מיגרנה (באנגלית: Migraine, בעברית: צִלְחָה) היא כאב ראש בעוצמה בינונית עד קשה או חזקה, ויש לה מאפיינים ייחודיים המבדילים בינה לבין כאב ראש רגיל. יש שני סוגים של מיגרנה:
מיגרנה נפוצה, המאופיינת בכאבי ראש – מיגרנה נפוצה מתבטאת בדרך כלל בכאב ראש חד־צדדי פועם, והיא יכולה להימשך בין 4 ל־72 שעות.
מיגרנה קלאסית, בה יש תסמינים נוירולוגיים המקדימים את כאב הראש (מיגרנה עם אאורה) – במיגרנה עם אאורה ישנם תסמינים מקדימים ויזואלים. המטופלים רואים לנגד עיניהם כתמים שחורים או הבזקי אור או אורות מנצנצים בצורת זיגזג וכדומה. ייתכנו גם תסמינים נוירולוגיים שאינם ויזואליים כמו הפרעות תחושה, הפרעות בדיבור וחולשה.
את ההבחנה "המשמחת" קיבלתי בגיל 15, אחרי הרבה אבחונים ובדיקות, רופאת הילדים שלי, בקול תרועה, אמרה לי שסופסוף יודעים מה יש לי, אבל לא באמת יש טיפול למחלה.
היום 30 שנים אחרי, עדיין אין טיפול אמיתי למיגרנות. למרות שבלב שלם ניתן להגיד שאנחנו, הסובלים, באמת מנסים הכל! כל תרופה חדשה שיוצאת לשוק, עיסויים, טיפולים אלטרנטיביים, שמאנים, מעסים, קוסמים, מכשירים מחשמלים, דיקור סיני, דיקור קוריאני, היפנוזה ועוד. זרקו שם של טיפול, ואנחנו נגיד שניסינו. תשאלו אם עזר… נגיד לא!
בעיה נוספת שמאותגרי מיגרנה נתקלים בה, היא דייט עם נוירולוג. תאמינו או לא, לפגוש נוירולוג יותר מפעמיים בשנה היא משימה כמעט בלתי אפשרית. למרות שמעל 12% מכלל האוכלוסיה סובלים ממיגרנות, ההיצע אינו מספק את הביקוש. גם לקבוע תור לרופא פרטי שעולה משכנתא לא פשוט כלל!
אבל מה שמעצבן באמת, לא משנה כמה תסבלו, לקבל מרשם לטיפול חדש כמעט ובלתי אפשרי. אסביר: כדי לקבל מרשם לתרופה החדשה, במידה ולא ביקרתם אצל נוירולוג שנתיים, תצטרכו במשך שנה לחזור לטיפול לכאורה מונע (שלא עוזר), להחליף כמה תרופות, לנסות שוק חשמלי בעזרת "נרוויו" (ועלה מלא כסף) ואולי אז, בדגש על אולי, לקבל את המרשם המיוחל לתרופה חדשה.
לפני כמה שנים הושק טיפול נגד מיגרנות באמצעות בוטוקס. הבוטוקס עובד על ידי חסימת העברת אותות הכאב מהעצבים למוח. טיפול בבוטוקס למיגרנה כולל זריקות במקומות מסוימים סביב הראש והצוואר, ועובד בדרך כלל כשלושה עד ארבעה חודשים. רוב המטופלים חווים הקלה בתדירות ובחומרת המיגרנות לאחר כמה סבבי טיפול.
למרות שיעילות של הטיפול ידועה והוכחה בעזרת מחקר קליני , נוירולוגים רבים לא יתנו לכם הפניה, וקופת חולים לרוב לא תעניק לכם טופס 17 המיוחל. זה נחשב לטיפול יקר, סביב 2500 ש"ח לטיפול אחד הכולל הזרקת בוטוקס סביב 12-16 נקודות טריגר.
יותר מזה אם הצלחתם לקבוע תור לניורולוג שבאופן מפתיע נתן לכם הפניה לבוטוקס רפואי, הרופא מחויב לפרט את כל הטיפולים שעברתם, להסביר למה טיפול בבוטוקס זה המוצא האחרון.
