לזגויות רבדים רבים, לפעמים היא פשוטה, לפעמים היא מלאת תהפוכות, אבל לרוב היא רוטינה אין סופית.
ילדים, ארוחות, קניות, שיחות על איך עבר היום, בירה בשעות הקטנות של הלילה (הזדקנו אז הלילה זז קצת), כביסות אין סופיות, ניקיונות, עבודה כמובן ומדי פעם דייט שישי.
אני מכבדת את הרוטינה, היא חלק מהחיים, אבל בכל הזדמנות אני מחפשת לשבור אותה, כי שום זוגיות לא יכולה להחזיק מעמד רק עם רוטינה.
ראשון לספטמבר יום חשוב לילדים, אבל הוא הרבה יותר חשוב להורים, אנחנו סופסוף משתחררים מהעול של החופש הגדול, לילות לבנים, אטרקציות ובזבוזים אין סופיים.
רצה הגורל והראשון לספטמבר נפל על סופ"ש והחלטנו שאנחנו נוסעים לחגוג את החזרה לשגרה, בלי הילדים אי שם בצפון.
שיחת דרכנו לאן קצרה עם הבנים, מה מותר ומה אסור? טרולי עם שני טי שרטס וג'ינס ויצאנו לדרך.
עצירה קצרה לקפה וסודה במקום שפעם היה יפה לקפה עוד קצת נסיעה והגענו לקיבוץ אלרום.
בוטיק אל רום מלון חדש יחסית המחולק לשני מתחמים: אלון עם חדרים למשפחות וילדים וכליל שמתאים יותר לזוגות.
בכניסה פקידת קבלה עם חיוך מאוזן לאוזן לחשה לי שהחדר שלנו יהיה שקט ורחוק ממשפחות עם ילדים. (מעניין אם הפנים שלי הסגירו את הרצון שלי לשקט).
ליד הקבלה, פינת קבלת פנים עם יין, שתיה קלה, תפוחי עץ מרמת הגולן ועוגות בחושות טעימות למות.
החדר יפהפה, מן עיצוב כפרי מינימליסטי בצבעי אפור/תכלת שמאוד מרגיעים את הנפש.
מיטה זוגית ענקית, מכונת קפה משוכללת. חדר אמבטיה נוצץ ונקי, מגבות ענקיות ורכות והכי חשוב מחמם מגבות.
גינה קטנה בסמוך עם נוף עוצר נשימה עם תחנות רוח המבצבצות מאחורי העצים.
אבל הכי חשוב שקט. בחוץ ממש אפשר לשמוע את הרוח הקלה, מדי פעם ציוצי ציפורים וזהו.
בעלי טוען שזה השקט של רמת הגולן, אבל בנקודה כמעט הכי צפונית ברמה, השקט הוא אחר, כמו ציור שצויר עם צבעי מים עדינים.
מנוחה קצרה, קפה, ואנחנו יוצאים לטיול קצר לפני הארוחה.
למי מכם שמכיר את ההיסטוריה, קיבוץ אלרום היה בחזית במלחמת יום הכיפורים.
קרבות הרואים, גולייט מול דוד, 100 ספרטנים מול הצבא הפרסי הענק. כל אלה אפילו לא קצת מתארים את גבורתו של קהלני ומעט הטנקים שהיו לו כדי לעצור את הפלישה הסורית לרמה.
אנחנו עולים על חרמונית, הר קטן שעדיין מספר את ההיסטוריה, בשקט הציורי, ניתן לדמיין את תשדורות הקשר, רעש זוחלי הטנקים, קולו של קהלני הקורא לטנקים לנוע.
אנחנו מתפסים על אחד הבונקרים, מפספסים את השקיעה כי הנוף לסוריה ממכר.
בחזור יורדים לאנדרטת עוז 77 יושבים כמה רגעים באמפי, מדברים על המלחמה ההיא, על השקט ועל תחנות רוח.
הלילה יורד על העמק ונהיה באמת קר, משהו שבקיץ הישראלי ממש לא מובן מאיליו.
קר, בלי ילדים, מלון מהמם, היסטוריה בכל שביל מה עוד צריך לחופשה מושלמת לא משנה כמה קצרה.
