דעה, אידלמן סמית גלינה
בין ידיעות תקשורת שונות על לייף סטייל, מתכונים שונים וקרמים באלפי שקלים, שהמערכת מקבלת על בסיס יומיומי צצה לה אחת שלא השאירה אותי אדישה.
הכותרת התחילה בציטוט של אלי מלכה, מנכ"ל לאנץ טיים "משפחות נזקקות, שידן אינן משגת ומסובסדות ע"י המדינה בפרויקט יול"א (יום לימודים ארוך) בפריפריה ובמגזרים שונים, נשארות מאחור, ובקורונה ובסגרים הילדים הללו הלכו לישון על בטן ריקה. תוכנית ההזנה חייבת להימשך ללא פגיעה בילדים ויש להחזירם לשגרת לימודים ללא עיכוב".
לבתי ספר אין יכולת פיזית לספק ארוחות לילדים שנמצאים בבידוד או בבית, לא כל ההורים מקבלים סבסוד על הארוחה, תוסיפו לזה את הבושה ותקבלו אלפי ילדים שנמצאים בבידוד או במסגרת ונשארים רעבים.
הסכום עבור מפעל הזנה נקבע ע"י ועדת הכנסת על פי מבחן ההכנסה, על פי דוח מבקר המדינה שנעשה לפני שנים רבות נמצא שרשויות מקומיות אינן פועלות לפי לוח התשלומים בשל הקושי בבדיקה פרטנית של סכום ההכנסה לנפש כדי לקבוע את שיעור תשלומי ההורים. תחת זאת, רשויות אלה קובעות סכום אחיד להשתתפות הורים ובמקביל מפעילות ועדות הנחה המאפשרות מתן הנחות לנזקקים, או קובעות את שיעור התשלום לפי כללים אחרים.
יותר מזה הורה שלא מעוניין להשתתף בתוכנית ההזנה חייב לחתום על הצהרה שמספק לו בית הספר. ומתוך ההצהרה, על בית הספר להבין מי לא רוצה להשתתף בתוכנית מטעמי "לא טעים" ומי לא משתתף מחוסר תקציב.
על פי החוק, ילד שלא מגיע לבית הספר מסיבה כלשהי, לא זכאי לארוחה, ביום לימודים קצר אין ארוחה, ביום שישי גם אין. קחו את כל אלה תוסיפו עוד קצת ותקבלו משוואה פשוטה שיש לה תשובה אחת בלבד – ילד רעב.
התקשורת צועקת וזועמת על מתווה התו הירוק אנחנו מתווכחים על חיסונים ובדיקות, אבל איך זה שעדיין לא קמה זעקה ציבורית שאומרת שלמגפה יש עוד משמעות והיא רעב!
או שאנחנו כחברה, תקשורת, ממשלה נמתין ליום שבו ילד ימות מרעב ורק אז נגיד שכתובת היתה על הקיר.
אחד האבות שביקש להשאר אנונימי סיפר לי, שבגן שלו בעיר לוד, הורים שלא שילמו על ארוחה חמה התבקשו להוציא ילדים מוקדם יותר מהגן.
אבי סרוסי יו"ר הנהגת הורים בעיר לוד וחבר הנהלת הנהגת ההורים הארצית אמר:
"להשאיר ילדים רעבים ולגרום לעוול כבד לילדים זה הפגיעה הקשה ביותר של החינוך במדינה שבמקום לחנך לשיוויון מחנך להפלייה והבדל מעמדות כלכלי.
לא יכול להיות שקיימת הודעה להורים שלא שילמו על הזנה, שיקחו את ילדיהם מהגן מוקדם מהשאר. או מבית הספר שישלחו ארוחת צהרים מאחר וההורים לא שילמו .
לא נותרה ברירה מלבד לזעוק לכל העולם על העוול הזה מאחר וישנם משפחות רבות שזוהי הארוחה החמה ביום שהם יכולים לקבל ."
העליתי את הנושא באחת מקבוצות הפייסבוק הענקיות של אמהות וקיבלתי שתיקה רועמת, יחד עם זאת תחת פוסט על חיסונים לילדים ומבצעים באחד הקניונים בארץ היו אלפי תגובות.
פניתי למשרד החינוך טרם התקבלה תגובה, פניתי לאחראי תיק החינוך בלוד ומ"מ ראש העיר מר יוסף הרוש להלן התגובה :
"לא מכיר ילדים שהולכים הביתה לפני ההזנה בלבד, ילד שלא נרשם לצהרון הולך הביתה לפני תחילת הצהרון וההזנה.
