דר שירלי הרשקו: "אני חיה עם הפרעת קשב בבית…"

בפתחו של עידן שבו המודעות למגוון צורכים נפשיים ורגשיים הולכת וגוברת, ד"ר שירלי הרשקו הפכה לדמות בולטת בתחום הקשב והריכוז. כחוקרת, סופרת, ומרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול, ומחברת חמישה ספרים מצליחים, היא מציעה גישה ייחודית להתמודדות עם הפרעת קשב והיפראקטיביות. במיוחד ביום האישה הבינלאומי, השיחה עם ד"ר הרשקו נפתחה לכיוונים חדשים, כאשר היא מתייחסת להשפעת הפרעת הקשב על החיים האישיים והמקצועיים שלה, ולאתגרים וההזדמנויות שבה.

כיצד הפרעת הקשב השפיעה על חייך האישיים והמקצועיים, ואיך הצלחת להתמודד עם האתגרים הללו?
החיים האישיים והמקצועיים שלי מעורבבים מבחינת הפרעת הקשב, משום שמבחינה אישית, אני חיה עם הפרעת קשב גם בבית (בן הזוג ושלושת הבנות, כולם מאובחנים). הצד המקצועי מאוד עוזר לי להבין אותם ולעזור להם. המודעות מפחיתה המון ריבים בבית (בזוגיות ובהורות). ומהצד השני, אני משלבת את החוויות האישיות מהבית עם המקצוע שלי, מביאה דוגמאות פרטיות החוצה בהרצאות, ומבינה גם באופן אישי כל איש/ילד קשב וגם את הסביבה שלו: הורה או בן/בת זוג. כך שמבחינתי זה מכלול שלם

מה הביא אותך לפתח את הגישה הייחודית שלך להתמודדות עם הפרעת קשב, ואיך את רואה את ההבדל בין גישתך לגישות אחרות?
הרצון שלי לעזור ולהקל על הקשיים הביא אותי לחפש ולבנות גישה ייחודית לטיפול. אני נשענת על בסיס מחקרי, מדויק, מוכח. לצורך כך למדתי 5 תארים (2 בחינוך ו 3 בפסיכולוגיה), והגעתי עד דוקטורט ופוסט דוקטורט בהפרעת קשב. כך שהגישה שלי מבוססת על המדע ומוכחת כיעילה ותורמת. חשוב לי לא לבזבז זמן (וכסף) לאנשי הקשב ולהוביל אותם בדרך הקצרה והמדויקת ביותר אל חיים טובים יותר. כי לצערי יש לא מעט שרלטנות בתחום וגם שיטות שלא הוכחו כיעילות.

איך הגעת למסקנה שיש קשר בין תזונה ליכולת הקשב והריכוז, ומה המלצותיך לשיפור הקשב דרך התזונה?
ראשית ראיתי את הרגלי האכילה של בן זוגי, ששוכח לאכול, או אוכל באימפולסיביות, ונמשך למאכלים פחות בריאים (כמו פאסט וג'אנק פוד, חטיפים וממתקים). מכאן יצאתי למחקר הדוקטורט שלי, שגם כתבתי עליו ספר ("תזונה קשובה"), שם גיליתי כי אנשי הקשב אוכלים בצורה פחות בריאה, ויש פי 2 סיכון להשמנה ופי 4 סיכון להפרעות אכילה.
ההמלצות שלי מכאן הן לשנות את סביבת התזונה שלהם, בכדי לעזור להם לאכול יותר בריא. היות והם "אוכלים עם העיניים" צריך להבליט את האוכל הבריא ולהפוך אותו לאטרקטיבי ונגיש יותר. כך למשל אפשר לסדר את המקרר ולשים במדף האמצעי עגבניות שרי ומלפפונים קטנים לנשנוש, ואת העוגות והפסטה לשים במגירה למטה.

