דעה, מאת גלינה סמית
למה אנחנו כל כך פוחדים מהשפעה של משחקי הדיונון על ילדינו וכלל לא מפחדים מהישרדות והאח הגדול?
למרות האלימות הבולטת בסדרה, היא משקפת אותנו כחברה. החומריות, יחס לזקנים, נשים, איבוד התמימות והחברות.
אז למה אנחנו כל כך פוחדים לחשוף את ילדינו לתכנים של הסדרה, אבל יחד עם זאת אין לנו שום בעיה לשבת עם הילדים מול טלוויזיה בפריים טיים ולצפות במשחקי הישרדות.
איך הפכה בדייה לכל כך מפחידה וריאלטי לדרך חיים? ולא אל תגידו לי שזה הסימון של הרשות השנייה המראה מאיזה גיל מותר לצפות בתוכן.
הורים רבים פונים לבתי הספר ומתחננים שילדים יעברו סדנאות ושיח עם היועצות על משחקי הדיונון, אבל לא ראיתי ולו פניה אחת על תוכניות ריאליטי כאלה ואחרות.
ואני שואלת למה אנחנו לא זועקים על תוכניות הריאליטי.
משחקי הדיונון לא שונה משום סדרת משטרה, סרט קולנוע אלים ואפילו פורנו, זו רק סדרה שמעלה בעיות חברתיות כאלה ואחרות שאפשר לדבר עליהם ולפתוח שיח פורה עם הילדים.
גם על פורנו אפשר לדבר עם ילדים, אגב אפילו מומלץ, הרי הם בכל מקרה יחשפו לזה בשלב כזה או אחר בחייהם. וכן זה תפקידנו לספר לילדים שפורנו זה לא החיים, בטח לא הסקס כמו שסידרת משחקי הדיונון אינה המציאות.
אבל תוכניות ריאליטי כן, האלימות המילולית של משתתפי התוכנית אמיתית, גם האלימות הפיזית.
הגזענות גם מצד המנחה וגם מצד המשתתפים אמיתית. ולמרות שכמוכם אני יודעת שהתוכנית ערוכה היטב, אלה עדיין מילים אמיתיות וגם ההתנהגות.
דמויות בתוכניות ריאליטי הם אנשים אמיתיים שאנחנו וילדנו נחשפים אליהם ביומיום, דרך תוכנית טלוויזיה, פסטיגלים ומופעות לילדים. אז איך אנחנו מאפשרים לילדים שלנו לקבל כמה פעמים בשבוע מנה גדושה של אלימות דרך אותם התוכניות.
לטעמי גם הפניה לבית הספר, אינה נכונה, זה התפקיד הבלעדי שלנו, לחנך ולדבר עם הילדים. ללמד אותם להבדיל בין בדייה למציאות, לדבר איתם על אלימות, ולעתים אף להגיד, לזבל הזה אתה לא נחשף.
אבל נוח לנו להעביר את האחריות לצד ג', נוח להאשים סדרת טלוויזיה בדיונית באלימות שסובבת אותנו בכל מקום.
הרבה יותר נוח, לעצום עיניים ולהגיד לא נורא, האלימות בסדרות ריאליטי היא חלק מהחיים.
האמנם?
אני באמת לא מבינה למה אנחנו לא מפחדים מתוכניות הריאליטי, אני בטח לא מבינה למה אנחנו חושפים את ילדינו לתכנים אלה.
אולי זו הדרך שלנו לחשוף את הילדים לעולם האמיתי, או שאנחנו מאמינים שזה מקובל לצפות בזה ולנהל שיח לא פחות אלים אחרי כל פרק, או שאנחנו רואים בזה זמן משפחתי מושלם, הרי מתי ילידנו מבלים איתנו. מה שזה לא יהיה, בעיניי זה רע, ובטח הרבה יותר גרוע ממשחקי הדיונון.
