אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו מחפשים שינויים גדולים: בית חדש, עבודה חדשה, חופשה ארוכה, התחלה רעננה, אולי אפילו גרסה מעט רגועה יותר של עצמנו. בפועל, לא פעם השינוי היחיד שאנחנו באמת מצליחים להכניס לחיים הוא בייגלה בטעם חדש, חטיף במרקם אחר, פיצה שלא הכנו לבד או סלמי עם ציפוי פלפל שמרגיש כמו החלטה קולינרית בוגרת. וגם זה, אם להיות כנים, לא מעט.
הפעם בדקנו מה חדש על מדפי הסופר, במקררים וברשתות המזון: פיצה שיכולה לסגור אירוח בלי להדליק תנור, סלמי עם פלפל לאנשים שמבינים עניין, חטיפים שמסוכנים בעיקר לכוח הרצון, חטיף חלבון שלא מתנהג כמו עונש, פסטרמה שהילדים באמת אכלו, ומתוקים בטעמי קפה שמוכיחים שוב שהפסקת קפה בישראל היא לא הפסקה אלא מוסד רגשי. חלק אהבנו יותר, חלק אהבנו פחות, וחלק פשוט נעלמו מהר מדי מכדי שנוכל לנהל לגביהם דיון עיתונאי רציני.
חגיגת גבינות בלי סינר: פאפא ג’ונס
פאפא ג’ונס מציעה פתרון כמעט מתבקש למי שאוהב גבינות, אוהב פחמימות, אוהב לארח, אבל פחות אוהב לעמוד במטבח כאילו הוא נבחן בכניסה למסעדת שף. הרשת מציעה תפריט עשיר שמתבסס על הבצק הטרי שלה, שמיוצר במפעל המקומי, עובר התפחה של 72 שעות ונשלח מדי בוקר לסניפים, יחד עם שילובי גבינות מרחבי העולם.
בין הפיצות הבולטות נמצאת פיצה טוסקנית 6 גבינות, עם פרמז’ן, רומנה, אסיאגו, פונטינה ומוצרלה, על בסיס רוטב עגבניות ותבלין איטלקי. לצידה, פיצה ביאנקה, הגרסה הלבנה עם רוטב השום של הרשת, קוביות גבינה בולגרית, בצל סגול, זיתים שחורים ותבלין איטלקי. לא מדובר כאן באוכל שמנסה להיראות צנוע. זה אוכל שמבין בדיוק מה הוא עושה, ולא מתנצל על זה.
למי שרוצה להרחיב את השולחן בלי לפתוח שקית קמח, יש גם אצבעות גבינה, צ’יזי רול, פפיוני שום פרמז’ן וטבעות גאודה בציפוי פירורי לחם. כלומר, כל מה שאמא שלכם הייתה קוראת לו “זה לא אוכל”, ואז לוקחת עוד אחד.
במסגרת המבצע מוצעות שתי פיצות משפחתיות קלאסיות עם שתי תוספות לבחירה ומנה נלווית ב־149.90 ש”ח. לרשת 43 סניפים בפריסה ארצית, מתוכם 11 סניפים כשרים בכשרות מהדרין.
אהבנו? כן. כי לפעמים הדרך האלגנטית ביותר לארח היא להפסיק להעמיד פנים שיש לנו כוח.
סלמי בציפוי פלפל: זוגלובק
העולם מתחלק לשניים: אנשי הפסטרמה ואנשי הנקניקים היבשים. הראשונים חיים בעולם מסודר, הגיוני ובריא יותר לכאורה. השניים, ואני אומרת את זה באהבה, מבינים שטעם הוא לא תמיד עניין של איזון, אלא לפעמים עניין של אופי.
זוגלובק מרחיבה את סדרת הנקניקים הארוזים ומשיקה סלמי בציפוי פלפל במשקל 250 גרם. מדובר בסלמי עם טעם מודגש, ציפוי פלפל שמוסיף חריפות עדינה וניחוח ארומטי, אבל לא משתלט על כל הביס כאילו בא להוכיח משהו. זה מוצר שמתאים לכריכים, לפלטות אירוח, למנות חמות או לאותו רגע שבו פותחים מקרר “רק לבדוק משהו” ומוצאים את עצמנו עם פרוסה ביד.
ציפוי הפלפל נותן עומק, מעניין יותר מסלמי קלאסי, ועדיין נשאר מספיק נגיש כדי לא להפחיד את מי שחושב שפלפל שחור הוא כבר הרפתקה קולינרית.
