דעה: גלינה סמית
אנחנו אוהבים לטיילזו דרך חיים שבה בחרנו לחנך את בננו דרך שבילים ונחלים.
דרך סימוני שבילים, מעיינות, נחלים, סלעים, מישורים, אנחנו מעבירים היסטוריה הארץ ישראלית הכל כך עשירה.
אבל מעבר להתמודדות עם אתגרים, עייפות, למידה ופאן, יש עוד אספקט אחד לא פחות חשוב, להשאיר את הטבע נקי. לא לפגוע בו, לא לזהם אותו במוצרי היומיום שלנו. מאז ומעולם אנחנו מוסיפים לתיק הטיולים שלנו שקית לזבל. לאחרונה התחלנו להוסיף עוד אחת.
עין ירקעם מעיין הנובע כל השנה, מקור מים היחיד לחיות בר באזור דימונה וירוחם. מעיין מקסים שנותן למטייל כמה רגעים של מים צלולים וקרירים ביום חם. אך מטרתו בעיקר לתת לחיים לבעלי החיים באזור.
אז מה מצאנו בעין ירקעם: שקיות, כמויות של כוסות פלסטיק, בקבוקי קורונה ריקים, שקית גדולה של טיטולים מלוכלכים, גרביים, כובעים, בדלי סיגריות וכמות אדירה של מסכות (פרית כהרר לא חדש, שנוסף לאחרונה לטבע הישראלי)
אני גאה בבנים שלי שלא רק הרימו יחד איתי את כל הזבל, כולל הטיטולים, אלא סחבו את השקית המצחינה בעליה תלולה למכונית.
שאתם משאירים זבל בטבע, אתם לא רק פוגעים במקום בילוי, אתם פוגעים בבעלי החיים, במים בצמחיה ואדמה. אתם פוגעים באיזון העדין הזה בין בני האדם לבין הטבע.
אז מה כל כך קשה להרים את הזבל שלכם אחריכם, לספר לילדים לא לזרוק שקית של במבה במים ולהרים את הקישוט החדש בצורת מסכה מהריצפה.
מבטיחה לכם חיות אינן זקוקות למסכות, הן זקוקות למעט אנושיות כלפיהן. תשמרו על הטבע, אין לנו הרבה ממנו 