המלון לא מגיש ארוחת ערב, אבל יש לו מתחם שלם לבישול, על האש, קומזיץ וכד'.
יש גם חדרי מועדון מהממים מצוידים בכל מה שצריך מיקרו, מקרר קטן, מים קרים ורותחים ואפילו חלב.
אבל אני לא מוכנה לבשל בנופש, בטח אחרי החופש הגדול.
חיפוש קטן ברשת ואנחנו נוסעים למרום גולן לבר המתמחה בנקניקיות ובירות.
היינו רעבים, הקדמנו כמובן, המקום עוד סגור. יש לנו חצי שעה להרוג. חושך, אבל אנחנו אמיצים (ליתר דיוק בעלי), אז אנחנו עולים חזרה לרכב ועולים לבנטל, אולי קופי ענן יהיה פתוח?
המקום בשעות החשכה מרגיש קצת נטוש, ברקע אפשר לשמוע את התנים מתכוננים לציד לילי, העיניים מתרגלים לחושך ואנחנו עושים סיבוב קצר, מסתכלים על הכוכבים, מגניבים נשיקות קטנות ומחכים לארוחת הערב.
בנתיים הכוכבים הופכים לבוהקים יותר ואנחנו (בעלי) מצליחים לזהות את קסיופיה.
חצי שעה עברה, זהו אוכלים!
בר נורדן ממוקם לא רחוק ממלון במרום הגולן, המחירים לגמרי נגישים, המנות לא גדולות אבל גם לא קטנות ולגמרי מספיקות לזוג שאוהב לאכול.
לראשונה הזמנו כנפיים ברוטב צ'ילי, לעיקריות המבורגר וסנדוויץ' אונטריב ממעשנה.
לקינוח שתי בירות אמבר אייל מהמבשלה של הבר, ולסיום קינחנו בעוד שתי בירות.
השירות מהמם, האוכל פשוט נפלא, הבירה אלוהית, אולי הבירה הישראלית הכי טובה.
והחשבון 300 ש"ח לזוג לפני טיפ. נגיש, שפוי ומאוד טעים.
חזרה למלון, מכינים קפה, יוצאים לגינה עטופים בשמיכות, כי קר. נהנים עוד קצת מהשקט ופורשים מאושרים לישון.
התעוררתי עם הציפורים, הם אשכרה הרעישו :). מקלחת קצרה, קפה בגינה, אינסטוש כמובן ובעיטה קלה לבעלי שיתעורר כבר כי אני רעבה.
ארוחת בוקר מוגשת במבנה חיצוני של המלון, בחרנו לאכול בגינה מוקפת עצים, מלאת צל וציוצי ציפורים.
ארוחת בוקר לא עשירה כמו במלונות בים המלח או באילת, אבל הרבה יותר טעימה!
ג'חנון מתקתק ולא יבש, סלט ירקות קריספי, חלה חמה, גבינות, כמה סלטים נוספים, פשטידות ועוגות מדהימות. הכל מדויק וטעים להפליא.
אחרי הארוחה, אנחנו פונים לקולנוע של המלון, במקום מוצג סרט על הקרב בעמק הבאכה.
25 דקות של היסטוריה חשובה, במקום גם מיצג של תמונות, קסדות, מכשיר קשר ישן.
בסיום הסרט, אני מקשיבה לאנשים שלא מבינים על מה אנחנו רבים בהפגנות, למה המדינה שלנו כל כך שסועה.
הסרט ולו לרגע אחד מאחד את כולנו, ההבנה הזאת שהמדינה שלנו לא ניתנה לנו על מגש הכסף ולו לרגע אחד גורמת לנו להיות אחד.
חזרה לחדר, פותחים מפה ומחליטים על שלוש נ.צ. שאנחנו חייבים לבקר.
עין מוקש, מאגר בנטל וסלפי עם תחנת רוח.
בציידנית הקטנה נכנסות הבירות והשתיה לטיול ואנחנו יוצאים לדרך.
הכל במרחק נסיעה קצר.
