מאת: ד"ר ליאת צ'אושו
ריח רע מהפה הידוע בכינוי הליטוזיס או בעברית מקצועית באשת הפה, משפיע על כ-25% מהאוכלוסייה ומהווה הסיבה השלישית בשכיחותה לפנייה לרופא שיניים, לאחר עששת ומחלות חניכיים.
תופעה זו מטרידה ועלולה לגרום למבוכה ואף חרדות משמעותיות בקרב הסובלים ממנה. ישנם מספר גורמים אפשריים לתופעה-
- היגיינת שיניים: במקרים בהם היגיינת הפה אינה טובה, ישנה הצטברות של שאריות מזון ורובד חיידקים הגורמים להתפתחות דלקות חניכיים. התוצאה של הדבר היא ריח פה לא נעים הנגרם עקב תוצרי החיידקים. צחצוח פעמיים ביום עם שימוש באביזר לניקוי בין השיניים כגון חוט דנטלי מביאים להסרה של רובד החיידקים (פלאק) ויכול למנוע חלק הגורמים לריח.
- טבק: מוצרי טבק גורמים לריח פה לא נעים. בנוסף, הם מגדילים את הסיכויים למחלות חניכיים ויוצרים יובש פה העלולים אף הם לגרום לריח רע מהפה.
- מזון: פירוק חלקיקי מזון שנכלאו בשיניים עלול לגרום לריחות. בנוסף, מאכלים או משקאות מסוימים כמו בצל, שום, אוכל חריף, אלכוהול וקפאין יכולים גם הם לגרום לריח רע מהפה.
- יובש פה: רוק מנקה את הפה באופן טבעי. אם הפה יבש עקב תרופות מסוימות או מחלות הפוגעות בקצב הפרשת הרוק מבלוטות הרוק, איכות השטיפה נפגעת ושאריות המזון המצטברות מביאים להיווצרות ריח פה.
- דיאטות: תפריט דל פחמימות עלול לגרום להליטוזיס. הדבר נובע מפירוק שומנים המייצרים תוצרי פירוק הנקראים קטונים, שהינם בעלי ארומה חזקה.
- תרופות: תרופות מסוימות יכולות להפחית את קצב הפרשת הרוק ולפיכך להגביר את הריחות. תרופות אחרות יכולות לייצר ריחות כשהן מתפרקות ומשחררות כימיקלים בנשימה.
- מצבי פה, אף וגרון: לפעמים, חיידקים מצטברים על השקדים ועלולים ליצור ריח פה לא נעים. כמו כן, זיהומים או דלקות באף, בגרון או בסינוסים עלולים לגרום גם הם לתופעה.
- ריחות הנידפים מהפה לעיתים יכולים לנבוע ממערכת העיכול ומבעיות במערכת העיכול.
אִבחוּן
רופא שיניים מנוסה יוכל כבר בפגישה הראשונה לאבחן חשד להליטוזיס בגלל ריח האוויר שנושף המטופל. במקרה של תלונה מצד המטופל יכול הרופא לבצע בדיקה מקיפה של חלל הפה כולו והשיניים בפרט לשלול גורמים שעלולים להוביל לריח פה לא נעים.
ישנן מגוון טכניקות המאבחנות את התופעה בצורה מדויקת –
• מד הלימטר: מזהה רמות נמוכות של גופרית.
• כרומטוגרפיית גז: בדיקה זו מודדת שלוש תרכובות גופרית נדיפות: מימן גופרתי, מתיל מרקפטן ודימתיל גופרתי.
• מבחן BANA: מודד רמות של אנזים ספציפי המיוצר על ידי חיידקים הגורמים להליטוזיס.
• בדיקת אנזים בטא-גלקטוזידאז: רמות האנזים נמצאו בקורלציה עם ריח הפה.
חשוב לציין כי לא בהכרח הרגשה אישית של אדם על תחושה של ריח פה לא נעים היא אמיתית. אנשים רבים מודאגים מהתופעה למרות שאולי לא נמצא ריח לא נעים מהפה. מצב זה נקרא הליטופוביה והוא יכול להוביל להתנהגות אובססיבית של ניקוי פה עד לחרדה ממגע קרוב לסביבה.
דרכי טיפול
היגיינה אורלית טובה היא המפתח לרוב בעיות הריח הרע.
• צחצוח שיניים: יש לצחצח שיניים לפחות פעמיים ביום במשך שתי דקות. יש להשתמש באביזר לניקוי בין השיניים לפחות פעם ביום (חוט דנטלי, קיסמים, מברשות בין שיניות). יש להחליף את מברשת השיניים אחת ל-3 חודשים או קודם אם היא מתבלה.
• צחצוח לשון: חיידקים, מזון ותאים מתים מצטברים על הלשון. חובה להקפיד על ניקוי הלשון באופן יומיומי. מומלץ להיעזר במנקה לשון ייעודי.
• ניקוי תותבות: יש להקפיד על ניקוי התותבות לאחר כל הארוחה. הניקוי מונע את הצטברות החיידקים על גביהן.
• טיפול ביובש פה: יש להרבות בשתיית מים. הימנעות מעישון העלול להעצים את יובש הפה. ניתן ללעוס מסטיק או למצוץ סוכריות ללא סוכר שיכולים לסייע בהפרשת רוק.
במקרים של יובש פה קיצוני יש לפנות לרופא שעשוי לרשום תרופות הממריצות את זרימת הרוק.
• תזונה נכונה: הימנעות מבצל, שום ואוכל חריף. כמו כן, יש להפחית את צריכת הקפה והאלכוהול.
ד"ר ליאת צ'אושו DMD MSc היא מומחית בפריודונטיה (מחלות חניכיים) ברשת כללית סמייל ונמנית על הסגל הבכיר במחלקה לפריודונטיה, אוניברסיטת תל אביב.
