7 נשים, 8 שאלות… פרוייקט מיוחד לכבוד יום האישה

מאת: גלינה סמית, בת 43, נשואה ואמא לשני בנים, עורכת ראשית.

ב 8 במרץ 1857 פועלות הטקסטיל בניו יורק פתחו בשביתה עלהתנאי העסקה ויצאו להפגין, מיותר להגיד שההפגנה פוזרה בכוח ואלימות ע"י משטרה.
50 שנים אחרי, צעדו נשות ניו יורק למען קיצור שעות העבודה, שיפור תנאי השכר, מתן זכות הצבעה ונגד העסקת ילדים.
ב 1910 בקופנהגן הומלץ לציין 8 במרץ כיום הפועלות ורק 80 שנה אחרי האו"מ החליט לאמץ את היום.
165 שנים עברו מאז ועדיין נשים נלחמות על תנאי העסקה, שכר שווה, אלימות פיזית ומינית.

פנינו לנשים מובילות במשק עם 8 שאלות כדי להבין האם ליום האישה יש עדיין מקום בימינו.
כל הנשים נשאלו 7 שאלות זהות ושאלה אחת אישית
זה מה שהן ענו

ד"ר סיגל שלח,מנכ"לית ג'וינט
בת 56 נשואה + 3,
על התפקיד:
אנחנו בג׳וינט מייצרים יחד עם שותפינו השפעה רחבה ועמוקה על החברה והכלכלה. זו זכות גדולה להוביל את הארגון לפתח פתרונות לאתגרים החברתיים-כלכליים הבוערים ביותר של ישראל. מדי בוקר אני זוכה לפגוש באנשים מדהימים, מתוך הג'וינט ומחוצה לו, חדורי שליחות ועם ברק בעיניים, שמאמינים שאפשר לייצר מחר טוב יותר. אל מול הנטייה ליפול לציניות, או להתייאש, מבחינתי כל רגע שלי בתפקיד הוא תזכורת לכך שאסור להרים ידיים, ואם נתאמץ ונפעל נכון, נוכל יחד לעשות שינוי.

צילום: יח"צ

האם לפי דעתך בשנת 2022 יש מקום לציין את יום האישה?
בהחלט. אני חושבת שחשוב לציין את היום הזה, לא כדי לפתור עצמנו מהעיסוק בעניין בימים האחרים בשנה, אלא כדי להשאיר במודעות הקולקטיבית שלנו כחברה היכן הצלחנו והיכן עוד ישנה עבודה לפנינו. 
בישראל של היום עדיין יש נשים שמקבלות שכר נמוך יותר, יש פחות נשים בכירות והיחס כלפי האישה טרם שוויוני, האם לפי דעתך המצב הזה יכול להשתנות?
המצב הוא בהחלט בר שינוי. ואני אוסיף ואומר שאנחנו בג'וינט פועלים  רבות  לשילוב נשים מאוכלוסיות מגוונות בתעסוקה איכותית – בין אם מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, בין אם מהחברה החרדית, בין אם מהחברה הערבית ועוד. השינוי כבר קורה וכולנו יחד צריכים להירתם ולעזור לגלגל הזה לנוע לכיוון הנכון.
היסטורית 8 במרץ הוא יום הנשים הבינלאומי, בישראל מציינים את יום האישה, האם לפי דעתך זו טעות תמימה או מצב מכוון?
לאורך כל שנות העשייה שלי בכלל ובתפקיד מנכ״לית ג'וינט ישראל בפרט, אני מוקפת בנשים מובילות , פורצות דרך , יוזמות ומקדמות מהלכים המסייעים למגזרים שונים בישראל. הרעיונות שהן מעלות והמהלכים שהן מבצעות כדי להביא לשינויים חוצי מגזרים המשפיעים על כל האוכלוסיות בישראל, פשוט מבריקים לאורך כל השנה, ומבחינתי זו ההצלחה! לכן לדעתי, האופן בו בוחרים להגדיר את יום ה-8 במרץ, לא משפיע על כך שאנחנו כנשים מובילות כל הזמן מציבות יעדים ומנפצות את תקרת הזכוכית.
מה לפי דעתך גברים לא מצליחים להבין אצל הנשים ואם יש דברים שהם לעולם לא יבינו? 
לא עונה על השאלה
האם יצא לך להשתמש בנשיות שלך לקידום מטרות?
כל אדם מחזיק בסט של כלים, בין אם כישורים ויכולות, ידע מקצועי, ניסיון, אופי, תפישות עולם ועוד, אותם ניתן להביא לידי ביטוי. אני מאוד מאמינה בערכים המעצבים מנהיגות פתוחה, קשובה, רגישה, מחושבת, עניינית, בגובה העיניים ומבחינתי זו סוג המנהיגות שלי.
ישנם גברים וגם נשים הטעונים שנשים חותרות לזכויות יתר, האם לטעמך יש צדק בטענה ומה דעתך על כך?
שוויון זכויות הוא שוויון זכויות. מה שמגיע צריך להגיע לכל אדם, ללא אפליה על שום רקע, כולל לא על רקע מגדרי.
אם היית צריכה להוביל מהפכה, איזו מהפכה היית מובילה?
אני מאמינה מאוד שאנחנו כחברה צריכים לאפשר לכל אחת ואחד את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל האישי ולהגשים את המטרות שאנחנו שמים לעצמנו, מבלי להיות מוגבלים מכל מיני היבטים חברתיים וסביבתיים. להפוך את השדה לשטוח, כדי לאפשר שוויון הזדמנויות.
למה בחרת להתגייס כחיילת בודד ולעזוב חיים נוחים בארצות הברית ?
היה לי ברור שאני חוזרת לארץ לשרת בצבא, אלו הערכים עליהם גדלתי, המשפחה שלי שירתה בצבא, הסבים והסבתות ברחו מאירופה הנאצית – כך שהשירות הצבאי מעולם לא היה שאלה מבחינתי. מה שלא היה ברור מבחינתי זה האם אשאר כאן אחרי הצבא. אולם החיבור העמוק שנוצר במהלך הצבא עם החברה על כל גווניה, עם המקום הזה, עם האנשים – היה כל כך עמוק ומשמעותי מבחינתי, שהיה לי ברור שאני נשארת כאן. החיבור הזה גימד מבחינתי כל חיים נוחים כביכול במקום אחר אליו הייתי מחוברת פחות.

