מחומרי הגלם העתיקים ביותר של היופי, הרבה לפני שמישהו ארז אותו בשפופרת קטנה, קרא לו גלואו, שימר או אפקט פנינה, והצמיד לו מחיר שמצריך נשימה עמוקה. בני אדם הבינו מוקדם מאוד עיקרון פשוט למדי: מה שמחזיר אור מושך מבט, מה שמושך מבט מקבל כוח, ומה שמקבל כוח הופך, במוקדם או במאוחר, לאידיאל.
במצרים העתיקה איפור העיניים לא היה גחמה אסתטית בלבד, אלא שפה שלמה של מעמד, פולחן, הגנה וטקס. מינרלים, פיגמנטים ואבקות צבע עיצבו את הפנים הרבה לפני שהיופי הפך למחלקה מוארת בבית כלבו, עם מוכרת שיודעת לזהות חולשה רגשית ממרחק של שלושה מטרים. הגוף לא רק התקשט; הוא ניהל שיחה עם העולם, עם האלים, עם הסביבה ועם המראה, אותה ערכאה קטנה ואכזרית שמעולם לא איבדה מכוחה.
ההיסטוריה של הזוהר, כמובן, אינה נקייה כפי שהיא נראית על עצם לחי מוארת היטב. במשך מאות שנים עור בהיר, כמעט בלתי אנושי, נחשב לאידיאל אצילי באירופה, גם כאשר הדרך אליו כללה אבקות, משחות וחומרים שהיום היו נעצרים כבר בשלב בדיקת המעבדה, או לפחות גורמים לרגולטור אירופי להרים גבה באופן לא דרמטי אך קטלני. היופי תמיד אהב להעמיד פנים שהוא עניין עדין, תרבותי, כמעט רוחני; בפועל, הוא ידע להיות תובעני, מסוכן ולעיתים חסר רחמים כמעט כמו החברה שהכתיבה אותו.
הגליטר המודרני נולד הרחק מן הרומנטיקה הזאת. לא בארמון, לא בחדר איפור של כוכבת קולנוע, אלא בעולם תעשייתי, המקום שבו חלק ניכר מן החלומות האסתטיים שלנו מתחילים את דרכם בצורה הרבה פחות פיוטית מכפי שהיינו רוצות להאמין. בשנות השלושים של המאה הקודמת פותחה בארצות הברית טכנולוגיה לחיתוך חומרים מבריקים לחלקיקים זעירים ומדויקים, ומשם הייתה הדרך קצרה אל הבמה, אל האופנה, אל האיפור ואל כל מקום שבו בני אדם ביקשו להיראות מעט פחות יומיומיים.
ואז הגיע הדיסקו. שנות השבעים והשמונים העניקו לברק את הרגע התיאטרלי הגדול שלו: עפעפיים מתכתיים, בדים כסופים, אולמות ריקודים, גלאם רוק, כתפיים מוגזמות ואיפור שלא ביקש להיראות טבעי, מפני שטבעי היה כמעט עלבון. הזוהר נדרש להיות ברור, חד, נוכח, כזה שנראה גם מהקצה השני של החדר, רצוי דרך עשן סיגריות, מוזיקה גבוהה מדי ותאורה שלא עשתה חסד עם אף אחד אבל איכשהו גרמה לכולם להיראות חשובים יותר.
שנות התשעים קיררו את הברק והפכו אותו לפרוסטי, כסוף, לילכי ומחושב יותר, כאילו הנצנוץ עצמו למד לדבר בטון נמוך. בתחילת שנות האלפיים, לעומת זאת, הגוף כולו הפך לקנבס: בודי גליטר, גלוסים דביקים, שמני גוף מנצנצים, קריסטלים קטנים, קליפים ב־MTV ושטיחים אדומים שבהם גם עצם הבריח דרשה יחס של כוכבת. היה בזה משהו מוגזם, ילדותי ולעיתים כמעט אסוני, אבל היה בזה גם חופש גדול; העור לא רק נראה, הוא הופיע.
