מאת: גלינה סמית
לפני 10 חודשים, 12 נשים שלא הכירו אחת את השנייה וגרות בירוחם נפגשו לראשונה.
כולן הגיעו למטרה אחת, להשיג פרנסה מכובדת ותעסוקה.
נשמע מוכר? לצערי זו המציאות של הפרפריה, כדי להבין יותר על ההזדמנויות ופתרונות לנשות פריפריה , ביקשנו מקרן גוז – מנהלת תחום תעסוקה במרכז לאודר לתעסוקה בנגב, לענות על כמה שאלות.
- למה לפי דעתך במאה ה 21 נשים זקוקות לפרויקטים מיוחדים לתעסוקה ולמידה כדי להתקדם בחיים?
לצערנו, נשים עדיין חוות פחות מדי שיוויון מגדרי בכל תחומי החיים, החל מכלכלה וכלה בתעסוקה. בטח ובטח בעיירות פיתוח דוגמת ירוחם. לכן, הוקם הפרויקט הזה, לאפשר לנשים להיות שוות בין שווים. למצות את יכולותיהן, להשפיע, ליצור בכל תחומי החיים, וגם בתחום התעסוקה הטכנולוגי.
- האם לפי דעתך זה משהו שמאפיין פריפריה ?
בהחלט כן, הזדמנויות התעסוקה האיכותית בפריפריה מצומצמות ביותר. אנחנו כל הזמן מנסים להרחיב אותם בדרכים יצירתיות וחדשניות. אחת מהן היא תוכנית טרייב סטודיו. אנחנו כבר רואים שחודשיים מתום ההכשרה רב המשתתפות כבר עובדות מול לקוחות ומפתחות תוך כדי את ביטחונן האישי והמקצועי.
- האם את חושבת שההזדמנות שניתנה לנשות ירוחם את חייהן ?
אני לא חושבת, אני בטוחה, ואסביר, הנשים בקורס הוכיחו שחוסר ידע וניסיון הם אינם חסם. הן רכשו כלים מא' ועד ת', הגיעו לקורס ללא כל רקע, וכיום הן מסוגלות לעמוד מול לקוח, לנתח את צרכיו ולתת לו שירות מהמעלה הראשונה. בנוסף, כל משתתפת בקורס, לאחר שתרחיב את פעילותה תוכל להעסיק נשים נוספות מירוחם, וכפועל יוצא מכך, נרחיב את מעגלי התעסוקה בפריפריה. ויש גם אלמנטים נוספים. הנשים הללו מהוות דוגמה אישית לנשים אחרות ולילדיהן ובני משפחתן. אני מניחה שבהמשך גם יהיו יותר מעורבות בקהילה. הבטחון שנולד דרך התעסוקה מייצר אדוות נוספות.
- איזה חלק את לקחת בפרויקט ?
במסגרת תוכנית אחרת שהוביל מרכז לאודר פגשתי את ערן וילר שהקים את טרייב סטודיו ושמעתי ממנו על המייזם שעד אז פעל רק בתל אביב. זו היתה פגישה מכוננת והבנו ביחד שחייבים לעשות תוכנית דומה לנשים בפריפריה. פנינו ביחד לירוחם מאחר כי הבנתי שראש העיר טל אוחנה עושה הרבה מאמצים בנושא קידום התעסוקה האיכותית בעיר ונוצרה השותפות המדהימה עם עיריית ירוחם. היום אני אמונה על הפרויקט מטעם מרכז לאודר לתעסוקה בנגב שמתכלל את השותפות. גייסנו במהלך הדרך עוד שותפים מצויינים כמו קרן נס ופילנתרופים נוספים. בירוחם לקחו חלק גם , מרכז הזדמנות, מרכז צעירים ומעוף
- מה את למדת מנשות ירוחם?
למדתי שמדובר בנשים אמיצות וחרוצות בעלות רצון עז להתקדם ותוך הבנה שהדרך היא קשה וכרוכה בהרבה עבודה של למידה ותרגול. והן עשו את זה. בתמיכה ענקים של אנשי טרייב ומרכז הזדמנות, תוך כדי קשר אישי וכימעט יומיומי עם הצוות והכל בזכותן. הן עבדו קשה והגשימו את שאיפתן לתעסוקה איכותית. הנשים בקורס הגיעו מרקע תעסוקתי וסוציואקונומי מגוון, חלקן עבדו במשרה חלקית או מלאה וחלקן לא עבדו כלל אבל כולן קיבלו את אותה החלטה שהן לוקחות אחריות על העתיד הכלכלי והתעסוקתי שלהן. זה שינוי משמעותי, חלקן כבר מעל גיל 30 ו40 , עם ילדים וזה תובעני וקשה לעשות שינוי שכזה באמצע החיים. בנוסף, במסגרת פעילות הקורס זכיתי לעבוד עם טל אוחנה, ראשת עיריית ירוחם והצוות המסור והמחוייב שלה מהרשות, ממרכז הזדמנות וממרכז צעירים. הצוות מירוחם הם דוגמה ומופת לאיך לנהל עיר. התושבים והתושבות במקום ראשון אצלם וגם הפיתוח התעסוקתי והכלכלי.
אנחנו עכשיו בשנה השנייה של התוכנית ורב משתתפות התוכנית עובדות מול לקוחות בתמיכה של אשת מקצוע מטעם טרייב וחברת WIX. צפויה עוד דרך מאתגרת אבל כולן בכיוון הנכון. אתגר פיתוח התעסוקה האיכותית בנגב לכלל האוכלוסיה שבו היא המשימה שלנו ונכון גם שתהיה משימה לאומית.
ואם יורשה לי, מזל שקיימים ארגונים ואנשים טובים שקמים יום אחד בבוקר ועושים מעשה שמשנה חיים. יחד עם זאת בעיניי, לתושבי פריפריה מגיע יותר, כמו תוכניות לאומיות להשכלה ותעסוקה, קידום מעמד האישה, פתיחת מוסדות לימוד וגיוס כוח אדם הכי איכותי שיש.
על מרכז לאודר ניתן לקרוא כאן
https://laudercenter.org/
על מרכז טרייב ניתן לקרוא כאן
https://www.tribe-platform.org/