טניה וינוקור, יוצרת
בת 39
נשואה + 2
כנרת זמרת רקדנית מעבדת יוצרת. במופעים שלי בארץ ובחו"ל אני מנגנת בכינור, שרה, מספרת על המוזיקה ולוקחת את הצופים מסביב לעולם יחד עם המקצבים והמוזיקה הצוענית, הספרדית, הלטינית והלדינו.

Tania Vinokur by Oded Levent

האם לפי דעתך בשנת 2022 יש מקום לציין את יום האישה?
לחלוטין כן. אולי הצורה השתנתה וצריכה להשתנות לציון היום הזה,  אבל אנחנו עדין לא במקום שאפשר להגיד שהכל תקין, אין אפליה, השכר של הנשים שווה לשכר של הגברים, משרות ניהוליות מאויישות ללא הבדלי מגדר, אין אלימות נגד נשים, האומניות והיוצרות מקבלות את אותה הבמה כמו האומנים והיוצרים, והביקורת הציבורית לא מופלית. יש השתדלות גדולה ומודעות בשנים האחרונות והרבה גם בזכות החשיפה שקורית מסביב ליום הזה במהלך חודש מרץ, אבל אנחנו עדין רחוקים מלהיות במקום הנכון מהבחינה הזו. נשים עדין צריכות להילחם על מקומן, לעיתים כפול ממה שגבר צריך, על שכרן, על תפיסתן, או אפילו על רצונן. כמו כן היום הזה מאפשר פרנסה להמון נשים יוצרות, אומניות, מרצות, מפיקות, מנהלות, כך שמכל הבחינות זה מבורך.
בישראל של היום עדיין יש נשים שמקבלות שכר נמוך יותר, יש פחות נשים בכירות והיחס כלפי האישה טרם שוויוני, האם לפי דעתך המצב הזה יכול להשתנות?
אני בטוחה שהמצב הזה יכול להשתנות, אנחנו צריכים להמשיך לעבוד על המודעות לדבר ולעורר את השיח. בדיוק כפי שקורה בפעילויות לכבוד יום האישה. המצב עוד יותר מוקצן בתוך תעשיית הבידור והמוסיקה בה אני נמצאת המון שנים, אבל אנחנו בהחלט במגמת שינוי, לפני 15 שנה לי כעצמאית צעירה היה הרבה יותר קשה לדרוש את השכר המגיע לי עבור הופעה מאשר לגבר שעשה את מה שאני עושה, למרות ששנינו הבאנו משהו מהפכני עם כינור חשמלי והופעה מיוחדת ועבדנו באותם מעגלים. העבודה גם הייתה אך ורק מול גברים. גם זה השתנה. היום אני רואה שיפור גם במקצועות בתוך התעשיה, גם כמובן בגלל המעמד והפרסום שלי , אבל עדין יש תפיסה מוטעית לגבי היכולות והשכר של הנשים בתחום. 
היסטורית 8 במרץ הוא יום הנשים הבינלאומי, בישראל מציינים את יום האישה, האם לפי דעתך זו טעות תמימה או מצב מכוון?
 המהפכה הנשית קרתה בחודש פברואר  ואומצה רשמית רק לקראת סוף המאה הקודמת. בארץ אני חושבת שרק בעשור האחרון ממש שמים על זה דגש וזה חשוב מאוד לדעתי. האתגר הוא לשמור על הפתיחות וההישגים אליהם מגיעים דרך היום הזה למשך כל השנה כדי שנמשיך לנוע קדימה מכל הבחינות. אגב לדעתי אירועי יום האישה לא צריכים להיות אקסקלוסיביים רק לנשים או ע״י נשים. ההיפך – השוויון מדבר על שני הצדדים כך שאני חושבת שיש מקום לשיפור  ולהתקדמות בארחועים המיועדים ליום הזה
מה לפי דעתך גברים לא מצליחים להבין אצל הנשים ואם יש דברים שהם לעולם לא יבינו?
יש הרבה ניואנסים שונים שגברים לא מבינים אצל נשים ובאותה מידה נשים לא מבינות גברים. זה מה שגורם הרבה פעמים לאי הבנות בקנה מידה גדול אבל גם מה שיפה בשוני בינינו ותכלס – מניע את העולם.
ישנם גברים וגם נשים הטעונים שנשים חותרות לזכויות יתר, האם לטעמך יש צדק בטענה ומה דעתך על כך?
אני בפמיניזם שלי לא טוענת כי אנחנו חייבים שהכל צריך להיות שווה בשווה ובכל משרד צריכים להיות  50% גברים ו50% נשים. יכול להיות שלזה מתכוונים כשטוענים שחותרים לזכויות יתר. לדעתי בסופו של דבר הבחירה למשרה ניהולית בכירה, להופעה ביום העצמאות או למזכירות של רופא שיניים צריכה להתבסס על כישורים מתאימים, ידע, הכשרה וכל הגורמים הרלוונטיים, אבל ההזדמנות ההתחלתית צריכה להיות שווה בהחלט. וגם הבחירה. לי קרה עם כמה גורמים אחרי הלידה השנייה שלי שאחרי כמה חודשים התקשרו אלי כמה מפיקים ומפיקות (נשים). שראו ברשתות החברתיות שחזרתי להופיע מיד אחרי חופשת הלידה ועוד עם המופע הגדול שלי ולא האמינו. הם רצו להזמין הופעה אבל היו בטוחים שייקח לי לפחות חצי שנה לחזור לעצמי. זה בדיוק עניין השוויון הזדמנויות. אתם רוצים אותי – תתקשרו תשאלו – כאן מתחיל שוויון ההזדמנויות. אל תניחו לגביי כי הבחירה היא בסופו של דבר שלי. אגב זה נכון לגברים ונשים. גם נשים מניחות הנחות והרבה פעמים מונעות התקדמות של נשים אחרות בגלל שלהן זה היה מאוד קשה לטפס למעלה. צריך לשחרר ולהמשיך קדימה, כי כשהבת שלי תהיה במעמד של בחירה אני רוצה שהיא לא תתמודד עם הדברים שאני הייתי צריכה לעבור. 
האם יצא לך להשתמש בנשיות שלך כנשק לקידום מטרות?
תלוי את מי שואלים. מבחינתי אף פעם לא עשיתי בזה שימוש לקידום מטרות, וכנראה שבגלל זה גם פספסתי הזדמנויות יקרות מפז שאחרות לא היו מפספסות. אבל זה חלק מהעקרונות אותם הצבתי לעצמי בגיל מאוד צעיר, בעקבות דברים שהיי חשופה אליהם. זה קשור לבחירות שלי כמי שמנהלת את הקריירה של עצמי גם בבק אופיס, בפגישות, בשווק ומפיקה. אבל כשמסתכלים על הבמה – ברור שהדמות שלי משדרת סקסאפיל ואני לא מתביישת בזה, זה חלק מהאישיות והאומנות שלי. אני אוהבת אינטראקציה בינאישית, לכתוב עליה מוסיקה, לבטא אותה בשירים ולרקוד אותה. לפעמים זה נתפס חושני, סקסי, בוטה? אוקי. מגיל צעיר הייתי מאוד בולטת בזכות זה. כשאני מופיעה האנרגיות מתפוצצות ופורצות ממני, אבל כשאני יורדת מהבמה, שמה משקפים, מתלבשת וחוזרת להיות הגיקית חורשת העבודה והאמא שאני. 
אם היית צריכה להוביל מהפכה, איזו מהפכה היית מובילה ?
הובלתי מספר מהפכות בחיי, האחרונה היתה בתקופת הקורונה להקמת איגוד המוסיקאים החדש ומענקי האומנים, אני תמיד חלק מאיזושהי תנועה ופעילות חברתית אבל בימים האלו הכי חשובה לי המהפכה שלי כאמא, ליצור עולם טוב יותר בשביל הילדים שלי, ושוויון הזדמנויות זה בהחלט חלק גדול מזה. 
שאלה אישית אם היית צריכה לבחור אדם אחד בעולם לנגן בשבילו, למי היית מנגנת?
הייתי מאוד רוצה לנגן לסבא שלי ז"ל. הוא היה לוקח אותי לשיעורי כינור מגיל שלוש, ולשיעורי בלט, וכל הזמן היה אומר לי ש"אי אפשר לתפוס שתי ציפורים ביד אחת" ושמתישהו אצטרך לבחור ביניהם, או לעבוד כפליים קשה מכל השאר, וזה מה שגרם לי לעבוד כל כך קשה, לא לוותר ולהגיע לשילוב של שתי האמנויות האלה – המוזיקה והריקוד.


