מאת גלינה סמית
לפני שאתם מרימים גבה, קחו רגע נשימה עמוקה.
הורות משותפת איננה עוד רעיון שולי או אופציה תל־אביבית לאנשים הרפתקנים במיוחד. מדובר במודל משפחתי עכשווי, שפועל, ולעיתים קרובות – מצליח מאוד. פגשתי זוגות כאלה. לא זוגות במובן הרומנטי, אלא שותפים להורות. לעיתים גבר ואישה, לעיתים שתי נשים, ולעיתים שני חברים טובים שהחליטו להגשים חלום. הם הורים מסורים, נוכחים, אחראיים. והם עושים את זה לא פחות טוב – ולעיתים טוב יותר – מהורים במסגרת המסורתית.
על רקע זה, השקת האפליקציה הבינלאומית של החסידה – השירות שהקימה ח״כ לשעבר מיכל בירן – היא מהלך ראוי לשבח. מדובר באפליקציה ראשונה מסוגה בעולם, המיועדת למציאת שותפים להורות משותפת. האפליקציה מאפשרת לכל אחד ואחת להיחשף למאגר משתמשים, לבחון התאמות, ולבדוק אם המודל הזה מתאים להם – בגרסה חינמית, נוחה, בעברית ובאנגלית.
זהו צעד חשוב, כמעט מתבקש, בעידן שבו זוגיות איננה בהכרח שער הכניסה להורות. לא כולם פוגשים את "אהבת חייהם" בזמן, לא כולם רוצים זוגיות, ולא כולם סבורים שיש להמתין לה כדי להפוך להורים.
אבל כמו תמיד, החיים מורכבים יותר מכל אפליקציה, מתקדמת ככל שתהיה.
גם בזוגיות מסורתית יש חילוקי דעות, מתחים, פרידות וסתירות. אלא שבהורות משותפת – שבה הקשר ההורי אינו מבוסס על רומנטיקה או על חיי זוגיות – עולים לעיתים אתגרים מסוג אחר.
מה קורה כשהורה אחד מבקש לעבור למדינה אחרת? כשנכנסת לתמונה זוגיות חדשה? או כשמתגלעים פערים מהותיים בגישות לחינוך, לבריאות, או לסדרי השינה?
וכאן נכנס לתמונה מרכיב מהותי, שמפתיע לגלות כמה מעט מדברים עליו: ליווי מקצועי.
כימיה טובה, חברות אמיצה או היסטוריה משותפת אינם ערובה להורות מסונכרנת. גם זוג חברים שהחליטו להביא יחד ילד לעולם מתוך אהבה ואחריות עלולים לגלות בהמשך הדרך שמה שנדמה כהבנות בסיסיות היה, למעשה, רק תחילתה של שיחה שלא התקיימה.
דווקא משום כך, תיווך מקצועי – רגשי, משפטי וחוזי – איננו מותרות. הוא תנאי יסוד.
חוזה הורות מנוסח היטב, בליווי אנשי מקצוע מנוסים, עשוי להיות ההבדל בין שותפות הורית מתפקדת לבין מציאות של קונפליקטים, ניתוק ואי־בהירות – שפוגעים בראש ובראשונה בילד.
וחבל, באמת חבל, שזה כמעט ואינו קורה במשפחות ה"מסורתיות".
רוב הזוגות שנכנסים להורות דרך מוסד הנישואין אינם מקיימים שיחה מעמיקה אחת על תפיסות חינוכיות, ערכים, גבולות או חלוקת אחריות. הכול נתפס כמובן מאליו, כאילו אהבה תכסה על הפערים. אלא שלא פעם, דווקא אותם זוגות מוצאים את עצמם מופתעים ומותשים מהיעדר תיאום – בשעה שזוגות בהורות משותפת, בלית ברירה, מקיימים את השיח הזה מראש.
ולצד האתגרים, יש גם לא מעט תקווה.
כאשר הורות משותפת נבנית על יסודות של בשלות, תיאום, הקשבה וכבוד הדדי – היא יכולה להפוך לשותפות עמוקה, אולי אף יציבה יותר ממודלים מוכרים. שותפות שממקמת את הילד במרכז – לא כסיסמה אלא כבחירה יומיומית.
הורות כזו דורשת הרבה: ויתור על אגו, על שליטה, על מיתוסים ישנים. אבל היא גם מאפשרת צמיחה. אהבה מסוג אחר. לא זוגית, אלא הורית. אהבה שצומחת מתוך בחירה – לחלוק אחריות עם אדם שלא התאהבת בו, אלא בחרת בו כהורה.
לא כל אחד מתאים להורות משותפת. המודל הזה דורש בחינה עצמית, בשלות, והרבה מאוד כנות. אך עבור רבים – זו איננה פשרה, אלא דרך חיים מדויקת ונכונה. דרך שמאפשרת לממש את החלום להיות הורה, בלי לחכות לרגע הנכון, לבן הזוג הנכון, או לתקופת החיים הנכונה.
ובמובן הזה, האפליקציה של החסידה היא הרבה יותר מכלי טכנולוגי – היא שער כניסה רגשי.
היא מאפשרת להיחשף למרחב שבו יש עוד אנשים כמוך. אנשים שלא מצאו אהבה רומנטית עד גיל 32, או שמעולם לא חלמו על מוסד הנישואין – ולא מתכוונים להתנצל על כך. האפליקציה מסירה חסמים, מעניקה ביטחון, ולעיתים פשוט מאפשרת לומר: אני לא לבד.
עבור זוגות להט"ב, זהו גם צעד חשוב ומרגש בדרך להורות בישראל – מבלי להזדקק לפונדקאות יקרה מעבר לים, או לעקוף את המערכת דרך פתרונות יצירתיים. זו דרך לגדל ילד כאן, בבית, כחלק ממארג משפחתי חדש, גמיש, אך לא פחות מחויב.
האפליקציה איננה תחליף לליווי מקצועי, וגם לא לפגישה האנושית עצמה.
אבל היא כן התחלה. התחלה שמאפשרת לשאול שאלות, לגלות אפשרויות, ואולי – לבחור בדרך שתהפוך את המילה "הורה" ליותר נגישה, מגוונת ומכילה.
בסופו של דבר, הכול תלוי באומץ שלנו לחשוב אחרת, ביכולת שלנו להסכים גם כשאין אהבה רומנטית, ובנכונות להכיר בכך שמשפחה יכולה להיראות בדרכים רבות ומגוונות. אך ילדים, בכל מסגרת שלא נבחר, זקוקים לדבר אחד ברור: מבוגרים בעלי כוונות טובות, לב פתוח, תחושת אחריות אמיתית ומשותפת – והמון, המון אהבה אינסופית.
