זוית אחרת ל PTSD

בכל שנה ביום הזיכרון, אנו עומדים דקת דומיה וזוכרים את הנופלים, מתאחדים עם זכרם ומכבדים את זיכרונם היותם.
אבל מה קורה עם החיים, הפגועים המתהלכים ביננו, פעמים רבות אלה נזנחים הצידה ואינם זוכים לטיפול מתאים.
ביניהם הלומי קרב ששבו בגופם אבל לא בנפשם, נפגעי חרדה , שורדי פיגועים שהיו בזירות פיגוע והם מה שהוגדרו נפגעים "קל" או נפגעי חרדה.
אלה פעמים רבות מנסים להמשיך הלאה בחייהם, כאילו לא קרה דבר.
אבל הסיוטים בלילות והפלאשבקים מחזירים אותם שוב ושוב לאותו המקרה, ששינה את חייהם לעד.

צילום: פריפיק

פנינו לטליה רגב רבינוביץ, אחות בשירות הפסיכיאטרי בשרן רפואה עד הבית
שחלקה איתנו מהחוויה של  העבודה עם מטופלים, נפגעי חרדה בעקבות פיגועים שעברו בירושלים, עיר מגוריהם.

טליה סיפרה לנו מה קורה לאדם שעבר פיגוע, כיצד בני משפחה יכולים לסייע בטיפול, איך ניתן לקבל עזרה נפשית ומה ניתן לעשות בכדי לזהות שאחד הקרובים לכם סובל מפוסט טראומה בכדי להגיש עזרה.

צילום: פריפיק

ד' גבר בן 28 בחור חרדי, נשוי, עם 4 ילדים מירושלים. עבר ניסיון פיגוע ברחוב הנביאים במאה שערים בדצמבר האחרון 2021
כאשר הוא עבר במעבר חצייה יחד עם חבר, שמע ד' רעש, הוא הסתובב לאחור
וראה את המחבל שהיה מאחוריו. המחבל ניסה לדקור אותו, למרבה המזל הסכין פספסה אותו (השתפשפה לו במעיל) כשקלט ד' את מה שקרה, הוא התחיל לרוץ כאשר המחבל דולק אחריו… באיזשהו שלב המשטרה תפסה את המחבל והוא ניצל,  ד' נשאר שלם בגופו אבל לא בנפשו. הוא נותר עם חרדה קשה שהשתלטה על חייו ופגעה באיכות חייו ובתפקוד היום יומי שלו כאב וכאדם.
עד לאחרונה נמנע ד' מלהגיע לזירת הפיגוע עצמה, זאת כתוצאה מהחרדה שאחזה בו ובכלל כמעט נמנע לצאת מהבית, אלא רק לסידורים דחופים.
ד' מתקשה לישון בלילה, לא אוכל כי חווה חוסר תיאבון, לא מצליח לטפל בילדים ומתקשה לתקשר עם בת הזוג.

See Also

ד' לא לבד, כך קרה גם לא'  נפגעת הלם וחרדה בת 38 עם 10 ילדים. א' נכחה בשני פיגועים בהפרש של כמה שנים. אחד מהם היה פיגוע דחפור בירושלים.
היא נפגעת הלם וחרדה, חרדה שדווקא לא באה לידי ביטוי מיד אחרי הפיגוע. אחריו היא תפקדה על אוטומט ולפני שנה היא החלה לחוות התקפי חרדה, הפסיקה לישון בלילה והתפקוד שלה כאם נפגע.
מאז הפיגוע, היא לא יכולה לעבור ליד אתרי בניה, לא ליד טרקטורים, לא יכולה לשמוע רעש.
בגן של בנה הקטן נערכים שיפוצים והיא לא מסוגלת להגיע לגן.
במקרה של א' מי שדאג וקלט את מצבה, הוא בעלה שפנה לרופא המשפחה וביקש עבורה טיפול בכדי לנסות ולהקל עליה.
רק לאחרונה הבינה שמה שקורה איתה זה פוסט טראומה, היא לא ידעה לתת לזה שם וחשבה והרגישה שמשתגעת.
א' חווה פלשבקים וניתוקים ועד לאחרונה לא ידעה לעבד ולתת שם למה שהיא עוברת.
לאחר תהליך, בעקבות הטיפול א' מעכלת ומבינה מה היא חווה.
לאט לאט א' מקבלת על עצמה משימות נוספות כחלק מהחזרה לשגרה בבית וחווה הטבה במצבה.

צילום: פריפיק

אנחנו חיים במדינה בה פיגועים לצערנו הם חלק מהמציאות, אם מישהו מהקרובים לכם נכח בזירת פיגוע ואתם חוששים כי הוא נפגע חרדה, הנה  כמה טיפים ועצות שיכולים לסייע עוד לפני הפניה לטיפול שאספה עבורנו רגב רבינוביץ:

  • סייעו ליקיריכם למצוא בן משפחה אחד שאפשר לשתף, גם אם לא בכל הסיפור. במה שהם מסוגלים, שהוא חשים בנוח איתו. לצורך ונטילציה.
  • מאחר ולדבר את הטראומה לפעמים  זה כלי  המסייע לעבד ולעכל.עזרו להם לנסות ולחזור לשגרה ביצוע משימות  ולהתמיד בהם. משימות אפילו טכניות כמו לקפל כביסה, לזרוק את הזבל, לצאת לבקר את אחד מבני המשפחה
  • עזרו להם לייצר תחושת הצלחה – שתתן עוד מוטיבציה לדברים נוספים. לא לקחת מטרות גדולות אלא דברים קטנים שלאט לאט יסייעו.
  • השתמשו בטכניקות של הרפיה – כגון' לשבת על כיסא, להחזיק את הכיסא בשתי הידיים, לעצום עיניים ולנשום עמוק.
View Comments (0)

Leave a Reply