עינת וייסבורט, מייסדת ומנכ"לית דרך אישה

בת 55
נשואה + 4
מייסדת ומנכ"לית ׳דרך אישה׳, חברה העוסקת בייעוץ ארגוני המתמחה בהטמעת שוויון מגדרי בארגונים וקידום לתפקידים בכירים.

קרדיט יוסי לזרוף

האם לדעת בשנת 2022 יש מקום לציין את יום האישה?
כן חד משמעית! יום האישה, הוא יום העלאת מודעות כמו שיש יום המודעות לסרטן השד, יום המודעות להפרעות אכילה, יום המודעות לבעלי מוגבלויות ועוד. כל עוד לא השגנו שוויון מגדרי, קודם כל בשכר ואחר כך בקריירה, בביטחון האישי ובמעמד הכללי של נשים, צריך לפחות יום אחד בשנה שבו בכל בית, בכל ארגון ובכל כלי תקשורת ידברו על זה. אולם, חשוב להדגיש שאסור שיום האישה יהפוך ליום כיף כפי שאולי נהוג במקומות מסוימים, אלא יהיה יום שכל כולו מוקדש לנושא קידום נשים ולדיאלוג על האופנים בו ניתן לעשות זאת. כמו כן חשוב שלא יישאר בגדר שיח בין נשים, אלא שגם גברים יהיו שותפים בו ולא רק בפאנלים בכלי התקשורת אלא גם במקומות העבודה, על הבמות ובדיאלוגים בין נשים לגברים.
בישראל של היום עדיין יש נשים שמקבלות שכר נמוך יותר, יש פחות נשים בכירות והיחס כלפי האישה טרם שוויוני, האם לפי דעתך המצב הזה יכול להשתנות?
המצב אכן יכול להשתנות וחייב להשתנות. אם לא הייתי חושבת כך, מוטב היה לי לסגור את העסק שלי. אולם אין ספק שאם הדברים לא השתנו באופן דרמטי בעשור האחרון, למרות המודעות, ולמרות הפעילויות הנעשות בתוך ארגונים ומחוצה להם, כנראה שאנחנו עושים משהו לא נכון, וזה הזמן לעשות את הדברים אחרת. כיום, הגישה של חברת ׳דרך אישה׳ היא אחרת ושונה ממה שהיה עד היום. הבנו שכדי לייצר שינוי צריך קודם כל לפרק את החסמים הקשורים לדיאלוג בין נשים לגברים הן ברמת השטח והן ברמת ההנהלה. צריך לפרק אט אט את המנגנונים הישנים ולבנות יחד מנגנונים חדשים ופרקטיקות ארגוניות הלוקחות בחשבון את נקודות המבט של שני המגדרים.
היסטורית, 8 במרץ הוא יום הנשים הבינלאומי, בישראל מציינים את יום האישה, האם לפי דעתך זו טעות תמימה או מצב מכוון?
״יום האישה״ מתייחס לאישה כאינדיבידואלית ומקטין לפחות ברמה הסמנטית, את גודלו של היום, כמו גם את האתגרים העומדים בפני האישה כחלק ממגדר שלם. בעוד ״יום הנשים הבינלאומי״ מתייחס לנשים כקבוצה שאינה לוקאלית, אלא גלובאלית, וכידוע לקבוצה בוודאי כשהיא חוצת יבשות יש כוח רב יותר. אין ביכולתי להגיד אם זה מכוון או לא, והייתי רוצה להאמין שאין כוונת זדון מאחורי הדברים, אלא בעיית תרגום. ובכל מקרה, מה שחשוב הוא לא איך קוראים ליום הזה, אלא מה עושים ביום הזה, מה בוחרים להציג בו, איך ממנפים אותו, מה המסר שיוצא ממנו ואיזו השפעה הוא מייצר. 
מה לפי דעתך גברים לא מצליחים להבין אצל הנשים, והאם יש דברים שהם לעולם לא יבינו?
גברים כנראה שלא יבינו את נקודת המבט של נשים בדיוק באותו האופן שנשים יתקשו להבין נקודת מבט גברית. לכן, לנשים הפועלות בתוך ארגונים שהפרקטיקות שלהם נבנו עשורים רבים אחורה על פי קודים גבריים, קשה מאד להתקדם גבוה מכיוון שהן צריכות להתאים את עצמן לדרך הגברית. כל עוד ארגונים לא ישכילו לשלב את שתי נקודות המבט בפרקטיקות הארגוניות הנהוגות בהם, וכל עוד גברים ונשים לא ידברו על נקודות המבט השונות של כל אחד ואחת, השינוי המיוחל לא יגיע. ואתן דוגמא: אם ישיבות הנהלה ימשיכו להתקיים בשעות המאוחרות של אחר הצהריים, נשים שהן עדיין המטפלות העיקריות בילדים יתקשו להשתלב בתפקידים בכירים. אם הארגון לא ירים גבה כשגבר יבקש לקחת חופשת לידה, או יצטרך לצאת מוקדם לילדים, גברים יתקשו לקחת חלק בטיפול בילדים. אם תפקידי שטח לא יבינו את הצרכים של נשים בשטח, נראה פחות נשים מאיישות תפקידי שטח טכניים ויש עוד לא מעט דוגמאות. 