היום הזוהר חוזר אחרת. אחרי שנים של מינימליזם מחושב, עור עירום לכאורה ואיפור ללא איפור שדרש יותר מאמץ מאיפור מלא, הברק שב אל חיינו בגרסה בוגרת ומדויקת יותר. פחות גליטר גס, יותר אפקט פנינה; פחות תחפושת, יותר החזר אור; פחות רול און נוצץ של נעורים מביכים, יותר אישה שיודעת היכן להניח טיפת היילייטר אחת כדי להיראות כאילו ישנה שמונה שעות, שתתה מים, לא פתחה מיילים אחרי שבע בערב ומנהלת חיים פנימיים מאוזנים. זו כמובן אשליה, אבל אשליה טובה היא אחת ההנאות האלגנטיות האחרונות שנותרו לנו.
המוצרים החדשים במשפחת השימר והגלואו כבר אינם מבקשים להיראות כמו שכבת נצנצים שנשפכה בטעות על העור; הם מבקשים להיראות כמו עור יקר. שמני גוף עם חלקיקי מיקה דקיקים, קרמים פנינתיים, פריימרים מאירים, צלליות מתכתיות רכות, גלוסים עם החזר אור והיילייטרים שקופים למחצה פועלים כולם על אותו עיקרון פשוט ומבריק: האור הוא חומר גלם, ומי שיודעת לשלוט בו אינה זקוקה להרבה יותר.
המשיכה שלנו לברק אינה רק עניין של טרנד, אלא משהו עמוק הרבה יותר, כמעט פרימיטיבי במובן המחמיא של המילה. ברק מזוהה עם חיים, לחות, רעננות, תנועה, בריאות וחגיגה; עור זוהר נראה חי יותר גם כשהוא שייך לאישה עייפה מאוד שענתה להודעות עד אחת בלילה, שיער מבריק נראה מטופח יותר גם כאשר בעליו בקושי שרדה את השבוע, ושפתיים מבריקות נראות מלאות יותר גם בלי לערב את עולם ההזרקות, שהוא כבר פרק אחר לגמרי בספר הקטן של האשליות האנושיות.
Sparkle & Shine אינו טרנד עונתי, אלא געגוע קבוע. געגוע לחגיגה, לרגע שבו הגוף אינו רק מתפקד אלא גם מקרין, לרשות הקטנה והכמעט חצופה להיראות טוב יותר מכפי שהיום באמת מאפשר. בעולם שמנסה לשכנע אותנו להיות יעילות, מאופקות, נקיות ומטופחות במידה מדודה, הזוהר הקטן הזה הוא כמעט מעשה מרד. לא מהפכה, לא מניפסט, לא הצהרה דרמטית מדי. רק כתף שמחזירה אור. לפעמים זה מספיק.
בטח. הנה גרסה מורחבת לכל המוצרים, באותו קצב כמו עינב בובליל, עם “למה זה מושלם”, אבל בלי להישמע כמו קומוניקט.
בחירת המערכת: אור בבקבוק, בשפופרת ובצנצנת
אחרי כל ההיסטוריה המפוארת הזאת, מגיע הרגע המעשי. כי בסופו של דבר, גם אם אפשר לדבר שעות על מצרים העתיקה, דיסקו, גליטר תעשייתי ואשליות אסתטיות, אנחנו עדיין רוצות לדעת מה בדיוק מורחים על העור כדי להיראות כאילו חזרנו מחופשה, גם אם בפועל חזרנו רק מהמזגן לרכב.
EB COSMETICS מבית עינב בובליל, Glam Radiance Oil
שמן זוהר לגוף, לפנים ולשיער, כזה שמבין היטב את ההבדל בין נצנוץ אלגנטי לבין תאונת גליטר. הפורמולה מבוססת על תערובת שמנים עשירה, בהם שמן חמניות, שקדים מתוקים, חוחובה, בוראג׳, ארגן ומקדמיה, לצד ויטמין E וויטמין C, והיא מיועדת להעניק לעור ולשיער לחות, רכות וברק מחמיא ללא תחושת כובד שמנונית. הפיגמנט המנצנץ יושב על העור בגימור עדין, כזה שמאיר כתפיים, עצמות בריח, רגליים ושיער מבלי לצעוק “השתדלתי מאוד”.
