עירית עילם, M.S.W עובדת סוציאלית קלינית, מערך המרפאות לטיפול בהתמכרויות של לאומית שירותי בריאות
התמכרות באופן כללי בהגדרתה היא דפוס מתמשך שבו אדם משתמש באופן כפייתי בהתנהגות או בחומר מסוים כדי להתמודד עם רגשות מציפים או לא נעימים, בשל קושי לזהות, לשאת, לעבד או לווסת רגשות אלה. התנהגות ממכרת משמשת כפתרון רגשי זמני להקלה, הרגעה או ניתוק, אך לאורך זמן מחזקת את חוסר הוויסות, פוגעת ביכולת השליטה ומובילה למצוקה ולפגיעה תפקודית.
כל התנהגות היוצרת עוררות גבוהה עלולה להפוך ממכרת, משום שהיא גורמת לשינויים כימיים במוח בדומה לסמים ואלכוהול. התמכרות כפייתית לקניות נכללת בהגדרה הזו ככל התמכרות אחרת, הכוללת שימוש בחומרים והתנהגויות ממכרות אחרות, בדומה להתמכרות להימורים, משחקי מחשב, שימוש כפייתי באינטרנט או מין; כולן מבטאות דפוסים של קושי בוויסות הרגשי וקושי בשליטה בדחפים, ועל כן יש לראות בהן תופעות ניתנות להבנה ולטיפול.
המחקר מצא כי מה שמאפיין התמכרות לשופינג הוא כי היא פורצת בשנות ה-20 המוקדמות כשמתחילה להיות איזושהי עצמאות כלכלית וכי בניגוד להתמכרויות לחומרים או התנהגותיות המופיעות לרוב אצל גברים, כאן מדובר בהתמכרות עם רוב של 80% נשים.
קיימים דפוסים התנהגותיים היכולים לשמש אותנו כנורות אזהרה אישיות על מנת לבחון אם אנחנו נמצאות בקבוצת סיכון, לחילופין בקרב הסובבות אותנו. חשוב לציין כי האורות האדומים לא חייבים לבוא יחד, לעתים רק חלקם מופיעים:
- השקעה משמעותית בגלילה באינטרנט ובמסכים – אחד המאפיינים של התמכרות לשופינג נעוץ בהתמכרות כפולה שכוללת גם התמכרות למסכים, בייחוד כאשר מדובר בקניות באונליין. לא מדובר רק באקט ההזמנה או הרכישה עצמו, כי אם בפעילות סביב הדבר, דוגמת השוואת מחירים, שיטוט באתרי קניות רבים והשקעת זמן רב ומתמשך בכך.
- רמות חרדה גבוהות, דחף בלתי נשלט ושינויים במצב הרוח – לא מדובר בכל חרדה או דחף בלתי נשלט, כי אם בכאלו שנרגעים בקנייה עצמה שמעניקה הקלה מסוימת לזמן קצר. חשוב לציין כי ההקלה תופיע לזמן קצר ולאחריה תחושת ריקנות, ירידת מתח, אשמה, בושה שמתדלקים את העיסוק המחודש ברכישה הבאה. ניתן להבחין בדחף בייחוד לקניות סביב חגים, אירועים דוגמת ימי הולדת לחברים ומשפחה, אולם לא רק.
- אובדן שליטה – קנייה מעבר לצורך הממשי, אי עמידה בהבטחות, אובססיה, אימפולסיביות, הסתרת רכישות או אחסון מוצרים רבים שלא נפתחו, רכישה של אותו מוצר מספר פעמים שלא לצורך, שכחה של רכישות שנעשו וכניסה לחובות כספיים – כל אלו יכולים ללמד על אובדן שליטה עצמית.
- ויסות רגשי – קנייה שנובעת מתחושות ורגשות שעולים דוגמת עצבות, בדידות, ניתוק, בושה וריקנות וצורך בריגושים, כל אלו יכולים ללמד על מצב נפשי עמוק הרבה יותר מאשר הקנייה עצמה והזקוק לטיפול.
- סימני גמילה בניסיון להפסיק לרכוש מוצרים – כמיהה בלתי ניתנת לשליטה אחר קניית מוצרים שבניסיון להפסיקה קיימת ירידה בתפקוד וקושי אמיתי בניהול חיים, זוגיות, קריירה ומשפחה, הם סימנים אמיתיים להתמכרות שזקוקה לטיפול מקצועי.
ולמרות הכל לא מדובר בגזירת גורל – צריך ואפשר לטפל. באם מדובר בקרובת משפחה או חברה, אל תהיו כלפיהן שיפוטיות או מאשימות. צריך להבין שכל התמכרות היא בעצם סוג של הפרעה של המוח עם השפעות סביבתיות רבות. במקום זאת התרכזו באיך אני נמצאת לצדה ומעודדת אותה לבוא ולבקש עזרה. הרבה פעמים המכורות לשופינג מרגישות מאוד לבד, ואנחנו צריכות לבוא אליהן עם אמפתיה, לא לבקר או לשפוט. כן חשוב להגיד שאנחנו נמצאות שם עבורן ושנעשה את זה יחד. אפשרי ומומלץ גם לפנות עוד קודם לייעוץ גם כיצד לפנות לאותו חברה או קרובת משפחה.
גם הטיפול עצמו הוא לא דבר מאיים. הוא נפתח בהערכה כוללת שמטרתה להבין את דפוס ההתנהגות ובשלב הראשון בהבנה קוגניטיבית של ההפרעה, בנרמול ההתנהגות ובהבהרת הדפוס כתגובה למצוקה נפשית, העבודה הטיפולית כוללת חיזוק יכולת הוויסות העצמי, פירוק אמונות ליבה ודפוסי חשיבה אוטומטיים, התערבויות התנהגותיות שמחליפות את הדפוס הכפייתי בחלופות מתפקדות, בניית שגרה מוגנת ועבודה רגשית מעמיקה סביב טראומה, אינטימיות, דימוי עצמי וקשרים בינאישיים. לצד הטיפול הפרטני נעשה שילוב של טיפול קבוצתי, זוגי ולעיתים תרופתי לפי הצורך, כאשר אורך התהליך משתנה בהתאם לחומרת הדפוס ודורש סבלנות, התמדה וקשר טיפולי מיטיב.
חשוב לדעת שלא כל טיפול בהתמכרות דורש אשפוז ועצירה מלאה של חיי השגרה, רבות הפעמים בהן ניתן לטפל בכך במסגרת הקהילה, בסיוע צוות רב-מערכתי, ולצד תעסוקה, חיי משפחה ואורחות חייו של המטופל. זו בדיוק הגישה והבשורה החדשנית בה נקטנו במרפאות ההתמכרות של לאומית שירותי בריאות, בשילוב עם גישות טיפוליות מגוונות, מסלול טיפול אישי ותהליך שלם, המתייחס למשפחה כולה. יש מה לעשות וזו לא בושה לבקש עזרה. כיום זה הופך להיות הרבה יותר פשוט.