האם יצא לך להשתמש בנשיות שלך כנשק לקידום מטרות?
קודם כל חשוב לי להגיד שאני מוחה על השאלה שבגופה מסתתר סאב-טקסט המגיע מפרדיגמות ודעות קדומות על נשים שהגיעו לתפקידים בכירים. ואם בכל זאת להתייחס בענייניות, הרי שנשיות היא לא נשק, אלא מהות והווייה. גברים ונשים פועלים אחרת זו עובדה.  בספרה ״המוח הנשי״, ד״ר לואן בריזנדיין מסבירה שהצופן הגנטי של נשים וגברים זהה ב-99%, אולם האחוז האחד שאינו זהה משפיע על כל התאים בגוף והוא היוצר את ההבדלים. "מערכות ההפעלה" השונות בין מוח האישה למוח הגבר מבצעות את אותן המטרות ומשיגות אותן בשימוש במסלולים מוחיים שונים, כך שההבדלים קיימים. אם נשים ישכילו להשתמש במסלול המוחי הטבעי שלהן, הן ישיגו תוצאות טובות וגבוהות יותר. מה שקורה בפועל שלעיתים נשים מאמצות סגנון ניהול גברי שהוא שונה מהמהות שלהן וזה יוצר עבורן קושי. ובאופן אישי, הכוח שלי הוא כאישה המודעת ליכולות שלה ולחוזקות שלה ואם זה נשק, אז אני יכולה לומר שאני משתמש בו בכל יום ויום.
ישנם גברים וגם נשים הטוענים שנשים חותרות לזכויות יתר, האם לטעמך יש צדק בטענה ומה דעתך על כך?
גברים המדברים על זכויות יתר של נשים בוודאי מתכוונים למושג ״העדפה מתקנת״ שמעורר המון אנטגוניזם משום שהוא מאד לא ברור לרבים. אולם חשוב להבין, שהעדפה מתקנת אין פירושה לתת יותר לנשים ופחות לגברים, אלא ליצור תיקון של עוול המתרחש דווקא בגלל הדרך הפתלתלה שנשים צריכות לעבור במסלול הקריירה שלהן. בעוד לגברים יש מסלול קריירה ישיר, בו הם חותרים כל הזמן קדימה ללא הפרעות, נשים נכנסות ויוצאות מהקריירה בכל פעם כשהן יולדות, מה שמעכב אותן לא רק בגלל תשעת החודשים בו הן בהריון ועוד שלושה חודשים של חופשת לידה (או יותר) אלא בגלל כל מה שמסביב כמו קידום, העלאה בשכר ותחרות שהיא בלתי אפשרית על תפקידים, מול גברים שאינם נאלצים לצאת מהמסלול בכל כמה שנים. ובלי קשר, אם מסתכלים על המושג ״שוויון מגדרי״ הרי שמעצם ההגדרה הוא חותר לשוויון ולא לזכויות יתר
אם היית צריכה להוביל מהפכה, איזו מהפכה היית מובילה?
הקמתי את חברת ׳דרך אישה׳ על מנת לחולל שינוי. אולי לא הייתי קוראת לזה מהפכה, אבל אני בהחלט מכוונת לשינוי חברתי מגדרי אותו אני מיישמת בפועל כבר למעלה מ 17 שנים. אחת הסיבות שבגללה אני פועלת במגזר העסקי הוא, משום שאני מאמינה בכוח של הכסף, בכוח של הארגונים ובכוח של מה שמייצר החיבור בין גברים לנשים בעבודה, שחוזר לבסוף לשורה התחתונה – שורת הרווח. זו גם הסיבה שבניגוד לעמותות הפועלות לקידום נשים, בחרתי להקים חברה עסקית. לנשים רבות יש את התחושה שאם הן עושות מה שהן אוהבות, אם הן מרגישות שליחות ואם הן פועלות למען תיקון עולם, הכסף פחות משמעותי אבל אני אומרת שאם נשים רוצות להיות חזקות ומשפיעות ולהיות בעמדות מפתח, חלק מהעניין הוא גם להיות בעלות יכולת לעשות כסף על כל המשתמע מכך.   
מה היא אהבה בעינייך?  
אהבה בעיני היא קודם כל לאהוב את עצמי. כי אם אוהב את עצמי אוכל לאהוב את כל הסובבים אותי. אם אוהב את עצמי אאמין שמגיע לי ואחתור לקבל את מה שאני רוצה. אם אוהב את עצמי אהיה בחמלה כלפי עצמי ואוכל כך להיות גם בחמלה כלפי אחרים. אהבה עצמית היא כלל יסוד בדרך למעלה ולכן, אני מאחלת לכל אישה שקודם כל תאהב את עצמה. 

