מאת נירית צוק, מרצה וחוקרת תרבות הילד והנוער, מנכ"לית פורטל עשר פלוס ומחברת ספר ההורות "שוקולד לארוחת בוקר"
כהורים לילדים רובנו מודעים לנושא של פייק ניוז , ובמרבית המקרים יודעים לעשות את האבחנה בין תיעוד אמיתי ופרסום שקרוב למציאות, לבין ידיעות הפייק ניוז שממלאות את הרשתות החברתיות, ולעתים גם את מסכי הטלוויזיה. אבל מה לגבי הילדים שלנו? עד כמה תופעת הפייק ניוז רווחת בימים אלה? האם הם יודעים להבחין בין זה לזה? ואיזו השפעה יש לדברים הללו עליהם?
חברת בזק ערכה לאחרונה סקר ובו נמצא כי 66% מהמבוגרים נחשפו לפייק ניוז ו-75% מהילדים. לצד זאת, מחקרים מצביעים על כך שחשיפה של ילדים לתכנים אלימים משפיעה עליהם לרעה בשלל התנהגויות: רגרסיה, פחד וחרדה. כשמדובר במתבגרים ובמתבגרות המצב אפילו קשה יותר, כשהם צורכים חדשות בעצמם מהרשתות החברתיות ומאתרי אינטרנט שאליהם הם מחוברים.
ובמדינה כמו ישראל, שמרבית הערוצים בה, כן, גם הרשתות החברתיות, משדרים חדשות שברובן הן חדשות קשות, המציאות הופכת אפילו ליותר מאתגרת. מה עושים? קודם כל קחו נשימה עמוקה.
דברו איתם ולמדו אותם מהי עין ביקורתית
לא כבדרך אגב או שיחה ליד המקרר אלא שיחה אמיתית מלב אל לב ובהתאם לגילם. נסו להבין מה ראו, למה נחשפו. הסבירו להם שיש מישהו שעומד מאחורי כל ידיעה ומאחורי כל פייק ניוז יש מישהו שמרוויח ממנו. שאלו אותם מה דעתם, תתעניינו מה למדו מהסרטון או המידע, למדו אותם לבדוק את המידע, להצליב אותו, בעיקר לשאול שאלות את עצמם – למה המידע הזה פורסם? מי הדובר בסרטון? מה הרקע שלו? האם הוא מבין בתחום?
בקשת מידע במקום קבלת מידע
הציעו להם לחפש את המידע בעצמם במקום להיות ניזונים מפושים שמגיעים מכל מיני מקורות עלומים באתרי חדשות לא מוכרים. למדו אותם איך למצוא את המידע בעיקר באתרי החדשות הגדולים ובמדיה הארציים המוכרים.
זיהוי מקורות המידע כבטוחים או שקריים
הדריכו אותם לשים לב אם בהודעות שהם נחשפים אליהן יש לוגו של חברה, אם יש שגיאות כתיב, אם נראה שהמידע עבר פעמים רבות? לרוב אלה סימנים לכך שמדובר בשמועות חסרות בסיס.
אחריות אישית שלהם ושלנו ההורים
נצלו את זמן השיחה גם כדי ללמד אותם על אחריות אישית ברשת, לא רק כמקבלי מידע אלא גם ככוח שיכול להפיץ מידע. כדאי להסביר להם שיש לשים לב גם למה הם מפיצים, למה הם עושים לייק ומה הם משתפים ומעלים בפרופיל שלהם. ולא לשכוח שאנחנו מהווים מודל עבור הילדים שלנו, ולכן עלינו לנהוג בשיקול דעת, להראות להם שאפשר אחרת, בצורה בטוחה ואחראית.
חשוב לזכור כל הזמן את העובדה שכולנו מוצפים כל יום, כל היום, בשטף בלתי פוסק של הודעות, טקסטים וסרטונים של מידע וידיעות שחלקן עלולות להיות מאוד מטלטלות. מצב ביטחוני, תאונות דרכים, אלימות, פרשנות סוף העולם של גורם זה וניתוח המצב הקטסטרופלי של גורם אחר, כולם מגיעים אלינו ורבים המקרים שאף מיד מועברים מאיתנו לאדם הבא. הילדים שלנו לא מנותקים מהמציאות הזו ואנחנו כהורים צריכים להתייחס, לא לבטל את זה ולהגיד שזה לא מספיק חשוב. להקדיש זמן, מחשבה ותשומת לב לילדים והמתבגרים שלנו. להיות חלק מהעולם שהם חווים, לעבור את זה איתם – ביחד.