אהבנו? כן, במיוחד אם אתם מהאנשים שחושבים שסלמי טוב הוא לא חטא אלא דרך חיים.
אפרופו Tubes בטעם צ’דר: אסם
אפרופו Tubes בטעם צ’דר הוא מסוג המוצרים שמגיעים אלינו עם הבטחה קטנה ותמימה, ואז משאירים אותנו עם שקית ריקה, מבט אשם ושאלה פילוסופית אחת: למה זה נגמר כל כך מהר.
אסם מרחיבה את סדרת אפרופו Tubes, שהושקה בשנה שעברה, ומשיקה מהדורה חדשה בטעם צ’דר. הצורה הצינורית של החטיף נועדה לטבילה, לניגוב ולנשנוש, אבל בואו נהיה כנים: רוב האנשים פשוט יאכלו אותו ישר מהשקית בעמידה במטבח. טעם הצ’דר מוסיף רובד גבינתי, עשיר וממכר, ונותן לאפרופו המוכר אופי קצת יותר מושחת, קצת יותר קיצי, וקצת פחות תמים.
זה לא חטיף למי שמחפש שליטה עצמית. זה חטיף למי שמוכן להודות שהשקית “לכולם” הייתה שקר חברתי מקובל.
אהבנו? כן, אבל עם אזהרה: לא לפתוח ליד אנשים שאתם רוצים להרשים.
בייגלה שטוחים בטעם שמנת בצל: אסם
בייגלה שטוחים הוא אחד המוצרים האלה שהצליחו לקחת משהו בסיסי, כמעט משעמם, ולהפוך אותו לכלי יעיל מאוד לנשנוש חברתי, טבילה במטבלים והרס תוכניות תזונתיות מתונות. עכשיו אסם מוסיפה לסדרה מהדורה מיוחדת בטעם שמנת בצל.
החידוש כאן הוא לא רק הטעם, אלא העובדה שהמטבל כאילו נכנס לתוך החטיף עצמו. המרקם נשאר דק, פריך ונוח לנשנוש, והטעם של שמנת בצל מספיק ברור כדי להחזיק לבד, אבל גם מספיק נחמד כדי להשתלב עם גבינת שמנת, קוטג’ ואפילו, כן, חמאת בוטנים מלוחה. זה נשמע כמו טעות. זה מתנהג כמו טעות. ואז מתברר שזה דווקא עובד, וזה כבר מטריד ברמה האישית.
האריזה בתכולת 270 גרם, כשרה פרווה, ומגיעה במהדורה מיוחדת.
אהבנו? כן. בעיקר כי הוא עושה את הדבר הנדיר הזה: מצליח להיות פשוט, יעיל ולא מעצבן.
חטיף חלבון H24 ACHIEVE בטעם בצק עוגיות שוקולד צ’יפס: הרבלייף
חטיפי חלבון הם קטגוריה מסוכנת. חלקם מבטיחים גוף פעיל ונפש מאוזנת, אבל בפועל מרגישים כמו קרטון עם שאיפות אולימפיות. לכן כשחטיף חלבון מצליח להיות גם פונקציונלי וגם טעים, כדאי לעצור רגע ולהכיר בכך שהאנושות בכל זאת מתקדמת.
הרבלייף משיקה טעם חדש בסדרת H24 ACHIEVE: בצק עוגיות שוקולד צ’יפס. החטיף מיועד לספורטאים, מתאמנים ולאנשים עם אורח חיים פעיל, אבל בפועל גם לאנשים שצריכים משהו בתיק ולא רוצים להתפרק על קרואסון בתחנת דלק. כל חטיף במשקל 60 גרם מכיל 21 גרם חלבון, רק 1.9 גרם סוכר, 1.7 גרם סיבים תזונתיים ו־204 קלוריות. הוא מתאים לצמחונים, דל בסוכר ומאושר על ידי Informed Sport, תוכנית בדיקות בינלאומית המאשרת שהמוצרים נקיים מחומרים האסורים לשימוש בספורט.
הטעם החדש מצטרף לטעם שוקולד מריר, ומגיע במארז של שישה חטיפים. המחיר המומלץ לצרכן: 143.5 ש”ח למארז.
והנה מבחן השטח, תרתי משמע: הילד בצמ”פ אמר שהחטיף לא רק מעניק תחושת שובע בשטח, אלא גם טעים, בלי אותה תחושת כבדות מציקה שמגיעה לפעמים עם חטיפי חלבון שמנסים להיות ארוחה, קינוח ומאמן אישי באותו ביס.