גלית רוזנבלט,סמנכ"ל עמותת "הלל- יוצאים בשאלה" 
בת 46, נשואה ואם לארבעה. 
אחראית במסגרת התפקיד על הובלת וניהול צוות העמותה ויצירת שיתופי פעולה עם ארגונים. בעלת תואר ראשון בסטטיסטיקה, בוגרת לימודי הנחיית קבוצות 
ומנחת קבוצות נשים לפיתוח קריירה והעצמה.

גלית רוזנבלט. סמנכל הלל יוצאים בשאלה צילום פרטי

האם לפי דעתך בשנת 2022 יש מקום לציין את יום האישה?
לא. כמו שלא מציינים את יום הגבר. בעיניי כל הבלטה כזו מסמלת ומנציחה את האפליה, החולשה והנחיתות ביחס בין גברים לנשים. למה צריך יום שמסביר שנשים הן חזקות ושווות, כשהן כבר כאלה? 
בישראל של היום עדיין יש נשים שמקבלות שכר נמוך יותר, יש פחות נשים בכירות והיחס כלפי האישה טרם שוויוני, האם לפי דעתך המצב הזה יכול להשתנות?
לטעמי זו האחריות שלנו, הנשים, לתבוע את מה שאנחנו חושבות שמגיע לנו. מה שמגיע לנו צריך להימדד ביחס למי שאנחנו ולאופן שבו אנחנו תופסות את עצמנו:  ביחס להשכלה שלנו, לניסיון שלנו, לתפיסת התפקיד בעיננו כמו שהוא בשוק הכללי. 
היסטורית 8 במרץ הוא יום הנשים הבינלאומי, בישראל מציינים את יום האישה, האם לפי דעתך זו טעות תמימה או מצב מכוון? 
מכוון מאד, לדעתי משני טעמים: הראשון, כמו ימים בינלאומיים וארציים רבים אחרים זה יום שמשרת אג'נדות כלכליות. השני, כדי להראות שאנחנו חלק מכפר גלובלי אבל בעיני זה דווקא החלק הפחות טוב. 
מה לפי דעתך גברים לא מצליחים להבין אצל הנשים והאם יש דברים שהם לעולם לא יבינו?
גברים לא יבינו דברים שנובעים מההבדל הביולוגי ביננו כי הם לא יכולים לחוות אותם. גם אנחנו לא נבין אותם בהקשר הזה. אבל בעיני מעבר לאלה הורות, עבודה, מערכות יחסים  – כל אלה ועוד הם עניין של אישיות ולאו דווקא של הבדל מגדרי. לכן הבנה היא הרצון להבין, האמפטיה והשתתפות הבסיסית בחוויית האחר. 
האם יצא לך להשתמש בנשיות שלך כנשק לקידום מטרות? 
לא. ממש לא. הדבר היחיד שאני משתמשת בו הוא התלתלים שלי, הרבה פעמים האופן שבו הם מסתדרים קובע את המשך היום… 
ישנם גברים וגם נשים הטעונים שנשים חותרות לזכויות יתר, האם לטעמך יש צדק בטענה ומה דעתך על כך? 
מי שטוען כך פשוט מחזיק בעמדה שלנשים לא מגיעות זכויות. ועל כן יום האשה הבינלאומי וכל מה שכרוך בו הוא מסוג האירועים שעליהם אומרים שהם דרישה לזכויות יתר. 
אם היית צריכה להוביל מהפכה, איזו מהפכה היית מובילה ?
הייתי רוצה שיוצאים ויוצאות בשאלה יהיו עבור החברה הכללית יותר מאשר אנשים שחיו פעם בחברה החרדית. אלה אנשים ונשים שעשו צעד אמיץ ולא פשוט, ומאותו הרגע יש בהם הכל. הרבה פעמים רוצים לשמוע מהם רק על החיים שלהם בחברה החרדית והייתי רוצה שיקשיבו למה שקורה איתם היום ומה הכוונות והתוכניות שלהם לעתיד. בחירה חופשית זו הסיבה שבגללה אני בהלל. 
האם לנשים היוצאות בשאלה יותר קשה להשתלב בחברה החילונית מאשר לגברים ?
נשים יוצאות בשאלה גדלו בחברה שבה תפקיד האשה מאד מוגדר, תובעני וסגור. יוצא בשאלה סיפר פעם שאשתו הבינה שהוא כבר לא כ"כ חרדי "ביום שהפסקתי לשעבד אותה". הבחירה החופשית לא קיימת עבור נשים בחברה החרדית – הן נישאות בגיל צעיר מאד, עובדות, מגדלות ילדים, מטפלות בבית ואחריות לקשר עם הקהילה והמשפחה המורחבת. ההוויה של נשים חרדיות היא סביב הבית ופחות לעצמן.
ביציאה בשאלה הן צריכות להגדיר מחדש את הזהות שלהן כנשים שלא דרך הדת, ולהמציא את עצמן מחדש בכל התחומים. יש בחופש הזה משהו לא פשוט כשאת לא נולדת לתוכו וכשלא למדת מילדות לבחור בדברים שאת רוצה. 
גברים בחברה החרדית, עוסקים בלימוד, יודעים לחיות מחוץ לבית עם אנשים אחרים, יכולים ללכת לצבא. 
נשים יוצאות בשאלה שהן גם אימהות עוברות קשיים גדולים במיוחד – החל מניתוק מהילדים ועד מאבקי משמורת מול בתי הדין הרבניים. הן מתמודדות עם גידול הילדים בשני סגנונות חיים – שמירה על כבוד החברה החרדית מצד אחד (לילדים יש משפחה שם) וחינוך לחיים בחברה הכללית מצד שני. 

