לקראת הכנס הבינלאומי לננו טכנולוגיה 2021 שמתקיים ב 4-6 באוקטובר , פגשנו 5 חוקרות מעוררות השראה שהפכו לשם דבר בעולם המחקר. המכנה המשותף ביניהן: שילוב של קידום ננו טכנולוגיה ויזמות שיצרו פעילות פורצת דרך בתחומי הרפואה והמדע. את הפיתוחים החדשניים יציגו בכנס הבינלאומי בירושלים, שמושך אליו את כל השמות הגדולים בתעשייה.
פרופ' שולמית לבנברג משקמת חוט שדרה פגוע, במטרה להחזיר משותקים ללכת
פרופ' שולמית לבנברג היא פרופ' מן המנין בפקולטה להנדסה ביו -רפואית בטכניון וראש המעבדה לתאי גזע והנדסת רקמות בטכניון. כמו כן היא מנהלת את המרכז לביו- הדפסה בטכניון ואת מרכז שניאור לחקר הסוכרת. מספרת: "אנו עוסקים בשיקום חוט שדרה פגוע. פיתחנו תכשיר טיפולי שניתן לחולדות משותקות דרך האף וגרם לשיקום חוט שדרה כך שחיות משותקות חזרו ללכת. התכשיר כולל ננו-חלקיקים המופרשים מתאי גזע ולתוך החלקיקים מוכנסת מולקולת RNA שמעכבת ביטוי של חלבון שידוע כמעכב רגנרציה של תאי עצב. וכך על ידי עיכוב המעכב אנו מאפשרים לתאי העצב שנפגעו להשתקם. הראינו בחולדות שהננו-חלקיקים התאיים מגיעים מהאף ומתרכזים באיזור הפגיעה בחוט השדרה וכך מאפשרים את החיבוריות מחדש של תאי העצב ואת שיקום של חוט השדרה.
חברת נורקסון ביולוג׳יקס הוקמה בשנה שעברה כדי לקדם את הפיתוח כתרופה למשותקים לשיקום חוט שדרה פגוע. מקווים בעוד כ 2-3 שנים להגיע לניסויים ראשוניים בבני אדם".
פרופ׳ מחלוף מרסל מונעת תופעות לוואי של טיפולי כימותרפיה ומגבירה את יעילות הטיפול נגד סרטן
פרופ׳ מחלוף מרסל, דִּיקָנִית הפקולטה להנדסת ביו-טכנולוגיה בטכניון וחוקרת בתחומי הובלת תרופות, טיפול גנטי, תרפיה תאית והנדסת רקמות, הקימה את חברת ננו-גוסט בשנת 2019. החברה מפתחת טכנולוגיה חדשנית, המאפשרת הובלה ושחרור ממוקדים של תרופות אנטי-סרטניות בגוף. מדובר במערכת הובלה חדשנית שנועדה למנוע תופעות לוואי של טיפולי כימותרפיה ולהגביר דרמטית את יעילות הטיפול. שמה של מערכת הננו-גוסט ניתן לה הודות לתהליך העבודה, הכולל ריקון תאי גזע מתוכנם, הקטנתם במעבדה לגודל ננומטרי והטענתם בתרופות שונות. במהלך הטיפול, מזריקים לחולה את תאי הננו-גוסט העושים את דרכם, באמצעות כלי הדם, אל הגידול הספציפי כדי לפרוק את מטענם החשוב. בחברת ננו-גוסט הגיעו להבנה שפתרון הוא ביולוגי, ולא כימי או . החברה גם מהנדסת את התא כשהוא עדיין חי, לפני שהופכים אותו ל-GHOST סינטטי כך שהוא 'יבטא' את התכונות הרצויות על הממברנה. זהו יתרון עצום על פני מערכות אחרות שבהן נדרש לבודד את המולקולה הספציפית ולהרכיב אותה באוריינטציה הנכונה כדי שתיצור את האינטראקציה/טיפול הרצוי. החברה היום מתמקדת בפיתוח הטכנולוגיה שתאפשר כמויות הייצור של המערכת, תוך עמידה בקריטריונים הנדרשים על ידי הגופים הרגולטוריים, כדי להגיע לניסויים קליניים בעוד כשנתיים.
פרופ' מיטל רכס מייצרת ציפויים סטריליים אשר מונעים העברת זיהומים
פרופ' מיטל רכס, מהמכון לכימיה והמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה, האוניברסיטה העברית, עוסקת בפיתוח ציפויים פונקציונאלים מבוססי פפטידים בהשראת הטבע. היא מספרת: "פפטידים הם מולקולות עשויות מחומצות אמינו – המרכיב של החלבונים בגוף שלנו. מסיבה זו הציפויים שצוות המחקר שלי מפתח אינם רעילים וידידותיים לסביבה.
לציפויים שלנו יש יכולת להצמד לכל חומר/משטח למשל קיר, חלון, שיש וכו' בזכות שימוש בחומצת אמינו שנמצאת גם בדבקים של צדפות אשר יכולות להצמד לכל חומר בתנאים קיצונים (מי ים, גלים חזקים, גאות ושפל). לחומצה אמינית זו קוראים DOPA והיא מאפשרת לציפויים שלנו להצמד בחוזקה לכל משטח.
הציפויים שפיתחנו נוצרים באופן ספונטני על המשטח ויכולים לשרת במגוון יישומים. למשל, ציפויים המונעים הצמדות של חיידקים, וירוסים ופטריות למשטחים שונים או ציפוי שקוף אשר קושר נחושת אשר הורגת את הוירוסים על המשטח.