אהבנו? כן, בעיקר כי הוא לא מרגיש כמו עונש על זה שניסינו להיות אנשים טובים יותר.
פסטרמה בקר מעושנת דק דק דק: זוגלובק
ילדים אוהבים את הפסטרמה שלהם דק. לא דק, לא דק מאוד, אלא דק דק דק. למה? המדע עוד לא פתר את זה. אולי זה המרקם, אולי זו התחושה שהכריך פחות “כבד”, ואולי פשוט ילדים מבינים משהו שאנחנו המבוגרים איבדנו בדרך בין קניות בסופר לתשלומי ארנונה.
זוגלובק מרחיבה את סדרת “דק דק דק” ומשיקה פסטרמה בקר מעושנת בפריסה סופר דקיקה. המוצר מגיע באריזת 120 גרם, עם פתיחה וסגירה חוזרת, ומציע 18 גרם חלבון באריזה, 3% שומן בלבד וללא גלוטן. הטעם מעושן, ברור ונעים, והוא מתאים לכריכים, טוסטים, סלטים, נשנוש מהיר או פלטת אירוח.
היתרון האמיתי הוא הפריסה. יש משהו בפרוסה הדקה הזאת שגורם לכריך להרגיש יותר מדויק, פחות מאסיבי, ובעיקר כזה שילדים באמת מוכנים לאכול. ובסוף, כל מי ששלח פעם קופסת אוכל לבית הספר יודע: לא משנה כמה השקענו, הניצחון האמיתי הוא שהכריך חזר פחות או יותר לא קיים.
המוצר כשר בהשגחת הרבנות הראשית נהריה.
אהבנו? כן. הילדים עפו על הסנדוויצ’ים, וזה בשפת ההורים אומר: הצלחה מסחרית, רגשית ותפעולית.
מהדורות קפה לקיץ: אסם
יש משהו כמעט ישראלי מדי בהפסקת קפה עם משהו קטן ליד. לא קינוח, חלילה. משהו קטן. משהו סמלי. משהו שנעלם תוך שלוש דקות ומותיר פירורים, מצפון קל ורצון לעוד אחד. אסם מבינה היטב את המנגנון הזה, ומשיקה לקראת הקיץ מהדורות מיוחדות בטעמי קפה ואייס קפוצ’ינו למוצרים מוכרים במיוחד: פתיבר, ערגליות, עוגת הבית ופתיבר פינוקים.
בין המוצרים החדשים אפשר למצוא פתיבר אסם קפה במהדורה מיוחדת, כזה שבו הקפה כבר נכנס לתוך הביסקוויט, ויכול לשדרג עוגת ביסקוויטים בלי הרבה דרמה. יש גם ערגליות בטעם אייס קפוצ’ינו, עם מילוי קרם בטעם קפה קר, שמיד מעורר אצל חלקנו זיכרונות לא לגמרי הגיוניים משירות צבאי, בסיסים רחוקים וגעגוע למתוק פשוט. עוגת הבית דמקה קפה מציעה עוגה רכה בטעמי קפה עדינים, ופתיבר פינוקים בטעם אייס קפוצ’ינו לוקח שני ביסקוויטים, מוסיף ביניהם קרם, ומעמיד פנים שזה עדיין רק “משהו ליד הקפה”.
את עוגות הבית, אגב, העברנו ישירות לילד בצמ”פ, כדי שתהיה לו קצת תחושה של בית. לא בטוח שזה מחליף בית, אבל זה בהחלט מנצח עוד חטיף יבש בתיק.
אהבנו? כן. כי קפה ומתוק הם לא טרנד, הם מנגנון הישרדות תרבותי.
בסופו של דבר, מוצרים חדשים בסופר וברשתות המזון לא אמורים לשנות את חיינו, וטוב שכך. הם לא יפתרו את העייפות, לא יסדרו את המטבח, לא יגרמו לילדים להעריך יותר את הכריך, ולא יהפכו אותנו לאנשים שמבשלים מתוך חדוות יצירה ולא מתוך רגשות אשמה. אבל לפעמים הם עושים משהו קטן, פשוט ומדויק יותר: מכניסים לשגרה טעם אחר, מרקם אחר, קיצור דרך אחר, או תירוץ מתקבל על הדעת לפתוח שקית, להזמין פיצה, לשדרג סנדוויץ’ או לשתות קפה עם משהו מתוק ליד. וזה אולי לא שינוי גדול, אבל בעולם שבו גם בייגלה בטעם חדש יכול להרגיש כמו אירוע קטן, מדובר בהישג לא מבוטל.