פמלה בקר – יו"ר המעגל של ג'רמי
בת 52
נשואה +5

Pamela Backer Chairman and Founder. Photographer Sara Salamon

יושבת ראש וממייסדות "המעגל של ג'רמי" – ע.ר שתומכת בילדים ונוער שגדלים במשפחות המתמודדות עם מחלת הסרטן או אובדן. המעגל של ג'רמי הוקם במטרה לאפשר לילדים ולמשפחתם רגעי שקט מקשיי היומיום של ההתמודדות עם מחלת הסרטן, באמצעות פעילויות הנאה וכיף, וכן היכרות ושיח עם ילדים שנמצאים במצב דומה. 
סמנכ"לית שיווק בחברת WhizzCo –  חברת טכנולוגיית פרסום, מבוססת למידת מכונה המאפשרת לראשונה תחרות הוגנת ושקופה בתחום המלצות תוכן.
האם לפי דעתך בשנת 2022 יש מקום לציין את יום האישה?
בהחלט. אומנם בשנת 2022, לנשים יש כוח קנייה, השפעה מקצועית והשפעה פוליטית, יותר מאי פעם. אך יחד עם זאת, עדיין קיים חוסר איזון כוחות וצריך לזהות אותו, להכיר ולטפל בו.
בישראל של היום עדיין יש נשים שמקבלות שכר נמוך יותר, יש פחות נשים בכירות והיחס כלפי האישה טרם שוויוני, האם לפי דעתך המצב הזה יכול להשתנות?
אם תשאלו את רוב הנשים, הן יגידו שהן רוצות לקבל תשלום הוגן. אבל שינוי יכול להתקיים רק אם אנשים פתוחים אליו.
כדי לדחוף את החברה לשינוי חיובי, עלינו להסביר בצורה משכנעת מדוע השינוי הוא קריטי לכל אחת ואחד ברמה האישית. כל עוד התחושה היא שניתן לקבל את הסטטוס קוו, מעטים האנשים שידחפו לשינוי, במיוחד כאשר הדבר כרוך בקושי ו/או חוסר נוחות.
היסטורית 8 במרץ הוא יום הנשים הבינלאומי, בישראל מציינים את יום האישה, האם לפי דעתך זו טעות תמימה או מצב מכוון
נשים ישראליות בכל הגילאים יכולות לקבל השראה מעבודה מדהימה שעושות נשים אחרות ושהן מתחברות לעשייה או לאג'נדה שלהן – החיבור יכול להיות מכיון שהן מדברות באותה השפה, מגיעות מרקע דומה או עוסקות בנושאים דומים.
עם זאת, חשוב להכיר ולציין את הנשים שיוצרות שינוי חיובי, גם ברמה המקומית וגם ברמה הגלובלית, ולא חייבת להיות בכך סתירה. יום האישה בישראל יכול לעודד זאת במקביל, ברמה המקומית וברמה הגלובלית.
מה לפי דעתך גברים לא מצליחים להבין אצל הנשים ואם יש דברים שהם לעולם לא יבינו?
תמיד יהיו ניואנסים שגברים לרוב לא יבינו לגבי הנשים ושנשים לא יבינו לגבי הגברים. אבל ישנה חשיבות מיוחדת כאשר הניואנסים האלו קשורים יותר לכוח מאשר למגדר. 
חשוב שאנשים שנמצאים בעמדת כוח, בין אם הוא מנהל.ת בעבודה, מורה בבית הספר או פוליטיקאי.ת, יהיו רגישים לאנשים שנמצאים תחת ניהולם. למשל, כאשר מנהל.ת אומר.ת משהו חסר רגישות לעובד.ת, יש לכך השפעה גדולה יותר מאשר אם עובד.ת אומר.ת את אותו הדבר לעמית לעבודה או לעובד.ת בכיר.ה. במצב של חוסר איזון כוחות בעבודה יתכן שתהיה תחושת חוסר נוחות להביע עמדה מחשש לפיטורים או השלכות אחרות, בעוד שמי שנמצא בעמדת ניהול יכולים להביע עמדה בקלות יותר, ללא החשש הזה.
לכן, על מי שנמצא.ת בעמדת הכוח מוטלת האחריות להעלות את המודעות לניואנסים הקטנים ולוודא שהסביבה מאפשרת גם למי שאינו נמצא בעמדת כוח, להביע עמדה או לתקן טעות, מבלי לחשוש מפגיעה.
האם יצא לך להשתמש בנשיות שלך כנשק לקידום מטרות?
כנשק? הנשיות שלי מעולם לא הרגה אף אחד…
אבל ברצינות, השאלה הזו היא חלק מהבעיה. למה אנחנו בכל משווים נשיות לנשק?
ישנם גברים וגם נשים הטוענים שנשים חותרות לזכויות יתר, האם לטעמך יש צדק בטענה ומה דעתך על כך
לדעתי אין שום צדק בטענה זו. כל עוד יותר נשים מגברים נרצחות מדי שנה על ידי בני זוגן, כל עוד יותר נשים נאנסות מדי שנה על ידי גברים, כל עוד יש יותר נשים מגברים החיות בעוני, כל עוד יש פחות נשים בעמדות כוח בעסקים ובפוליטיקה – לא רק שאי אפשר להצדיק את הטענה הזו, אלא היא גם מסוכנת.
אם היית צריכה להוביל מהפכה, איזו מהפכה היית מובילה ?
תמיכה בקהילה – אני רוצה רוצה להגביר את המודעות בקהילה להבנה שכשמישהו במשפחה חולה, אנחנו צריכים לתמוך במשפחה כולה.
מה ג'רמי היה אומר לך היום על הפעילות שלך?
המעגל של ג'רמי הוקם בהשראתו. ג'רמי, הרגיש בר מזל גם כשהיה חולה סופני כאבא לילדים צעירים. הוא באמת העריך את הדרך שבה חברינו ומשפחותינו תמכו בילדינו ועזרו להם לשמור על תחושת נורמליות לאורך כל תקופת ההתמודדות שלו עם המחלה. חודש אחד בלבד לפני שהוא נפטר, התחלנו לכתוב תוכנית להקמת ארגון שמטרתו לתמוך בילדים הגדלים במשפחות המתמודדות עם מחלת הסרטן. אני מאמינה שג'רמי היה שמח לראות שהגשמנו את החזון שלו ושאנחנו ממשיכים אותו כבר 14 שנה. ג'רמי, יליד בריטניה היה ציוני, הוא עלה לישראל כדי לבנות כאן בית ומשפחה ולייצר השפעה לטובה על הסביבה הישראלית. המעגל של ג'רמי מצליח להמשיך ולעשות זאת עבורו בהצלחה.

