עדי זוסמן RD BSc M BA, דיאטנית קלינית, מייסדת ומנהלת המרכז ובית הספר לבריאות מערכת העיכול "דרך הבטן".
לעשות קקי אמורה להיות פעולה טבעית ופשוטה, שבמהלכה המעי הגס מרוקן דרך החלחולת ופי הטבעת את הפסולת שהצטברה במעיים במהלך יום-יומיים אחרונים.
זה מתחיל בהתרוקנות הראשונה אחרי הלידה, הקקי הראשון מכונה "מיקוניום", ממשיך דרך אין ספור טיטולים ומגבונים בשנתיים- שלוש הראשונות לחיי הילד/ה, מגיע לצורך של התיידדות עם הסיר ואימון לתגובה של צורך להתרוקן. בהמשך הילד כבר יודע מה עליו לעשות כאשר הוא מרגיש את הלחץ בפי הטבעת.
אלא שבשלב מסויים בחייו של הילד/ה, כל התהליך הטבעי הזה עלול להשתבש.
כאשר הורים לדוד, (שם בדוי), הגיעו אלינו לקליניקה, הם נראו מאוד עצובים. דוד היה בן 6, ובחודשים האחרונים – הוא סבל מעצירות. הם סיפרו שהוא מצליח להתרוקן פעם בשבוע בערך, וגם אז- הצואה אינה רכה ומלאה, אלא בגושים קטנים וקשים. רוב הזמן הוא מתלונן על כאבי בטן ורצון להתרוקן שלא מניב תוצאות.
הם נתנו לו, בהמלצת הרופא, תרופה משלשלת קלה, מהסוג של פוליאתילן גליקול, אך המצב לא השתפר ובלי התרופה, שהם נאלצו להגדיל את המינון, דוד לא הצליח להתרוקן.
לפני שנספר מה קרה עם דוד הקטן, בואו נזכר רגע בכמה מהתפקידים של המעי הגס:
המעי הגס המכונה קולון – הינו האחראי העיקרי לספיגת המים שנעים בתוך צינור העיכול במשך היום – בחזרה לדם. יחד עם המים יכולים להספג גם ויטמינים ומינרלים חשובים, כמו סידן ומגנזיום. המעי הגס הוא המאחסן המרכזי של המיקרוביוטה – המיקרואורגניזמים הרבים, שמאכלסים את הגוף האנושי ואחראים על שורה של תפקודים חשובים. למשל, על הפקת ויטמינים K ו – B12 , שגם נספגים במעי הגס.
המעי הגס גם מייצר ריר פנימי, אשר יוצר סיכה לגוש הצואה, ובכך מאפשר מעבר תקין שלו בפי הטבעת, למניעת שריטות ופציעות.
המעי הגס מוקף שכבת שרירים, המתכווצים ומרפים בתנועת פריסטלטיקה, שמאשפרת את תנועת בלילת שאריות המזון עד להיווצרות גוש צואה. כאשר יש מתח רב מידיי בשרירים – יכולה להיות פגיעה בהתרוקנות המעי – מה שאנחנו נזהה כ "עצירות".
צואה בריאה מורכבת ברובה מהמיקרואורגניזמים הללו, שאריות של סיבים תזונתיים, שאריות מזון שלא נעכל ומעט נוזלים.
הנוכחות של הסיבים התזונתיים בצואה מאפשרת לכידת נוזלים בתוכה, מה שמסייע ביצירת גוש צואה רך וגמיש. כזה שיכול לעבור בקלות ולהיות מופרש ללא כאב או צורך במאמץ רב מידיי.
מה הסיבות האפשריות להתפתחות עצירות אצל ילדים?
אם הבעיה נמשכת מעל מספר שבועות, יש לגשת לרופא ולשלול בעיות אורגניות.
אבל אצל רוב הילדים הסיבות הן לרוב קשורות לתזונה לקויה ו / או למתח וסטרס פנימי.
כאשר תשאלנו את דוד וההורים שלו, התברר שהוא אכן נכנס למסגרת לימודית חדשה, הרגיש מאוד במתח במקום הזה, סירב לגשת שם לשירותים והתאפק הרבה שעות.
התאפקות ממושכת גורמת לספיגת יתר של הנוזלים מהצואה, מה שגורם לגוש הצואה להפוך לקשה יותר וכך להקשות על ההתרוקנות.
כשביררנו את הרגלי התזונה של דוד, גילינו שהוא ממעט באכילת פירות וירקות, רגיל לאכול כריך מלחם לבן וגבינה, ללא ירקות נלווים.
בעבודה המשותפת שעשינו יחד עם הילד וההורים, עבדנו על קבלת השינוי שחל בחייו- המסגרת החדשה. דוד צוייד במפיות, אותם הוא הניח על האסלה בשירותים, וכך הסכים לשבת שם ולעשות את צרכיו.
בנוסף, עבדנו איתו על היענות לתחושת הצורך בהתרוקנות – למנוע התאפקות, לגשת לשירותים כל פעם שהרגיש שהוא צריך.
מבחינת התזונה, ביררנו אילו פירות וירקות הוא אוהב, ההורים המסורים ציידו אותו בשקית עם הפירות והירקות הטריים. הלחם שהוא אוכל הוחלף, בהתייעצות איתו, בלחם עשיר יותר בסיבים תזונתיים. כמו כן, סיכמנו שישתדל לשתות יותר מים. ההורים קנו יחד איתו בקבוק מעוצב בנירוסטה, ודוד למד לשתות במהלך היום.זה לקח כמה שבועות, אבל עד פורים דוד כבר חזר לעשות את צרכיו בצורה יותר קלה ותכופה. והכי חשוב – הוא הפסיק לפחד להתרוקן!
