#הרגל

מאת עדן מגן

כבר הרבה זמן שלא כתבתי לך, עברה לפחות שנה מהפעם האחרונה.
והאמת? התגעגעתי לכתוב לך.
אל תחשוב שלא קלטתי את ׳הרמת הגבה׳ שלך עכשיו
אני יודעת שזה הפתיע אותך, ובתכלס, גם אותי.
אבל הרגל זה הרגל
ולמרות שמעולם לא קראת אף מכתב שלי
ולמרות שאף פעם גם לא שלחתי אחד
אני כותבת.
אולי יום אחד אכתוב את סיפור חיי והמכתבים האלה יככבו בו.
תהפוך בזכותי לסלב
תמיד רצית לא? להיות מפורסם.
אני תוהה איפה אתה נמצא היום, באיזה נקודה בחיים? אתה נשוי? גרוש?אלמן? או שעדיין לא מצאת את האחת..
ואם אתה נשוי… האם גם באישתך אתה פוגע כמו שפגעת בי?
האם גם אותה אתה לופת בכוח בלי לבקש רשות מעיף על המיטה ועושה בגוף שלה מה שאתה רוצה
האם גם אליה אתה מתייחס כצעצוע לסיפוק הצרכים שלך?
או שרק אליי התייחסת ככה … כי אני ״מיוחדת״?
לפעמים שתדע לך.. הלב שלי מחסיר פעימה עדיין,ובצורה לא רצונית היד שלי נשלחת לצוואר ומלטפת בעדינות. בדיוק איפה שהידיים שלך אחזו ושאבו את טיפת האויר האחרונה שלי
איפה שנשאר סימן למשך חודש
ואיפה שהוא נשאר עד היום אצלי בלב.
מה חשבת כשעשית את זה אז? בחורה שלא הכרת בכלל
שסמכה עליך
שראתה בך גבר גבר
מה חשבת אז? או שבכלל לא חשבת שלא עניין אותך מה איתי
לא התמימות שלקחת לילדה דתלשית בת 18 וקצת ולא הכאב הפיזי
ולא הצלקת שתישאר לה לעולמי עולמים
חשבת רק על עצמך
על העונג שלך
ומסקרן אותי, אוכל אותי לדעת
גם לבת זוג שלך אתה מתנהג כך?
לפעמים בא לי להגיע אליך הביתה לדפוק בדלת
ולראות מי יפתח לי
אולי ילד חייכן וקטן שישאל אותך ״ מי זאת?״
מה תענה לו, תגיד לי… שאני חברה ? שכנה? או דודה מאמריקה שהביאה מתנות..?.
באיזה מקום אני מקווה שהתבגרת והפקחת לקחים
וכשאותו ילד ישאל מי אני אתה תגיד
״ הבחורה שאנסתי לפני 11 שנים״
ושינינו נשתוק
ואז אולי עוד אצליח למחול לך
אולי משהו בלב הקפוא שלי יזוז

אבל אתה חחחח אתה לעולם לא תודה
ולעולם לא תבקש סליחה
מבחינתך נהנתי
לא ראית אותי שניה אחרי
אחרי שדפקת ללחי שלי סטירה
וטרקת אחריי את הדלת והשארת אותי בוכה

ובכל זאת…
פעם בכמה זמן, אני יושבת לכתוב לך
יום אחד גם אכתוב לעצמי מכתב סליחה
ממך.