עפרה אברמוביץ, מייסדת מאמאנט
נשואה לגרי אמא של ימית וחן.
מייסדת ויו"ר מאמאנט מיזמיות ספורט נשים היחידות בארץ ובעולם.

See Also

קרדיט יוסי לזרוף

האם לפי דעתך בשנת 2022 יש מקום לציין את יום האישה?
אין אמת אחת. ציון יום האישה, או יום האם הוא חלק מתרבות עולמית המוצאת סיבה למסיבה- יום הפיצה , יום החיבוקים ואפילו יום הגבר. היום הזה אינו עיקר העניין. מציעה להכריז על ה- 8.3 כיום היחיד שהוא לא יום האישה.
בישראל של היום עדיין יש נשים שמקבלות שכר נמוך יותר, יש פחות נשים בכירות והיחס כלפי האישה טרם שוויוני, האם לפי דעתך המצב הזה יכול להשתנות?
ההשקפה שלי לגבי שוויון כלפי נשים שונה קצת. אני לא חושבת שאנו צריכות שוויון. אנחנו צריכות יותר. אולי אחר. שונה. בטח לא שווה. לעולם לא אהיה שווה לגבר. ואני גם לא רוצה. 
מה לפי דעתך גברים לא מצליחים להבין אצל הנשים והאם יש דברים שהם לעולם לא יבינו?
נראה לי שמה שמוגדר כ"חוסר הבנה" זה  משהו מובנה. רוב הגברים גדלו עם אמא=אשה והיו צריכים לספוג מעט מ"ההבנה" הזו. או שאולי עלינו לקחת את האחריות הזו כאמהות ולחדד את ההבנה הזו. אגב זה דו צדדי.גם נשים לא מבינות גברים.
האם יצא לך להשתמש בנשיות שלך כנשק לקידום מטרות?
השתמשתי ביכולות השכנוע שלי בכוח רצון בהתמדה בעיקשות במקצוענות ובקביעת עובדות -תכונות נשיות בולטות
ישנם גברים וגם נשים הטוענים שנשים חותרות לזכויות יתר, האם לטעמך יש צדק בטענה ומה דעתך על כך?
זכויות יתר- בהשוואה למי? מי מחליט מה הזכויות ומה היתר. כמו שאמרתי- אם נמשיך לדבור בחתירה לשיוויון- לא נצא מהמעגל הזה. זכויות אחרות מותאמות-כן.
אם היית צריכה להוביל מהפכה, איזה מהפכה היית מובילה?
אני מובילה מהפכה חברתית – בה האמהות הן הכוכבות במגרש והילדים והמשפחה באים לעודד. האמא היא הרול מודל לעיסוק בספורט לאורח חיים בריא ופעיל ולבניית קהילה בריאה וחברתית. במקומות רבים בעולם מאמאנט נחשבת כ"תנועה חברתית" בשל ההשפעה שלה על האמהות על המשפחות על נשים ועל החברה כולה. במסגרת המהפכה אנו מנגישות את המגרש הספורטיבי לכל "בית אם" בישראל.
למה יש איסור לצעוק בוז במשחקים של מאמאנט?
במאמאנט אסור לשרוק בוז כיוון שהמעודדים הם הילדות, הילדים והבעלים שלנו – לאף אחד אין זכות לשרוק בוז לאמא. אנו מלמדים את הילדים שלנו עידוד חיובי . אנו מלמדים אותם שהעידוד של קבוצה אינו מותנה. אין צורך לשנוא קבוצה אחרת כדי לאהוד את הקבוצה שלך. למה לבזבז את האנרגיה על שנאה ובוז?? במאמאנט יש את ה"כרטיס הירוק" שבו קבוצות המתנהגות בצורה הוגנת שהמעודדים שלה – לא מקללים ולא שורקים בוז. קבוצה שמקבלת את המספר הגדול ביותר של כרטיסים ירוקים מקבלת תגמול.ילדי מאמאנט שגדלים עם עידוד חיובי וללא אלימות מתנהגים גם כך במגרשי כדורגל ובמקומות אחרים. וזו הקנייה של תרבות ספורט.

