כבר כמה חודשים ברצף אני מקבלת למייל הצעות למוצרים, טיפולים ותמרוקים שנועדו "להכין" את העור לבוטולינום טוקסין, לתמוך בתוצאה, לשפר את המרקם, להאריך את משך האפקט, ועוד ועוד ועוד.
אחד המוצרים נשמע לי כל כך לא הגיוני, שאפילו לא טרחתי להשיב. מחקתי את המייל וקיוויתי, בכנות, שלא יציעו לי אותו להתנסות. אלא שאז הגיע עוד מייל, ועוד השקה, ועוד הבטחה, ובשלב מסוים הבנתי שאולי הבעיה אינה בעוד מוצר , אלא בי שאני לא שמתי לב שנולדה כאן קטגוריה שלמה שכדאי לעצור ולבדוק.
אז יצאתי למסע. קראתי מחקרים, בדקתי רכיבים, דיברתי עם רופאים, שאלתי קוסמטיקאיות ובעיקר ניסיתי להבין איפה עובר הגבול בין טיפול הגיוני בעור לבין הבטחה שנשמעת מצוין במצגת.
הכתבה הזאת היא אולי פחות "סקירה" ויותר טור דעה עם נטייה קלה להתלבט בקול רם. אני מרשה לעצמי לשאול, לפקפק, להשתכנע חלקית, ואז לשאול שוב.
אל תשפטו לחומרה.
אבץ לפני ההזרקה, טיפולי NanoInfusion, סרומים עם פפטידים ותכשירים שמבקשים לתמוך בתוצאה גם אחריה. קטגוריית ה־Pre-Tox וה־Post-Tox כבר כאן, וכמו שקורה לא פעם בעולם האסתטיקה, השיווק הגיע ראשון והמדע מתקדם אחריו בקצב פחות פוטוגני. אלא שהפעם הרעיון עצמו אינו מופרך: אם כבר החלטנו להרגיע את השריר, אולי כדאי לטפל גם בעור שמעליו.
הבעיה מתחילה כשהבטחה לשיפור איכות העור הופכת, כמעט בלי שנרגיש, להבטחה שהבוטולינום טוקסין, מטפורית ימרח על עצמו פריימר שלא רק ישפר את מראה העור אלא גם יחזיק מעמד זמן רב יותר. אלה שתי טענות שונות לחלוטין.
בוטולינום טוקסין יודע לעשות דבר אחד ולעשות אותו היטב: להפחית זמנית את פעילות השריר. אך אינו מטפל בפיגמנטציה, אינו מוסיף לחות, אינו משפר מרקם ואינו מעלים את המראה העייף של עור שאיבד חיוניות רק מפני שהמצח הפסיק להתכווץ.
ד"ר אורלי פוזיילוב מסבירה זאת בפשטות: "העור הוא כמו בגד. אפשר לגהץ אותו, אבל אם יש עליו כתמים, הגיהוץ לא יעלים אותם." זאת אומרת העור חלק אך ניראה לא wow.
וזה, למעשה, כל ההיגיון שמאחורי טיפולי Pre-Tox. אפשר לטפל בשריר ובמקביל להכין את העור כך שהתוצאה הכוללת תיראה טובה יותר. עור בריא, לח ואחיד פשוט נראה טוב יותר לצד תוצאה מוצלחת של הזרקה. לא משום שהטוקסין הפך פתאום למוכשר יותר, אלא משום שהפסקנו לבקש ממנו לפתור בעיות שהוא מעולם לא נועד לפתור.
אנשי המקצוע רחוקים מקונצנזוס. יש רופאים שרואים בשילוב בין טיפולי Pre-Tox להזרקות התפתחות טבעית של הרפואה האסתטית. אחרים מבקשים לראות הרבה יותר מחקר לפני שיתלהבו. ויש גם מי שרואים בכל הסיפור, איך לומר בעדינות, חרטא. לא אני אמרתי. רופאים אמרו. הביטוי בעיקר מתייחס לטיפולים שלכאורה מאריכים את השפעת הבוטוקס.
מנגד, יש רופאים שמעודדים מאוד את השילוב ואף מתארים אותו כ"ממכר", כמובן לא במובן הרפואי, אלא משום שאחרי שמתרגלים לראות עור מטופל היטב לצד שריר רגוע, קשה מעט לחזור ולהתעניין רק בקמט.
גם הקוסמטיקאיות חלוקות. חלקן מאמינות שעבודה מקצועית עם מכשור, חומרים פעילים וטיפולים עקביים יכולה להביא לתוצאות מרשימות גם ללא בוטולינום טוקסין. אחרות מכירות היטב גם בגבולות הקוסמטיקה ואף מפנות לרופאי אסתטיקה.
גב' ילנה שוורצמן, אחות מוסמכת וקוסמטולוגית, מחזיקה בגישה המשולבת: "אני בעד כל טיפול שמשפר את איכות העור, את המרקם ואת רמת הלחות שלו. בוטולינום טוקסין מטפל בפעילות השריר, אבל אינו מטפל בעור עייף, ביובש או בחוסר לחות. אם ניתן לשלב טיפול שתומך במצב העור ובתוצאה הכוללת, יש בכך היגיון רב. השאלה מבחינתי אינה קוסמטיקה או רפואה אסתטית, אלא מה נכון למטופלת ואיך משלבים בין הכלים בצורה מקצועית."
אבץ הוא אחד הכיוונים המסקרנים יותר, משום שכאן קיים מנגנון ביולוגי שמצדיק את השאלה. פעילותו האנזימטית של הבוטולינום טוקסין תלויה באבץ, ולכן נבדקה האפשרות שתוספת שלו לפני ההזרקה תשפיע על עוצמת הטיפול או על משכו. יש מחקרים קטנים שמצאו אפקט חיובי, אבל הספרות עדיין מצומצמת והתוצאות אינן אחידות.