העובדה שהוא נמכר בג׳יימס ריצ׳רדסון דיוטי פרי הופכת אותו כמעט למוצר מעבר מושלם בין החיים האמיתיים לחופשה. זה בדיוק מסוג המוצרים שכדאי להכניס לתיק בדרך למטוס, רגע אחרי הבושם ורגע לפני שמתחילים להאמין שהשבוע הקרוב יהיה כולו שקיעות, שמלות פשתן, עור לח ורגליים מבריקות בצילום מול הים. בקיץ שבו כל חופשה דורשת לפחות מוצר אחד שמבטיח לנו להיראות קצת יותר עשירות, קצת יותר נינוחות וקצת פחות מותשות, Glam Radiance Oil עושה את העבודה באלגנטיות נעימה.
משווק בשני גוונים, ברונזה וזהב, בג׳יימס ריצ׳רדסון דיוטי פרי. מחיר: 49.90 דולר ל־100 מ״ל.
Giorgio Armani Beauty, PRISMA FLASH
באלם השפתיים החדש של Armani Beauty מחבר בין ברק פנינתי, צבע וטיפוח, או במילים קצת פחות שיווקיות: מוצר קטן שעושה לשפתיים מה שתאורה טובה עושה לפנים שלמות. הפורמולה משלבת נאנו פנינים בטכנולוגיית Prisma-Light, פיגמנטים מינרליים וגימור גלוסי מבריק, לצד 63 אחוז רכיבי טיפוח, בהם סקוואלן, חמאת שיאה, שמן חוחובה ושמן אוכמניות. התוצאה היא שפתיים שנראות לחות, מלאות ומוארות, עם צבע שקוף הניתן לבנייה ועם גימור מתוחכם מספיק כדי לא להיראות כמו געגוע לא מוצלח לליפגלוס של גיל 16.
זה מוצר מושלם למי שרוצה את כל רעיון ה”השקעתי” בלי באמת להעמיס איפור. הוא עובד בבוקר עם עור נקי ומשקפי שמש, בערב עם טינט והיילייטר, ובאופן כללי בכל רגע שבו שפתון מלא מרגיש מחייב מדי וגלוס רגיל מרגיש קצת חסר שאיפות. יש בו בדיוק את סוג הברק שמאפשר להיראות מטופחת גם ביום שבו לא היה כוח להיכנס לשיחה רצינית עם תיק האיפור. במילים אחרות, זה מוצר לתיק, לא למגירה. כזה שמוציאים במונית, בשירותים של מסעדה, לפני פגישה, אחרי קפה, או בכל רגע שבו צריך להחזיר לפנים קצת נימוס ויזואלי.
הסדרה כוללת עשרה גוונים, בהם Rose Flash 01, גוון המגיב לרמת ה־pH הטבעית של השפתיים ומתפתח לגוון ורדרד אישי. מחיר מומלץ: 220 ש״ח.
Natasha Denona, HY-GEN Skincare Infused Glow Beautifier
נטשה דנונה ממשיכה לעשות את מה שהיא יודעת לעשות היטב: לקחת את הזוהר ברצינות כמעט אקדמית, אבל להגיש אותו באריזה שמבינה נשים אמיתיות. אבקת ההארה החדשה בקולקציית HY-GEN היא מוצר היברידי רב שימושי, נטול טלק, שמבקש להעניק לעור את אותו גלואו חיוני של פריימר סרום, הפעם במרקם אבקתי, רך וגמיש. היא מגיעה בארבעה גוונים בעלי זוהר שקפקף וגימור משיי, ומועשרת ברכיבי טיפוח המסייעים לשמור על לחות העור.