כיפאח דסוקי
בת 34
רווקה
מחברת ספר המתכונים הטבעוני הדו שפתי "מטבח של שלום", בשלנית בפלטפורמת ״יאמי״- מטבח של שלום.
בעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק ותואר שני במגדר, אוהבת ים ובטוחה שהייתי דג בגלגול הקודם.
טבעונית, פמינסטית, ליבראלית, רוחנית ויש לי חזון להשיג שלווה ואהבה לכל הבריות ללא הבדלים דרך אוכל שמבושל באהבה.

צילום: יח"צ

למדתי לבשל מאבי, אמי וסבתי זכרונה לברכה, לכן אנשים שטועמים מהאוכל נזכרים ישר באוכל מטעמי זמנים נשכחים מילדותם :)האם לפי דעתך בשנת 2022 יש מקום לציין את יום האישה?
ברור, תלוי מאיזו נקודת מבט את מסתכלת על הדברים, בחברה הערבית ובמזרח תיכונית יש המון עבודה על שיפור מעמד האישה וזכויותיה.
בישראל של היום עדיין יש נשים שמקבלות שכר נמוך יותר, יש פחות נשים בכירות והיחס כלפי האישה טרם שוויוני, האם לפי דעתך המצב הזה יכול להשתנות?
כן ברגע שגברים יצטרפו למאבק וידחפו לשוויון זכויות במקום להנות מהמקום הפריווילגי שלהם ולחשוב שאין להם חלק במאבק ושזו נחלתה של נשים בלבד לשנות את המצב העקום,המצב ישתפר.
היסטורית 8 במרץ הוא יום הנשים הבינלאומי, בישראל מציינים את יום האישה, האם לפי דעתך זו טעות תמימה או מצב מכוון?

מה לפי דעתך גברים לא מצליחים להבין אצל הנשים ואם יש דברים שהם לעולם לא יבינו?
המורכבות שלנו כיצור תקשורתי, אבל לדעתי זו הבניה חברתית וברגע שבנים ובנות יחונכו אותו הדבר ויצפו מהן לאותו הדבר כל המגדרים ידעו לתקשר בצורה ראויה יותר, גם מתישהו מושג הגבריות ימחק מהעולם וגבר לא יצטרך להוריד אשה כדי שירגיש "גבר"
האם יצא לך להשתמש בנשיות שלך כנשק לקידום מטרות?
שאלה לא במקום לדעתי, הנשיות שלי היא אני והתכונות שלי החולשות והחזקות והמטענים היא קשורה להיותי בתאדם ולא ממין נקבה לצורך העניין, אם הייתי נולדת גבר בגלגול הזה הייתי גם נאבקת ומקדמת מטרות.
ישנם גברים וגם נשים הטעונים שנשים חותרות לזכויות יתר, האם לטעמך יש צדק בטענה ומה דעתך על כך?
זכיות יתר?  מה זה זכויות יתר?  שאישה תוכל לחיות מבלי לפחד שירצחו אותה?  איזו מחשבה הזויה בלתי נתפסת במציאות שלנו, שכל אחד/אחת יקדם את המטרות הראויות בעינו, אין דבר כזה זכיות יתר!
אם היית צריכה להוביל מהפכה, איזו מהפכה הית מובילה ?
מהפכה בחינוך בחברה הערבית. גם בתחום נשים ערביות עצמאיות.
איזו ביקורת הכי חריפה קיבלת מנשים ערביות בגלל היותך ערביה פמיניסטית וטבעונית ?
חחחח על היותי טבעונית לא קיבלתי ביקורת מערבים/יות, על היותי פמיניסטית קיבלתי ביקורת שאני אישה לא ראויה להערכה ושאני מחרבת דורות ושאני לא מכבדת את הדת.

מהפכת הנשים שהחלה לפני 165 שנים, עדיין נשמכת, ולעתים יש הרגשה שהיא לעולם לא תסתיים.
בעולם ובחברה ישראלית נרצחות עדיין נשים על כבוד המשפחה ואלימות, נשים עדיין נאנסות ולא מקבלות יחס שיוויוני.
כולי תקווה שיום אחד המצב ישתנה.



View Comments (0)

Leave a Reply