מתחילים מעין מוקש, השביל למעיין מוסדר, אבל מוקף שדות מוקשים מומלץ מאוד לא לסטות מהדרך. המעיין עצמו מהמם ממוקם בבריכת אבן, המים עמוקים מאוד, יש מין סולם מאבנים המאפשר ירידה בטוחה למים. בשבת של שני לספטמבר המקום היה כמעט ריק מאדם ובחרנו לא להסתכן עם המדרגות ופנינו למאגר בנטל.
המקום פשוט יפהפה, מפלים קטנים, מים זורמים בכל מקום ונוף עוצר נשימה.
המקום לזכה לכינוי הג'קוזי של הטבע, המים שזורמים הם מי מעניינות הידרוטרמיים ומגיעים לטמפרטורה של 42 מעלות.
נשארנו שם כשעתיים, טבלנו במים, שתינו את הבירות, נהנינו מהמים החמים ובעיקר מהשקט.
במקום פוד טראק קטן המגיש מטעמים דרוזיים שככל הניראה גם לקח על עצמו אחריות על המקום, מדי פעם ראיתי צעירים דרוזים עוברים עם שקיות ואוספים את הזבל שאחרים השאירו.
כמובן עצרנו ליד תחנת רוח אחת והצטלמנו, למרות הוויכוח והנזק הסביבתי הדבר הזה מרשים ומוסיף חן אירופאי לרמת הגולן.
חזרה למלון, עוד מעט מגיע זמן העזיבה.
מקלחת קצרה, קפה לדרך ואנחנו נפרדים לשלום ומבטיחים לעצמנו שנחזור.
הדרך למרכז ארוכה, ואחרי בילוי במים הבטן מקרקרת "רעבה".
אנחנו מחליטים לעשות סיבוב קטן ולעצור במסעדת ראי בכפר ראמה.
מסעדת ראי הינה מן פיוז'ון של אוכל ערבי גלילי מסורתי ובולגרי.
לצד מנות אוטנטיות מהגליל כמו עלי גפן, קובה ניה, מג'דרה ועוד אפשר ליהנות ממנות בולגריות מסורתיות כמו פצ'יני צ'ושקי, צלעות חזיר (יש להזמין מראש), ופילה חזיר עטוף בבייקון עסיסי וקריספי בביס אחד.
מהחלון משתרע נוף הרי הגליל מטמטם ביופיו.
למסעדה גם יקב פרטי ומומלץ ואף רצוי להזמין בקבוק יין לשולחן ולקחת אחד הביתה.
המחירים נגישים, אבל המנות לא גדולות ומומלץ להזמין לפחות שתי ראשונות ושתי עיקריות. חשבון ממוצע לזוג עם שתי כוסות יין מהיקב יעלה סביב 300 ש"ח.
זהו נגמר! עצירה קטנה בכביש 6 ואנחנו בבית. ב 24 שעות הספקנו לישון, להנות, לאכול מטעמים מהגולן והגליל, קצת להשתכר, ללמוד משהו חדש והכי חשוב לנוח.
מחירים ועלויות
מלון בוטיק אל רום מחירים החל מ 700 ש"ח ללילה לזוג. חדר משודרג החל מ 1200 ש"ח.
מעיניות, תחנות רוח והשקט חינם לגמרי
בר מסעדה נורדן החל מ 100 ש"ח לאדם
מסעדת ראי כ 150 ש"ח לאדם.
עצירות לקפה וסודה עוד כ 100 ש"ח.
לטעמי מאוד חשוב! במלון ניתן לקנות יין איכותי מיקבי רמת הגולן במחיר חנות. אתם לא תשלמו מחיר מופקע על בקבוק, אלא את המחיר האמיתי שלו.
כנ"ל לגבי שמן זית, מתוקים ושתיה. ריספקט ענק!
נ.ב. לרגל ציון חמישים שנה למלחמת יום כיפור, המראות, הסיפורים, והמורשת מקבלת במה בצפון רמת הגולן בקיבוץ אלרום, זוכרים ולא שוכחים!
מציעים לציבור הרחב לחוות את המלחמה ההיא מקרוב, להתחבר למורשת ולהנות מחופשה במתחם האירוח המחודש בוטיק אל-רום המציע תכנית עשירה וייחודית – סרטים, סיורים ומפגשים עם הגיבורים של אותה המלחמה.
להזמנות כנסו כאן
https://www.hostelrom.com/