כיצד את מציעה להתמודד עם אתגרי הפרעת קשב במערכת החינוך, ואילו שינויים תרצי לראות באופן שבו מערכת החינוך מטפלת בתלמידים עם הפרעת קשב?
קודם כל: מודעות! אין מספיק מודעות במערכת החינוך למה זו הפרעת קשב ואיך היא באה לידי ביטוי ומה יעזור לתלמידים. עדיין שומעים כינויים כמו: עצלן, לא ממש פוטנציאל, צריך רק להתאמץ, לו רק היה מתרכז… לכן הדבר הראשון שהייתי רוצה לעשות זה להעלות את המודעות המלאה. כשהמורים יבינו לעומק את ילדי הקשב הם ידעו להתייחס אליהם בצורה יותר מותאמת.

דר שירלי הרשקו צילום אינגה אבשלום שיליאן

מה דעתך על השימוש בטיפול התרופתי מול האלטרנטיבי בטיפול בהפרעת קשב, ואילו גישות או שילובים של טיפולים נראים לך הכי מבטיחים?
אני נשענת על מידע מדעי, מחקרי, מבוסס. נערכו מיליוני מחקרים בתחום שבדקו זאת לעומק. הטיפול שנמצא הכי יעיל הוא הטיפול התרופתי. הסיבה לכך היא שהפרעת הקשב היא מוחית. ישנו קולטן במוח ששואב מהר מידי את הורמון הדופמין (הורמון הקשב), ועל כן לא נשאר מספיק דופמין במוח, וטווח הקשב יורד ל 5-15 דקות. כדי להעלות את טווח הקשב, הטיפול התרופתי מתקן את פעילות הקולטן, כלומר גורם לו לשאוב בקצב רגיל (לאט יותר) את הדופמין לתוך התא. וכך ישנו טווח קשב למספר שעות ולא למספר דקות. מה שעוד הוכח כמסייע אלו הספורט והמדיטציה (מיינדפולנס) שמפרישים הרבה דופמין. ובנוסף, טיפול התנהגותי, שעובד על התפקודים הניהוליים, ומלמד סדר, ארגון, תכנון, בקרה, ויסות.

בעידן שבו הטכנולוגיה נמצאת בכל מקום, מה המלצותיך לניהול קשב וריכוז בסביבה דיגיטלית?
להתייחס לזה כמו התמכרות, ולהשתמש באמצעים אגרסיביים כדי לצמצם מגע. באפליקציות חוסמות אתרים לזמנים מסוימים (כמו cold turkey) או חוסמות מגע בטלפון (כמו forest). בנוסף, לשים זמנים שהטלפון על שקט, להעביר קבוצות ווצאפ הומות לארכיון, להוריד אייקונים של רשתות חברתיות מהמסך, לישון בלי הטלפון על השידה ליד, לעבוד בשיטת פומודורו לפיה זמן עבודה מסוים (25 דקות למשל) הטלפון לא לידי והריכוז הוא מלא בעבודה.

כיצד את ממליצה להורים לילדים עם הפרעת קשב לתמוך בילדיהם, ומה העצות החשובות ביותר שאת יכולה לתת להם?
קודם כל להבין אותם. על ילדי הקשב מסתכלים אחרת מהרגע הראשון שהם נולדים לעולם: למה הוא כ"כ רגיש? למה היא לחוצה? למה הוא לא מקשיב? למה כ"כ קשה להרדים/להאכיל אותה? והמבט הזה ממשיך עם הגיל, משום שההתנהגות היא אחרת עם הפרעת קשב. זה מוריד את הערך העצמי שלהם וגורם להם לתהות מי הם באמת ולמה הם לא כמו כולם? על ידי כך שנבין אותם, הם ירגישו טוב יותר עם עצמם, ועל ידי כך שנעזור להם בהתאם לקשיים שלהם, הם יגיעו להצלחה. זה גם מפחית ריבים מיותרים ומחזק את מערכת היחסים.