זה מוצר מושלם למי שאוהבת זוהר, אבל לא מעוניינת להיראות כאילו התכוננה לפסטיבל באמצע יום עבודה. היופי שלו נמצא בדיוק במינון: אפשר להניח אותו בעדינות על עצמות הלחיים, על גשר האף, מעל השפה או מתחת לעצם הגבה, ולקבל מראה מואר, חיוני ואלגנטי, בלי להדגיש כל נקבובית בדרך. הוא מתאים במיוחד לימים שבהם העור נראה עייף, האיפור נראה שטוח, והאישה שמול המראה לא מתכוונת לקבל את המצב הזה בשקט. מעל פריימר, מעל מייקאפ, או אפילו על עור כמעט נקי, הוא מוסיף את אותו אור רך שאינו מתאמץ להוכיח דבר, ולכן עובד.
אפשר להשתמש בו בעדינות לימי איפור ללא איפור, או להניח אותו כהיילייטר ממוקד באזורים שבהם האור אמור לפגוש אותנו, ולא להפך.
להשיד ב Be pharm מחיר 211 ש"ח
Giorgio Armani Beauty, SKIN TINT
הטינט החדש של Armani Beauty מבקש ללכוד את שעת הזהב, אותה שעה קצרה ומופלאה שבה גם עור עייף מקבל יחס נדיב מהיקום. הפורמולה הקלילה מבוססת על 92 אחוז בסיס סרום, משלבת חומצה היאלורונית, ניאצינמיד, שושן לבן וויטמין CG, ומעניקה כיסוי קל עד בינוני הניתן לבנייה. החלק המעניין באמת נמצא ב־Golden Hour Pearls, שילוב של שלושה סוגי פנינים המעניקים לעור זוהר מוזהב, רך ומחמיא, בלי להפוך אותו למסכה מבריקה מדי.
זה מוצר מושלם למי שלא רוצה “להתאפר”, אבל בהחלט רוצה להיראות כאילו העור שלה חי חיים טובים בהרבה ממנה. הוא מתאים לבוקר, לקיץ, למשרד, לחופשה, לאירועים שבהם מייקאפ מלא מרגיש כבד מדי, ולכל מי שמעדיפה שהעור שלה ייראה כמו עור, רק אחרי טיפול תאורה נדיב. יש בו את אותה אלגנטיות איטלקית שקטה שמבינה שכיסוי טוב אינו צריך להסתיר את הפנים, אלא לערוך אותן בעדינות. התוצאה היא עור אחיד, לח, מואר וטבעי, או לפחות טבעי באופן שבו מותג יוקרה מוכן להגדיר טבעיות, וזה, אם נהיה כנות, לעיתים עדיף על הטבע עצמו.
מושק ב־20 גוונים. מחיר מומלץ: 255 ש״ח ל־32 מ״ל.
Beautycare, קולקציית השימרים האפויים
הצד הנגיש של הזוהר, וכמה נעים לגלות שגם הוא עובד. רשת ביוטיקייר משיקה קולקציית שימרים אפויים בגימור מואר, רך וזוהר, עם מגוון גוונים המתאימים לתת הגוון הישראלי, מפנינה ושמפניה ועד זהב וברונזה. המרקם המשיי מאפשר הנחה קלה ובנייה הדרגתית של הברק, כך שאפשר להסתפק בנגיעה על עצמות הלחיים, גשר האף וקשת קופידון, או להחליט שהיום אין סיבה להעמיד פנים שאנחנו מינימליסטיות.
זה מוצר מושלם למי שרוצה לשחק עם אור בלי להרגיש שהיא צריכה לקחת משכנתה קטנה בשביל עצם לחי מוארת. הוא מתאים לנערות, לנשים, למי שמתאפרת כל יום ולמי שנזכרת באיפור רק לפני אירוע, ובמיוחד לקיץ הישראלי, שבו ממילא כולנו נעות בין “זוהרת” ל”נמסה”, ורצוי לפחות לשלוט בנרטיב. במחיר כזה, אפשר להרשות לעצמנו כמה גוונים, אחד לפנים, אחד לגוף, אחד מעל סומק או ברונזר, ואחד לימים שבהם צריך קצת אור בלי להסביר לאף אחד למה.
במחיר של 9.90 ש״ח, מדובר באחד מאותם מוצרים שמוכיחים שיוקרה היא לפעמים עניין של גימור, לא של חשבון בנק. להשיג בסניפי הרשת ובאתר.
