דר' תמי חלמיש אייזנמן : "כשאין מידע ודמויות משמעותיות כמודל נשללת מהבת הדתיה האפשרות לבחור…"

קשה מאוד להתעלם מהשיח שנוצר סביב גיוס הבנות לצה"ל, עצוב שבמאה ה 21 ישנם גברים וגם נשים שחושבות שמקומן של נשים במטבח ובחינוך ילדים.
אי שם בשנות ה 90 היתה לי הזדמנות וזכות להיות חיילת "קרבית" בתפקיד משמעותי באחד ממוצבי גבול בלבנון.
הצבא והשירות היו כרטיס הכניסה שלי לחברה הישראלית, חברות שלי לשירות עדיין נמצאות בחיים שלי למרות שעברו מאז כבר 26 שנים.
צר לי שהקולות אשר מתנגדים לשירות נשים מיום ליום הופכים לחזקים יותר, אל מול הקולות האלה ההולכים ומתבגרים ניצב גוף חשוב ביותר שחלק ממטרותיו לקדם גיוס נערות דתיות לצה"ל לתפקידים משמעותיים.
היתה לי הזכות לראיין את המנכ"לית של הארגון דר תמי חלמיש אייזנמן על דת, גיוס וחינוך.
דר' תמי חלמיש אייזנמן היא מנכ"לית עמותת אלומה, הפועלת זה 40 שנה כדי לחזק ולהרחיב את אפשרויות הבחירה של צעירים וצעירות מרקעים מגוונים  בתחומי הכנה לשירות וחיים בוגרים, ההשכלה והתעסוקה, תוך שמירה על זהותם החברתית-תרבותית.
נולדה בבני ברק למשפחה דתית, בת בכורה למשפחה עם ארבע בנות.
בגלל הרקע הדתי, תמי לא התגייסה, אך כיום מקדישה את חייה לחינוך וסיוע לנערות דתיות להתגייס לשירות הצבאי.

תמי חלמיש אייזנמן, קרדיט צילום רון פרידמן

ספרי לנו על אלומה
אנו באלומה מהווים בית לצעירים בישראל בצומת (אולי) הכי מרכזי לחייהם. אלומה מעודדת צעירים בישראל, להצטרף למעגלי העשייה ולמוקדי ההשפעה, מתוך הערכה ושמירה על זהותו, ערכיו ואורחות חייו הייחודיים של כל צעיר וצעירה: השתלבות בשירות, בהשכלה ובתעסוקה. בנוסף אנו חותרים ופועלים למיצוי כישורים אישיים של כל צעיר לפי כישוריו, החתירה למצוינות כפי שאנו מעודדים לה, מהווה עבור צעירים בישראל הזדמנות לשיפור מוביליות חברתית מחד, והגברת תחושת השייכות לחברה הישראלית מאידך.

במידה ונערה דתית רוצה להתגייס לצה"ל מה הם האתגרים הכי גדולים שהיא צריכה להתמודד איתם במסגרת החברתית והמשפחתית?
בניגוד לבנות מהמגזר הכללי שמכירות את התהליך, עבור הנערה הדתיה שבוחרת להתגייס מדובר פעמים רבות בהלם מוחלט. השאלות מתחילות כבר עם הגעת הצו הראשון- מה עושים עם זה? האם הגעה לצו מחייבת להתגייס או שאפשר לדחות את ההחלטה? האם צריך להתכונן לצו? ועוד ועוד. פעמים רבות אין לבת הדתיה את מי לשאול ואין עם מי להתייעץ. אמא שלה, ברוב המקרים לא שירתה בצבא וכך גם לא המורה בבית הספר או האחות הגדולה. כשאין מידע ודמויות משמעותיות כמודל נשללת מהבת הדתיה האפשרות לבחור באופן מושכל האם לשרת בצבא או להשתמש בפטור מטעמי דת.

האם צה"ל יודע לתת מעטפת נכונה לנערות דתיות שמתגייסות ונאלצות לא פעם להתמודד עם דברים שעלולים להתנגש עם האמונה?
לשמחתי צה"ל מכיר באיכות של הבנות הדתיות ובזכות שלהן לשרת בצבא תוך שמירה על אורחות חייהן. בנות דתיות יכולות לבקש לשרת בתפקיד מגדרי (רק בנות) או עם קבוצה של בנות דתיות. יחד עם זאת, למרות הדרך הארוכה שנעשתה בהקשר זה, אי אפשר לומר שהחיילת הדתיה לא נתקלת באתגרים כמו שמירת שבת, כשרות ועוד. אומנם האתגרים אלו משותפים לחילות ולחיילים אבל הם דורשים הכנה והכרות עם דרכי ההתמודדות האפשריות מהחיילת ודורשות מהצבא להמשיך ולהכין את הסביבה הצבאית לשירות של חיילים דתיים.