מהם המחקרים החדשים והמרתקים ביותר בתחום הפרעת הקשב שאת מעורבת בהם כיום, ומה הממצאים המעניינים שנמצאו?
הממצאים הכי מעניינים בעיניי הם התחומים שקשורים להפרעת קשב, ולרוב האנשים אין מושג שהם קשורים. הפרעת קשב כמעט אף פעם לא מגיעה לבדה. ב 87% מהמקרים יתווסף משהו נוסף, וב2/3 מהמקרים אף יותר מאחד. כך למשל, הדברים שקשורים להפרעת קשב הם יותר סיכון לחרדה, דיכאון, התמכרויות, מיגרנות, קשיים בשינה ובתזונה. כשמטפלים בהפרעת קשב בצורה נכונה, זה מפחית את הסיכונים הנלווים, ולכן כל כך חשוב לטפל בה! וזו הסיבה שאת מירב מאמציי כיום אני משקיעה בהעלאת המודעות להפרעת הקשב.

See Also

דר שירלי הרשקו צילום אינגה אבשלום שיליאן

כיצד הפרעת קשב משפיעה על החיים החברתיים והרגשיים של מי שחיים עם ההפרעה, ומה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב?
הפרעת קשב גורמת ליותר קשיים חברתיים לצערי. לא אצל כולם, אבל בשכיחות גבוהה יותר לבדידות, חרמות, הצקות, ביריונות. הסיבה היא הקושי בתפיסת סיטואציות חברתיות, חוסר הריכוז (בשיחות למשל), ההיפראקטיביות שיכולה להפריע לחברים, והקשיים הנוספים בהפרעת קשב (כמו: שכחה של דברים, מוסחות רבה, טעויות של חוסר תשומת לב, דיבור יתר, התפרצויות בשיחה ועוד). כדי לשפר את המצב יש לטפל בהפרעת קשב ובקשיים שלה, וגם להגביר את המודעות לסביבה כיצד היא באה לידי ביטוי, וזה לא ש"לא אכפת לי" או ש"אני מתעצלת" או "אגואיסט", זו הפרעת הקשב.

בהתחשב ביום האישה הבינלאומי, כיצד את רואה את הקשר בין העצמה נשית להתמודדות עם הפרעת קשב? אילו יתרונות ואתגרים ייחודיים נשים עם הפרעת קשב נתקלות בהם, ואיך הן יכולות לשלב אסטרטגיות להתמודדות עם הפרעת קשב במסע להעצמה אישית ומקצועית?
נשים עם הפרעת קשב הן יותר מפוספסות, כי פחות מכירים את התסמינים שלהן. הן בדרך כלל יותר שקטות, מוסחות, אסטרו, לא מפריעות, "טובות", מבינות קודים חברתיים, ולכן פחות רואים את הפרעת הקשב אצלן. הבעיה היא שהקשיים עדיין נמצאים, אבל אין להם הסבר. ולכן הן חושבות שהן "עצלניות" או "טיפשות" או "דפוקות", כי "למה אני ככה ולא יכולה להיות כמו השכנה/החברה? יותר מסודרת ומאורגנת? יותר לממש את עצמי?". על כן, ממש חשוב להעלות את המודעות לאיך נראית הפרעת קשב אצל נשים, ולתת להן טיפול, כדי שיוכלו להצליח ולהגיע לאן שהן רוצות מבחינה אישית ומקצועית, כי הפרעת קשב נכנסת לכל מקום, לאקדמיה, לזוגיות, להורות, לעבודה.

לסיכום, תרומתה של ד"ר שירלי הרשקו לעולם הפרעת הקשב והיפראקטיביות מסמלת מפגש של מחקר עם חיי יומיום. היא מציעה נקודת מבט חדשה, המעוררת השראה ומציעה פתרונות מעשיים לאתגרים שכיחים אך לעתים קשים מנשוא. ובנימה אישית אני רוצה לקוות שיום אחד נתעורר לעולם בו התיוגים יהיו רק באינסטגרם וטיק טוק
כי בשורה תחתונה כולנו קצת שונים, קצת משוגעים, קצת מבולגנים. אבל יותר מזה אני מקווה שבמקום מילים יפות נתחיל ליישם גישות חדשות ולפני הכל ניראה בכל אחד אדם עם פוטנציאל אדיר שרק צריך לזהות ולפתח.

View Comments (0)

Leave a Reply

דילוג לתוכן