מסגרת תוכנית ניצנים התשלומים בגין התוכנית בלוד הינה 3000 שח לתלמיד בגני טרון ובכיתות א ב.
עיריית לוד פתחה מסלול של מלגות למשפחות וילדים שאין ביכולתם לשלם את הסכום הזה לקבלת מלגה"
פניתי גם לסגנית ראש העיר לוד בדימוס גב' אלווירה קוליחמן, היא הופתעה מנתונים ומסרה:
"כמחזיקת תיק מעמד האישה , קליטה וקהילה , לצערי לא פעם אנחנו נתקלים במשפחות שאין ידם משגת ולא יכולים להרשות לעצמם לספק בטחון תזונתי לילדהם ולהם.
אם אכן הדבר נכון, והורים לילדים שלא נמצאים בתוכנית ההזנה התבקשו להוציא את ילדיהם מהמסגרות לפני סיום יום לימודים ורק בגלל הסיבה שלא נמצאים בתוכנית ההזנה, אני רואה זאת בחומרה וכחברת הנהלת העיר, אניח את הנושא על שולחן המועצה על מנת לתת פתרון לאותן המשפחות. וזאת על פי הקריטריונים שיקבעו.
אף ילד לא מדינת ישראל ולא בעיר לוד בפרט בשנת 2021 לא ירגיש מקופח רק מהסיבה שמשפחתו נמצאת במשבר כלכלי.
כמו כן אני אפעל לטובת אותם ילדים שנמצאים בבידוד ארוך ומשפחתם סובלת מצוקה כלכלית וחוסר יכולת לספק תזונתה מלאה לילדהם . על מנת למצוא פתרון לספק לאותם הילדים ארוחה חמה עד פתח הדלת"
העיר לוד היא רק דוגמה קטנה למגפה הרבה יותר קשה מקורונה, על פי ההערכה של ארגון לתת, המבוססת על סקר שהועבר בחודשים יולי- אוגוסט 2021, אנו ניצבים בפני מציאות מדאיגה. 633,000 (21.8%) משפחות חיות באי ביטחון תזונתי, מעל חמישית מהמשפחות בישראל. מתוכן 292,000 (10.1%) חיות באי ביטחון תזונתי חמור. כמו כן, 774,000 ילדים (31%) נמצאים באי ביטחון תזונתי, מתוכם 402,000 (16.1%) חיים באי ביטחון תזונתי חמור. מנכ"ל אירגון לתת מר ערן וינטרוב בשיחת טלפון איתי מסר: "תוכנית ההזנה הלאומית בארץ היא חשובה, יחד עם זאת היא מלאה בחורים. התוכנית אינה פועלת בכל הישובים, לא פועלת בסופי שבוע והחגים, ולא פונה לכל טווח הגילאים. בחטיבות ביניים ותיכונים התוכנית לא פועלת כלל.
בתי ספר והגנים לא יכולים לספק ארוחות לילדים שנמצאים בבידוד. וכמובן אינה פונה לכל המשפחה. הפתרון הוא מדיני, על מנת להבטיח בטחון תזונתי יש להרחיב את התוכנית לכל הערים וישובים בארץ, להרחיב לכל הגילאים ולספק את הארוחות לילדים גם בסופי השבוע והחגים.
כיום בישראל למשפחה בעשירון התחתון חסרים בין 900 ל 1000 ש"ח לרכישת מזון מזון בסיסי.
הרחבה של מפעל ההזנה הלאומי, תצמצם את הפער הזה ותספק למשפחה בטחון תזונתי.
אם אלה הנתונים, אולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. להפסיק לחפש סיבות למה משפחה כזו או אחרת נקלעה למצב כלכלי רע, אלא להבין שבכל משפחה כזאת יש ילדים שהולכים לישון רעבים, שזוכים לארוחה חמה רק 4 פעמים בשבוע וגם לא כולם, לזכור שאם אותם ילדים נמצאים בבידוד אין להם ארוחה חמה כלל בגן או בית הספר.
אומרים שישראל היא ארץ חלב ודבש, אני רק שואלת באילו רחובות זורמים נחלי הדבש והחלב אם יש לנו 774,000 ילדים רעבים
ולסיום, אין זה תפקיד של העמותות לספק בטחון תזונתי לילדים במדינת ישראל, אין זה תפקיד של מפעל מזון לזעוק את זעקת הילדים.
בראש ובראשונה זה תקפיד הממשלה ורשויות המקומיות לספק בטחון תזונתי לאזרחיה ותושביה.
וזה התפקיד שלנו של התקשורת לזעוק את שתיקתם של הילדים הרעבים בישראל 2021.