במילים פשוטות, מעניין? בהחלט. פרוטוקול מוכח? עדיין בתהליך!
אז לפני שאתן רצות לצרוך אבץ לטובת בוטוקס כי אושיית רשת העלתה סטורי מהמם וסיפרה כמה זה שינה לה את חיים ואת הבוטוקס עם לינק לקניית תוסף מזון, עצרו רגע!
Dermalogica ניגשת לסיפור מזווית אחרת. פרוטוקול Tox + Glow אינו מבטיח להאריך את חיי הבוטולינום טוקסין, אלא להכין את העור לקראת ההזרקה באמצעות NanoInfusion ותכשירים מקצועיים, במטרה לשפר לחות, מרקם וזוהר ולהביא את העור לפרוצדורה כשהוא מאוזן ומטופל יותר.
הגישה פשוטה: עור בריא נראה טוב יותר עם בוטוקס. המצח יכול להיות חלק להפליא, אבל אם העור שמעליו מיובש, עייף וחסר חיוניות, הוא עדיין ייראה בדיוק כך. השריר נרגע; העור לא קיבל את המזכר.
במותג מדברים גם על התאוששות טובה ונעימה יותר לאחר ההזרקה, מתוך תפיסה שעור שנכנס לפרוצדורה במצב טוב יותר מתמודד איתה טוב יותר. זו אינה הבטחה לשנות את פעולת התרופה, אלא ניסיון להשלים אותה במקום שבו היא ממילא אינה פועלת.
הפפטידים מכניסים לתמונה רובד נוסף. חשוב לזכור ש"פפטידים" הוא שם למשפחה רחבה מאוד, ולא מנגנון פעולה אחד. חלקם קשורים לתהליכים במטריצה של העור, למיצוק וללחות; אחרים, כמו Acetyl Hexapeptide-8 המוכר כ־Argireline, נחקרים בהקשר של קמטי הבעה ומכונים לעיתים פפטידים נוירוקוסמטיים.
בישראל כבר נמכרים לא מעט תכשירים מהעולם הזה. סדרת POST-BTX של Subderma ממקמת את עצמה במפורש לצד טיפולי בוטולינום טוקסין. N.BIO Peptide Serum של חוה זינגבוים עובד מכיוון אחר, עם פפטידים המיועדים לתמיכה במיצוק, בלחות ובאיכות העור. לצדם נמצאים COSRX The 6 Peptide Skin Booster Serum, Absolute Fix של Christina, Peptide No. 1 של ד"ר רון כדיר ו־Peptide Skinjection של Peter Thomas Roth.
חלקם מדברים על שיפור מראה קמטי הבעה, אחרים כבר מקשרים את עצמם לעולם ההזרקות.
ובתוך כל הדיון על פפטידים, מנגנונים והבטחות שיווקיות, כדאי לזכור גם את המובן מאליו: תכשיר איכותי, שמתאים לעור ומשתמשים בו בעקביות, יכול לשפר לחות, מרקם, גמישות ומראה כללי. פפטידים אינם טרנד שנולד עם ה־Pre-Tox וה־Post-Tox; הם מככבים בעולם הקוסמטיקה כבר שנים, ובצדק.
לכן, אם משתמשים לאורך זמן בקרמים טובים ובטיפולים שמתאימים לעור, סביר בהחלט לראות ולהרגיש שינוי. האם זה אומר שדווקא הקרם המסוים האריך את משך השפעת הבוטולינום טוקסין? את זה אני לא יודעת, והלוואי שהתשובה הייתה פשוטה כל כך.
ואם יורשה לי לסיים בנימה אישית, אני מאמינה בשילובים. מאוד קל לי להתחבר לגישה של ד"ר אורלי פוזיילוב: שמלת שאנל יכולה להיות יקרה, מושלמת ומגוהצת למשעי, אבל עם כתם של פסטה בולונז עליה, אף אחד כבר לא יתרשם מהגזרה. כך גם העור.
אי אפשר להתעלם מכך שעולם האסתטיקה האיכותית הולך ומתרחק מטרנדים רגעיים ומתקרב יותר ויותר לעיסוק אמיתי באיכות העור. לכן גם לא מפתיע שנולדה קטגוריה חדשה שמבקשת לחבר בין טיפול בעור לבין הזרקות, ומעוררת לא מעט שיח מקצועי.
אם יתברר שתמרוק, טיפול או אפילו אבץ מסוגלים גם להאריך את משך השפעת הבוטולינום טוקסין, מצוין. אבל הם לא חייבים לעשות זאת כדי להצדיק את מקומם. אבץ הוא ממילא מינרל חיוני לגוף, טיפול שמשפר את מרקם העור לפני הזרקה הוא מהלך מבורך בפני עצמו, ותכשיר איכותי יכול לתרום ללחות, לגמישות ולמראה הכללי של העור גם בלי להציג את עצמו כ"בוטוקס בבקבוק".
בסופו של הדבר, הזמן הוא החוקר הטוב בעולם. מוצר, טיפול או תמרוק טובים נוטים להישאר על המדף ובידיים המיומנות של רופאים וקוסמטיקאים; מה שלא מספק תוצאה, בדרך כלל מוצא את דרכו, במוקדם או במאוחר, אל הלא נודע.
רק אומרת.
הטיפולים והמוצרים המוזכרים בכתבה לא נוסו על ידינו, ולכן אין לראות באמור ביקורת, המלצה או חוות דעת על יעילותם.
