ד"ר ליאור יניב, רופא שיניים ומנהל רפואי בכללית סמייל רוטשילד ראשון לציון, ומתמחה במחלקה לרפואת הפה של אוניברסיטת תל אביב
רוק הוא אחד דברים שמרגישים בעיקר כאשר הוא חסר. במצב של ירידה בהפרשת הרוק, מצב שכיח בעיקר בגיל המבוגר ויותר בנשים (אחד מכל 5 מעל גיל 65), נראה קושי בפעולות שגרתיות ויומיומיות כמו אכילה, בליעה ודיבור. החוסר ברוק פוגע בחוש הטעם, יכול לגרום לזיהום פטרייתי ולגרום גם למחלת העששת בעיקר באזור שורשי השיניים. אנשים עם שיניים תותבות עלולים לחוות קשיים בהרכבה והיאחזות של התותבות הנשלפות אל הלסת, וכאשר מחברים את כל החסרונות האלה אנשים יחושו בירידה משמעותית באיכות החיים ובמקרים מסוימים עד דיכאון של ממש.
בלוטות הרוק הן חלק ממערכת ההפרשה החיצונית. הפרשת הרוק בפה מתרחשת כל הזמן וגוברת בעקבות גירויים שונים ובהם: הכנסת מזון לפה (אפילו מחשבה על אוכל), ריח של אוכל ועוד. אדם בריא מפריש ביום בין ליטר אחד לשניים של רוק.
התפקידים הבולטים שממלא הרוק בגוף האדם:
- עיכול מזון ושמירה על היגיינת הפה.
- ויסות ואיזון רמות החומציות בחלל הפה (איזון החומציות ומניעת חומציות יתר שומר על אוכלוסיית החיידקים הטבעית לחלל הפה ומגן על השיניים מפני עששת).
- פעילות נוגדת חיידקים מזיקים.
- מעודד היצמדות של מינרלים חיוניים לזגוגית השן וקליטתם בשן.
- מסייע לתאים קולטי טעם (לכן הוא חיוני לחוש הטעם).
- סיכוך חלל הפה (מסייע לדיבור).
- ניקוי מכני של חלל הפה וסיוע בסילוק שאריות מזון.
מה יש ברוק האנושי?
הרוק מרוכב ברובו ממים, כ-99.5% בעוד ה-0.5% הנוספים מורכבים מאלקטרוליטים, גליקופרוטאינים, אנזימים (כמו עמילאז המפרק עמילן), מרכיבים אנטיבקטריאליים כמו אימונוגלובולין A – נוגדן בעל תפקיד חשוב במערכת החיסונית וליזוזים (אנזים מפרק חיידקים). בגוף האדם שלושה זוגות של בלוטות רוק גדולות:
- Parotis – הגדולות מבין השלוש, נמצאות קדמית לאוזניים ופיתחן לחלל הפה ממוקם ברירית הלחי משני הצדדים, הן מפרישות בעיקר רוק מימי.
- Submandibular glands – מפרישות רוק מימי וצמיגי, ממוקמות מתחת ללסת התחתונה ונפתחות לחלל הפה מתחת ללשון.
- Sublingual glands – נמצאות מתחת ללשון ונפתחות לחלל הפה באזור זה מפרישות בעיקר רוק צמיגי.
בנוסף קיימות בלוטות רוק קטנות המפוזרות בשאר חלל הפה, בלחיים, בחך, ברירית השפתיים ובלשון.
כאשר הפעילות של בלוטות אלו נפגעת מסיבה כזאת או אחרת נרגיש יובש בפה, ובהתייחסות ליובש בפה עלינו להכיר שני מושגים: Xerostomia – תחושה סובייקטיבית של פה יבש, ו-Hyposalivation – ירידה עובדתית במדידת כמות הרוק. בשני המצבים האלה נשאף לטפל כדי לשפר את תחושת היובש בחלל הפה ולאפשר תפקוד תקין.
יובש בפה – מדוע זה קורה?
יובש בפה יכול להופיע בשל סיבות מגוונות החל מתגובה תרופתית ועד מצבי לחץ ודחק (סטרס).
בעיות רפואיות: מחלות אוטואימוניות כמו סיורגן, מחלה שבה מערכת החיסון תוקפת את בלוטות הרוק ובעקבות כך ישנה ירידה בהפרשת הרוק. במחלה זו גם נצפה ביובש גם בריריות אחרות בגוף כמו העיניים והנרתיק. בנוסף גם סוכרת בלתי מאוזנת, אבנים בבלוטות הרוק, גידולים בבלוטות הרוק, הקרנות לאזור ראש והצוואר. כאמור גם מצבי לחץ וחרדה יכולים להשפיע על הפרשת הרוק.
תוצאה של טיפול תרופתי – מצב האופייני מאוד לגיל המבוגר. פעולת בלוטות הרוק עלולה להיפגע בשל נטילת תרופות למצבי שונים, ובכללן תרופות המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם, בחרדה ובדיכאון. בנוסף אנטיהיסטמיניים ותרופות מרפות שרירים עשויים לגרום לפה יבש. טיפול כימותרפי גם כן יכול לגרום להפרשת רוק סמיכה יותר ובעקבות כך לתחושת יובש פה.
איך מטפלים ביובש בפה?
אם אתם חשים בירידה בכמות הרוק בפה כדאי לפנות אל רופא השיניים ולשתף אותו בתחושת היובש, הרופא ידע לאבחן את המצב ולהפנות אתכם בהתאם לצורך להמשך בירור. הנה מספר עצות שימושיות נוספות להתמודדות עם יובש בפה:
- הקפידו על שתיית מים מספקת במשך היום, ונסו להימנע ככל שניתן ממשקאות המכילים קפאין המעודדים תחושה של יובש.
- שימוש בסוכריות חמוצות ללא סוכר יכולות לגרום לגירוי ובעקבות כך לעלייה בהפרשת הרוק
- קיימים כיום תחליפי רוק מלאכותיים שיכולים לסייע להפחית את תחושת היובש. התחליפים מגיעים בצורות של ג'ל או ספריי אותם ניתן לרכוש ולהשתמש לפי הצורך.
- מטופלים המרכיבים שיניים תותבות חשופים יותר לזיהומים כגון התפתחות של פטרת קאנידידיאסיס, לכן מומלץ להקפיד על ניקוי באופן תדיר של התותבות.
- הפחיתו במזון המכיל פחמימות (סוכרים) בשל היותו גורם סיכון למחלת העששת.
אך מעל הכל חשוב להקפיד על היגיינה אוראלית (גהות הפה) מיטבית הכוללת צחצוח שיניים פעמיים ביום, טיפולי שיננית לניקוי שיניים והסרת אבנית אחת ל-6-3 חודשים ובדיקות שיניים שגרתיות אצל רופא השיניים אחת לשנה.