הציפויים טובים לכל מקום שבו רוצים משטח סטרילי ללא וירוסים וחיידקים. זה יכול למנוע זיהומים בבתי חולים, העברה של וירוסים וחיידקים דרך מגע. למנוע עובשים על מכונות כביסה, בניינים, מקלחות. המחקר כרגע בשלבי מעבר מעולם המחקר לעולם הפיתוח העסקי".
פרופ' יעל חנין מפתחת ממשקים עצביים משופרים עבור חולים הסובלים מניוון עצבי
פרופ' יעל חנין, מבית ספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, מספרת: "המחקר שלנו מתמקד במערכות במימדי מיקרו וננו לשימושים בעולם ההנדסה העצבית. אנו מפתחים כלים ושיטות אפיון במטרה להבין ולשפר את הממשק בין מערכות אלקטרוניות למערכת השרירים והעצבים. מטרת העל היא פיתוח ממשקים עצביים משופרים עבור חולים הסובלים מניוון עצבי. תחום ההנדסה העצבית הוא רחב ונוגע בטכנולוגיות רבות. בפרט, מיקרו-אלקטרודות להפעלה עצבית הן תחום בעל חשיבות דרמטית ליישומים משיקום לאחר פציעות או מחלות, ועד שמיעה וראייה מלאכותית. בשנים האחרונות פיתחנו במעבדה טכנולוגית ״עור חכם״ – מדבקה דקה ורכה הכוללת מערכי אלקטרודות המנתרות את פעילות השרירים והעצבים מבלי להפריע למשתמשים בפעילות היומיומית. אלקטרודת אלו משמשות בסיס למגוון גדול של יישומים ומחקרים בנוירולוגיה, פסיכולוגיה, פיזיולוגיה ועוד.
טכנולוגית ״העור החכם״ שפיתחנו בשנים האחרונות מאפשרת הפעלה חשמלית וניתור פעולה של שרירים בזמן פעילות ספורט ושיקום. חברת אקסטרודס, הממסחרת את הטכנולוגיה, מפתחת בימים אלו מערכת המאפשרת ניתור של פעילות שרירים מנבדקים בזמן פעילות פיזית. המערכת מספקת למשתמש מידע כמותי על עוצמת הפעלת השריר גם בזמן פעילות שיקום.
בשיתוף פעולה עם פרופ׳ ענת מירלמן ופרופ׳ ג׳ף האוסדורף מהמרכז הרפואי תל אביב ע״ש סוראסקי אנחנו בוחנים שימוש במדבקות לניתור פעילות שרירים בזמן הליכה של חולי פרקינסון במטרה לזהות הפרעות הליכה העלולות לגרום לנפילות ולמניעתן".
פרופ' רונית סצ'י-פאינרו חוקרת את המנגנונים האחראים להתפתחות סרטן, כדי לייצר תרופות מונחות לאתרים פתולוגיים
פרופ' רונית סצ'י-פאינרו עומדת בראש המעבדה לחקר הסרטן וננו-רפואה באוניברסיטת תל אביב, היא מנהלת את המיזם ע"ש קאהן להדפסת גידולי סרטן בתלת-מימד, מחזיקה בקתדרה על-שם קורט והרמן ליון במדעי הננו-טכנולוגיה, ומנהלת את המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטת תל אביב ו-17 בתי החולים המסונפים אליה.
המעבדה הרב-תחומית של פרופ' סצ'י-פאינרו מתמקדת במחקר בסיסי הבודק מה הם המנגנונים האחראים להתעוררות סרטן רדום ובגילוי מולקולות מיקוד חדשות שעשויות להפריע לאינטראקציה שבין המארח לגידול. גישה זו מובילה ליצירת מולקולות ממוקדות מטרה המשלבות ביולוגיה, כימיה, רפואה, ביואינפורמטיקה וננוטכנולוגיה כדי להנחות תרופות באופן סלקטיבי לאתרים פתולוגיים. לכל אורך עבודתה המחקרית, חותרת סצ'י-פאינרו להבנת הרציונל הביולוגי להמצאת תרופות שיבדקו בניסויים קליניים בחולי סרטן. סצ'י-פאינרו רשומה כממציאה של 60 פטנטים, ואף ייסדה שתי חברות ספין-אוף. היא עוסקת באופן פעיל בהסברה מדעית לקהל הרחב וביישום תעשייתי של ממצאים רפואיים.
חברת טנומד, אותה הקימה לאחרונה יחד עם פרופ' הלנה פלורינדו מאוניברסיטת ליסבון ואפי כהן-ארזי, מתמקדת בפיתוח ננו-חלקקים מבוססי פפטידים ורנ"א לעידוד מערכת החיסון לתקיפת גידולים של מערכת העיכול.
כנס ננו-טכנולוגיה הבינלאומי NANO.IL.2021 יתקיים בירושלים בין 4-6 באוקטובר, בהשתתפות כ-1200 משתתפים ומשתתפות מרחבי העולם. הכנס מתקיים בישראל בדרך כלל אחת לשנתיים. לאחר שלא התקיים בשנה שעברה בשל המגיפה, הכנס יתקיים השנה בין התאריכים 4-6 באוקטובר בבנייני האומה בירושלים, זו הפעם השביעית, ויכלול דגש מיוחד על המעבר ממחקר לייצור מסחרי ועל תחום התלת מימד. הכנס מספק במה למדעניות ישראליות ומאפשר להן לקדם את המחקר בתחום הננו טכנולוגיה, לזכות בהכרה בינלאומית ובחשיפה משמעותית, במטרה לבצע את קפיצת הדרך לפיתוח וליישום מסחרי.
