מאת גלינה סמית
חורף. העונה שבה הכול כאילו נעצר לרגע – ואולי רק מאט – כדי לתת מקום לשקט, לעומק, לחום הפנימי. יש בחורף משהו שמזכיר לנו את החשיבות של הדברים הקטנים, אלה שאנחנו לפעמים מתעלמים מהם כשאנחנו ממהרים מפגישה לפגישה בקיץ הלח או בימי הסתיו המלאים בהתחלות חדשות.
החורף הוא לא רק שינוי במזג האוויר, אלא גם זמן שבו אנחנו מוזמנים לשינוי פנימי. פתאום הרוח שמצליפה בחוץ גורמת לנו להסתכל על הבית שלנו בעיניים אחרות. האם הוא חם ומזמין? האם אנחנו מצליחים להרגיש בו מוגנים, עטופים? או שאולי הגיע הזמן להכניס הביתה משהו חדש שיביא איתו תחושה אחרת?
אולי זה הזמן להביא גור כלבים קטן. מישהו שחייו הם הבטחה למשהו חדש, מלא אהבה ואולי קצת פרווה על השטיח. יש משהו בגור קטן שמתכרבל לידנו ביום גשום שמזכיר לנו איך הרגעים הפשוטים יכולים להיות הכי משמעותיים. איך אנחנו לא צריכים הרבה – רק חום גוף, אהבה קטנה בלי תנאים, ומישהו שמסתכל עלינו כאילו אנחנו מרכז העולם.
אבל לא רק גור כלבים. גם הצעיף הישן שאנחנו שולפים מהארון יכול להחזיר לנו תחושת נוחות של חיבוק מוכר. או הספר שתמיד חיכה על המדף והרגשנו שאין לנו זמן בשבילו – והנה, עכשיו, כשגשם מטפטף על החלון, אנחנו מרגישים שזה הרגע המושלם לשקוע בו.
החורף מזכיר לנו להאט. להאזין לטיפות הגשם, לשים לב איך הריח של הרחוב משתנה אחרי הסערה. זו עונה שמזמינה אותנו לעצור לרגע את המרדף ולהתבונן פנימה. מה עושה אותנו מאושרים? האם זה מרק חם עם ריח של בית? שמיכת פליז רכה? שיחה ארוכה עם חבר טוב על נושאים שלא הצלחנו להגיע אליהם כל הקיץ?
והדברים הקטנים שמחזירים אותנו אל הקרקע:
קוביית שוקולד שממלאת את הפה במתיקות.
פיג'מה ישנה שכבר שנים אנחנו מתלבטים אם לזרוק אבל לא יכולים להיפרד ממנה.
גור כלבים שקופץ עלינו בהתלהבות גם כשנראה לנו שאין שום סיבה להתלהבות.
ריח של שמן אתרי באוויר, שמזכיר לנו שלפעמים מספיק טיפה אחת של ריח טוב כדי לשנות יום שלם.
החורף הוא זמן שבו אנחנו לומדים להתחמם – לא רק במובן הפיזי, אלא במובן הרגשי. אנחנו נזכרים שאהבה, תשומת לב ודאגה לעצמנו הם לא מותרות, אלא חלק בלתי נפרד ממה שעושה אותנו שלמים.
אז קחו לעצמכם רגע החורף הזה. אולי כוס תה, אולי צעיף חם, אולי גור כלבים קטן שיזכיר לכם את האושר שבדברים הפשוטים.
