ראי לגרגרנים

טעמה וכתבה גלינה סמית

ראי בתרגום מבולגרית, גן עדן ולמען האמת המסעדה היא ממש גן עדן לחוטאים בחטא הגרגרנות.
חטא הגרגרנות בנצרות נחשב לחמור ביותר אני לא בטוחה שאין עליו מחילה, אבל על פי המאמינים האדוקים מי שחטא נפשו גמורה.

יש המספרים שפילוקסנוס של לוקאס, הגרגרן היווני האגדי, היה טובל אצבעותיו במים רותחים כדי להרגיל אותם לחום והכל במטרה להיות ראשון שלוקח משולחן הסעודה את החלקים החמים והטובים של המטעמים.

ולמה אני מספרת לכם על זה כי למרות היותנו יהודים, במסעדת ראי חטאנו בענק בחטא הגרגנות.

בשעות הערב המאוחרות על כבישי הצפון הערפיליים דהרנו לכיוון המסעדה, רעבים ועם ציפיות רבות. כשהגענו לכניסה הבנו שלא נתאכזב.

העיצוב פשוט, כיאה למסעדה בולגרית כפרית, צלחות חרס, המקום כולו עשוי מעץ ובימי החורף הקשים של ישראל משדר חמימות וגורם לנו לרצות להשאר.
דרך החלונות מבצבצים אורות מישובים בהרי הגליל, נעימות של שאנסונים צרפתיים נתנו הרגשה שאנחנו אי שם בהרי רילה ולא בכפר רמא בישראל.

כנסו לאווירה

התפריט מגוון ומלא בשמות של מאכלים שמעולם לא שמענו עליהם.
עם קצת הסברים ממלצר חביב וזיכרון מתוק מטיול בבולגריה בחרנו ובסבלנות המתנו למנות.

למנה הראשונה הזמנו פצ'יני צ'ושקי – פלפלים קלויים המוגשים עם שמנת 100% שומן (לא באמת יודעת), שום שמיר, טוסטונים קטנים ולחם שום עם מטבלים.
מי שטייל אי פעם בבולגריה בעיקר באזורים הכפריים אולי זוכר ריח פלפלים קלואים על האש באוויר.
כמעט בכל מקום יושב לו בולגרי זקן מול המנגל וקולה פלפלים. ביס אחד ואני בטיול בהרי בולגריה.
גם הלחם שום לא אכזב, קלוי ואפילו טיפה שרוף מה שרק הוסיף לו לטעם הנפלא.

למנות ביניים הזמנו מחבת פטריות ופילה חזיר עטוף בבייקון. כן, כן אמרתי את המילה האסורה. בוא נקרא לחיה בשמה, זה לא בקר נמוך ולא כבש בלי פרווה, זה חזיר והוא טעים.
כן גם לפי היהדות אני חוטאת.
הפילה היה מדהים, רך ועסיסי, ממש נמס בפה והבייקון שעטף אותו בצורה מושלמת היה קריספי אך לא שרוף. וזה היה אלוהי. יכולתי לאכול מהמנה הזאת עוד ועוד ועוד.
פטריות עם בצל מקורמל היו נפלאות, לא שאלתי אבל יש מצב שבבוקר מלקטי הפטריות מצאו אותם באדמה הפוריה של הרי הגליל ובערב הוגשו לנו לשולחן.

לעיקריות בחרנו בנקניקיות הבית וצלעות חזיר(ממש טויבה). מכל המנות שאכלנו הנקניקיות היו פחות מוצלחות, אולי כי ציפיתי לבשר פחות טחון, המנה כמובן היתה טעימה מאוד, אבל היא פשוט לא עמדה בסטנדרט של המנות האחרות.
ולכן אני אתמקד בצלעות החזיר(שוב חזרתי על המילה), אלוהים, כמה שזה היה טעים. הבשר ממש התפרק מהעצמות והיה עסיסי ולא יבש, והתיבול היה פשוט מושלם ופשוט אין מילים לתאר כמה המנה היתה טעימה.

See Also

לא השארנו כלום על הצלחות, למרות שהמנות מוגשות כיאה למסעדות בישראל בשפע ובכמות שיכולה להספיק לארבעה. בסיום שף המסעדה יצא אלינו לשאול איך היה ואני היתי נטולת מילים גם בגלל הבטן המלאה וגם כי לא יכולתי לתאר לו במילים כמה טעים היה.
השף דאג להוציא לנו כמה צ'ייסרים של רקיה בולגרית לכבוד השנה החדשה וקינוח גלילי שסיים את הסעודה המושלמת שלנו.

ועכשיו לחלק החשוב המחיר! עלות הארוחה כולל בירות וקפה לא עברה את ה-400 ש"ח, מה שמאוד נדיר בימינו. השירות מדהים, האוכל פשוט טעים תוסיפו לזה אווירה וקיבלתם מסעדה ששווה לחזור אליה.

נ.ב. היין במסעדה והרקיה נעשים ביקב הפרטי של המסעדה, בדקתי אין סיורים לשם, אבל אפשר להזמין, לשתות ואפילו לקנות הביתה, אנחנו קנינו שני בקבוקים.

http://www.rai.co.il/

View Comments (0)

Leave a Reply