לאחר מכן קופת חולים שלכם תצטרך להעניק לכם אישור, ורק אז טופס 17 ואישור לרכישת בוטוקס בבית המרקחת.
לא בדקתי כמה זמן תצטרכו להמתין לרופא שיזריק לכם את התרופה.
אחרי שניסיונות להשיג אישור לבוטוקס רפואי כשלו, החלטתי שהגיע הזמן לנסות גם אם מדובר במרפאה פרטית.
חיפוש קל ברשת, ואני מגלה שכמעט כל קליניקה לאסתטיקה רפואית מעניקה טיפול בוטוקס נגד מיגרנות.
אף קליניקה לא מתחייבת לנוירולוג או מומחה לכאב. רק תבואי ונטפל בך.
אז הפעלתי את כל הקשרים והפרוטקציות וקבעתי תור אצל דר אירנה שנדשטיין רופאה כללית מומחית לריפוי בכאב.
לפני הטיפול, רבע שעה של תחקיר מעמיק על המיגרנות שלי. אילו תרופות אני לקוחת, כמה שנים אני סובלת ממיגרנה. אחרי התחקיר על המיגרנות הרופאה שואלת אותי על מחלות רקע, תרופות קבועות, אלרגיות כדומה.
דר אירנה מסבירה שטיפול בבוטוקס רפואי לא מבטיח הצלחה (תקף לכל הטיפולים נגד מיגרנות). מסבירה על תופעות לוואי קלות ומה מותר או אסור אחרי הטיפול ורק אז היא מתחילה בטיפול.
בקפדנות יתרה, דר מחפשת על ראשי נקודות טריגר, אלא שבאמת כואבות, כל נקודה מקבלת שתי זריקות בוטוקס. אחרי כ-30 זריקות, מתישהו הפסקתי לספור. בתום ההזרקה אני מקבלת כוס מים וכמה דקות של שקט ורק אז דר אירנה מתפנה לדבר איתי על הטיפול שלה נגד מיגרנות.
כבסיס היא לקחה שיטה יפנית עתיקה של נקודות טריגר, עשתה אין ספור השתלמויות בנושא ורק אחרי שלמדה את הנושא לעומק יישמה את השיטה באמצעות הזרקת בוטוקס.
היא מסבירה: "רוב הרופאים מזריקים לנקודות קבועות, כפי שלימדו אותם, ונקודות טריגר יכולות להשתנות מאדם לאדם, ולכן חשוב לדייק במיקום של הזריקות, בצורה כזאת יש סיכוי הרבה יותר גבוה שהטיפול יצליח. יותר מזה מאוד חשוב שיתוף פעולה עם המטופל, בזמן שאני מחפשת את נקודות טריגר בראש הוא חייב לעדכן אילו כואבים פחות ואילו כואבים באמת. זה אחד התנאים החשובים להצלחת הטיפול, אחרת הזרקנו סתם"
עוד היא מוסיפה: "קליניקות רבות הבינו את הפוטנציאל הרווחי, וכבר נתקלנו שרופאי שיניים או רופאים שכלל לא מבינים את הנושא, מזריקים בוטוקס נגד מיגרנות. רוב הסיכויים שהדבר לא יעשה שום נזק חוץ מנזק כלכלי, אבל כמעט 100% שהטיפול לא יצליח."
חודשיים אחרי הטיפול, בלב שלם אני יכולה להגיד שהטיפול הצליח, המיגרנות לא נעלמו, אבל עצמת הכאב פחתה.
ואם להתייחס לדבריה של דר אירנה, לא מצאתי שום חוק או הנחיה למי מותר או אסור לבצע את הטיפול. אבל אם אתם שואלים אותי, לא הייתי רוצה שפרוקטולוג או אורולוג יתעסק בראש שלי. הרי מדובר על טיפול רפואי שמומחה לכאב או נוירולוג, אשר מבין וחי את המיגרנות יומיום, יעשה אותו.