מניסיונך כמה הגיוס תורם לנערות דתיות בעתיד?
השירות הצבאי מזמן לחיילת הדתיה התמודדות עם סיטואציות ייחודיות  למערכת הצבאית,  סיטואציות שמרחיבות לה את סל הכלים והכישורים ומפתחות עצמאות וחוסן. בנוסף על כך, תפקידים רבים מאפשרים להתנסות בתפקידים שניתן לפתח ולשכלל בהשכלה ובתעסוקה. באופן הזה השירות הצבאי הינו מקדם מוביליות בקרב צעירות.

מה לפי דעתך התרומה הכי גדולה של צה"ל לנערות דתיות שמתגייסות?
השירות הצבאי מאפשר לבת הדתיה להיפגש עם כלל החברה הישראלית. לרוב זהו מפגש ראשון (הבנות הדתיות לומדות ברובן בבתי ספר נפרדים דתיים) והעובדה שהוא נעשה תוך שותפות בערכים ובמשימות בונה אמון ומהווה עבור הצעירה הכנה טובה ללימודים ותעסוקה, ומחזקת את  החוסן שלנו כחברה ישראלית.

האם לפי דעתך, עצם העובדה שלא התגייסת תרם בצורה כזו או אחרת לפעילות שלך?
יש לי שלוש בנות, שתים מהן חיילות (אחת בקבע ואחת בסדיר) והשלישית עתידה להתגייס עוד כמה חודשים. אני גאה ולעיתים גם מקנאה בהן. אין לי ספק שהיום הייתי בוחרת להתגייס, אך בזמנו זו לא הייתה אפשרות כזו. לא היה לי למי לפנות ולהכיר את השירות הצבאי.

למה לפי דעתך ישנה התנגדות בחברה הדתית בכל הנוגע לגיוס?
החברה הדתית היא חברה שמרנית עם אתוס חזק של תרומה למדינה, הבנות נמצאות בדילמה ומתלבטות בין הדרך הקהילתית/מסורתית (שירות לאומי שרוב תפקידיו הינם בתחומי החינוך) ובין תפקידים מגוונים בהם התרומה לביטחון המדינה ברורה וחזקה יותר.

See Also

מה החזון שלך לעוד 5 שנים מהיום?
החזון הוא שלבנות דתיות תהיה את הזכות לבחור כיצד לשרת את המדינה. יהיה להן את הידע והכלים לקבל החלטה מושכלת. לבנות דתיות מגיעה הדרכה והכוונה כמו שיש לכל צעיר וצעירה בבתי ספר ממלכתיים.

נערה דתית שרוצה להתגייס ומתלבטת, מה תגידי לה?
תלמדי ותכירי את תהליך המיון והגיוס ואת דרישות המערכת הצבאית, אל תותרי על הזכות לבחור. מתלבטת האם לשרת בצבא? בואי להכיר בגדנ"ע ייעודית לבנות דתיות, בשבתות בהן פוגשים ומכירים לעומק חיילות דתיות. תשאלי ותתכונני לכל אחד מהשלבים של המיון והשיבוץ לצה"ל ותבני לך סביבה תומכת דתית וחברתית.

עמותת "אלומה" חוגגת בימים אלה 40 שנה להיווסדה. כמו  כן, השנה חגגה העמותה 20 שנה לתכנית 'משרתות באמונה', שבין היתר עוסקת בחשיפה מוקדמת בנות דתיות, להזדמנויות ואתגרים הצפויים להן במהלך השירות הצבאי, בהעברת מידע זמין, אמין ועדכני הרלוונטי לבת הדתייה ולסובבים אותה וכן בהכוונה לשירות משמעותי.

בזכות התכנית מתגייסות מידי שנה לצה"ל מעל 30% מהבוגרות, מתוך תחושת שליחות ורצון להשתלב בחברה הישראלית.
החיילות הדתיות משרתות במגוון תפקידים ולמעלה מ 10% מהן ממשיכות למסלולי קצונה.

View Comments (0)

Leave a Reply

דילוג לתוכן