מאת ד"ר הדר רוזן, מומחית למעקב הריונות מורכבים, לאומית שירותי בריאות ומנהלת היחידה לרפואת האם והעובר הדסה עין כרם, האוניברסיטה העברית ירושלים
ההחלטה להרחיב את המשפחה היא התחלה של מסע מרגש. לצד התקווה והשמחה, טבעי שיעלו גם שאלות: מה כדאי לבדוק? האם צריך לשנות משהו בתזונה? ואיך בוחרים את הצוות שילווה אותך? אין צורך להגיע להריון “מושלמת”. המטרה היא להגיע מוכנה יותר, רגועה יותר, ועם כתובת מקצועית שנעים לך לפנות אליה.
מתחילים גם מהלב
הריון מביא איתו שינויים בגוף, בשגרה ובתחושת הביטחון. לפני שמתחילים, כדאי לעצור ולחשוב מה יעזור לך להרגיש מוחזקת לאורך הדרך: ליווי של בן או בת זוג, חברה טובה, אמא, אחות או כל אדם אחר שאת סומכת עליו. אם היו חלילה בעבר אובדן הריון, לידה קשה, חרדה או קושי רגשי, חשוב לשתף בכך כבר בפגישת ההכנה במרפאה. לפעמים עצם הידיעה שיש תכנית ומי שילווה אותך מפחיתה מאוד את חוסר הוודאות.
בחירת המרפאה חשובה לא פחות מהבדיקות. חפשי מקום שבו מקשיבים לך, מסבירים בצורה ברורה, זמינים לשאלות ונותנים תחושה שאת מטופלת היטב. ביקור טרום־הריון הוא הזדמנות לעבור על ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית, תרופות ותוספים, הריונות קודמים, לחץ דם, משקל וגובה, ולהחליט האם יש צורך בבדיקות נוספות או במעקב של הריון בסיכון.
מכינים את הגוף
כדאי לשאוף למשקל בריא לפני ההריון, בדרך כלל BMI סביב 19–25 נחשב לתקין אולם גם מעל ומתחת לערכים אלו ניתן לנהל הריונות בריאים ואין צורך בדיאטות קיצוניות. תזונה טובה כוללת ירקות ופירות, קטניות, דגנים מלאים, ביצים, דגים, מוצרי חלב או חלופות מועשרות, חלבון איכותי ושומנים טובים. מומלץ להפסיק עישון ( לא רק של ניקוטין…) ולהימנע מאלכוהול כבר בשלב הניסיונות.
מומלץ להתחיל חומצה פולית במינון 400 מק״ג ביום לפחות חודש לפני ההריון וזאת על מנת להפחית סיכון למומי מערכת העצבים בעובר. במצבים מסוימים נדרש מינון גבוה יותר, לפי המלצת הרופאה. כדאי לוודא צריכה מספקת של יוד, ויטמין D, אומגה 3 ובמיוחד DHA, לאחרונה נוסף לכך גם כולין המצוי בביצים, דגים, מוצרי חלב, קטניות וסויה. לא כל אחת זקוקה לכל תוסף, ולכן עדיף להתאים אותם לתזונה, לבדיקות הדם ולמצב הרפואי.
בדיקות שכדאי להשלים
בדיקות בסיסיות עשויות לכלול ספירת דם ומאגרי ברזל, כדי לזהות אנמיה ולטפל בה מראש. אם מדדי הדם או הרקע המשפחתי מעלים חשד, יש לברר נשאות לתלסמיה. כדאי לבדוק גם סוכר בצום ולוודא שלחץ הדם תקין. בהתאם לרקע, הרופאה עשויה להמליץ על בדיקות נוספות, למשל תפקודי בלוטת התריס.
כדאי לוודא חסינות לאדמת ולאבעבועות רוח. אם אין חסינות, אפשר להשלים חיסון לפני ההריון, משום שחיסונים חיים אינם ניתנים במהלכו. מומלץ גם לברר סטטוס CMV. אם הבדיקה שלילית, חשוב להקפיד במיוחד על מניעה ראשונית של הדבקה סביב ההיריון בעזרת שטיפת ידיים לאחר מגע עם רוק או שתן של ילדים קטנים, ולא לחלוק איתם כוסות, כפיות, מזון או מוצצים.
זה הזמן להשלים את הסקר הגנטי האחיד והמורחב של משרד הבריאות. גם מי שביצעה בעבר סקר בסיסי יותר כדאי שתבדוק האם נדרשת השלמה. בנוסף, ודאי שבדיקת הסקר לצוואר הרחם, PAP או HPV, מעודכנת, ובמידת הצורך השלימי אותה לפני ההריון. משרד הבריאות ממליץ גם לנצל את התקופה לבדיקה ולטיפול אצל רופא השיניים.
ובאיזה שלב כדאי לעבור כל בדיקה ובדיקה?
- כ־3 חודשים מראש יש לערוך פגישת הכנה ולעבור על הרקע הרפואי, תרופות, לחץ דם והצורך במעקב מיוחד.
- לפחות חודש מראש יש ליטול 400 מק״ג חומצה פולית ביום, אלא אם ניתנה המלצה אחרת.
- לפני תחילת הניסיונות להיכנס להיריון יש לעבור בדיקות דם במסגרתן בדיקות ספירת דם, מאגרי ברזל, סוכר ובדיקות מותאמות.
- בכל הקשור לחיסונים, לפני ההיריון מומלץ לבדוק חסינות לאדמת ולאבעבועות רוח ולהשלים לפי הצורך.
- כבר בשלב התכנון, לברר סטטוס ולהקפיד על מניעה ראשונית אם שלילית (CMV).
- עוד לפני ההיריון רצוי לעבור סקר גנטי ולבדוק התאמה לסקר האחיד והמורחב החדש.
- לפני ההיריון, אם הגיע המועד, כדאי לוודא שבדיקת הסקר לצוואר הרחם מעודכנת (PAP / HPV)
- וכאמור לפני הכל, וכבר בתחילת הדרך – לבחור מרפאה ואנשים שמרגישים איתם בטוחה ונינוחה.
חשוב לדעת שהכנה טובה אינה מבטיחה שהכול יהיה צפוי, אבל היא בהחלט מאפשרת להתחיל את הדרך עם יותר ידע, פחות סימני שאלה וצוות שאת סומכת עליו.
