מחפשים טיול מושלם בחגים, צאו למדבר וסעו לעדנאן, הרפתקה מובטחת!.
אם תגיעו למסוף תרקומיא, תעברו אותו ותסעו עוד חצי שעה לכיוון מדבר יהודה, תגיעו למאהל של עדנאן.
נכון הנסיעה מחייבת קצת אומץ , אבל מה לא נעשה בשביל להתרחק מפקקים ועם ישראל.
לעדנאן הגענו ביום חמישי בלילה, מה לעשות, גם בחול המועד אף אחד לא ביטל לנו יום עבודה.
תכלס הנסיעה לא באמת היתה מתוכננת, ביום שלישי קיבלנו טלפון מחברים שהציעו לעשות קמפינג פריסטייל בדרום אך אחרי כמה בדיקות, הבנו שאנחנו חייבים משהו מסודר ומבודד גם בגלל כמות המטיילים וגם בגלל תנאי מזג האוויר.
אז הוחלט שנוסיעים לעדנאן פרימאן (או בתרגום – איש חופשי) אי שם במדבר יהודה, בין באני נעים לעין גדי.
הגענו בשעות הערב המאוחרות ובמאהל חיכה לנו תה מהביל וקפה שרק נטחן. עדנאן נכנס לברך אותנו והודיע שהאוכל יוגש בעוד כמה דקות.
למאהל התחילו להגיע סירים ועוד סירים ועוד סירים, מקלובה, ממולאים, סלט ירקות בטחינה, כמה סוגי בשרים, מגש עטאייף ענקי וגולת הכותרת, כבש עשוי באדמה.
פתחנו בקבוק יין וישבנו לאכול, האוכל פשוט אך איכותי וטעים ביותר, עדנאן גם התחשב מאוד בבקשה הלא שגרתית שלי(בלי בצל).
אחרי שהסירים חוסלו, אני הבנתי שאנחנו בחופשה (לא שגרתית, אבל חופשה).
מזג אוויר רק החריף והרוחות בחוץ רמזו שעשינו צעד נבון והחלטנו ללכת על משהו מסודר, אחרי כמה שעות של שיחות פרשנו שקי שינה והלכנו לישון.
ביום שישי התעוררנו סביב 7 בבוקר, בחוץ על גחלים נחו קפה ותה אל מול נוף מדברי עוצר נשימה. ראינו רואי צאן יוצאים למראה, גמלים כמו ענקים בשקט נעו לכיוון המדבר, כלבים רצים אחרי הצאן. יחד איתנו גם המדבר התעורר לחיים.
ב 8 בבוקר הוגשה לנו ארוחת בוקר, עם לבנה עזים וזעתר טרי תוצרת אישתו של עדנאן, גבינות עזים, חומוס ופיתות.
ב 9 כבר היינו על ג'יפים ודהרנו למדבר.
עצירה ראשונה בריכה ביזנטית עתיקה(מאגר מים), האמיצים עשו תחרות, מי מצליח להחזיק קצות אצבעות הכי הרבה במים, את התחרות ניצחה נוגה בת ה 7, בת למשחת סבן, הגדולים פרשו הרבה לפני :).
ממשיכים הלאה במדבר, מוחמד הנהג שלנו, מנווט במדבר בלי ג'י.פי.אס, הוא מכיר כל שביל וכל דרך, הכל בראש, עוד עצירה בערוץ הנחל בו עדר גמלים, נהנה מעשב שעוד מעט יעלם כלא היה, הנאקות שומרות על הבכרים שחלילה לא ירחיקו לכת, מדי פעם הן עוצרות שהבכרים יוכלו לינוק עוד מהחלב. המראה די מרשים, בעיקר כי בין הבכרים יש אחד צחור כשלג.
עוד עצירה במאגר מים ביזנטי גם, יפהפה חצוב בסלע, עדיין מלא במים, אבל לקראת סוף הקיץ יתייבש לגמרי, כי המדבר כלל לא סלחני למאגרי מים.
ממשיכים הלאה, לנחל הרדוף, עדנאן הבטיח לנו טיול קצר וקליל לגב מים, אם אתם מתארחים אצל עדנאן חשוב לזכור, מה שפשוט לעדנאן לא בטוח יהיה פשוט לכם. הירידה די מאתגרת, גם העליה בסוף, אבל המזג אוויר השתפר וחלקינו מספיק אמיצים להכנס למים ולהינות ממי גשמים שנאגרו בגב של הנחל, אני באופן אישי הצלחתי להכניס רק רגל ונשארתי בחוץ ליהנות מהשמש.
אחרי עליה די מאתגרת חזרה לג'יפים ממשיכים לתצפית על נחל משמר וים המלח, בתצפית מחמוד וג'מיל(הנהג השני), מתחילים בהכנת קפה, כמה זרדים ומצית ותוך כמה דקות יש אש(בלי גזיה כמו שאנחנו רגילים) עוד 10 דקות ויש לנו קפה מושלם.
אנחנו מדברים על חיים במדבר, על קפה ועל אורח חיים בדואי, בשיחה נשברים לא מעט סטיגמות ואנחנו דרך הקפה המדברי רוכשים חברים חדשים.
הדרך חזרה ארוכה, ומדי פעם עוברים כמה ג'יפים עם מספרים פלסטינאים, מוחמד לא אוהב אותם, פלאחים הוא מכנה אותם, הוא דואג באמת שהם באים לגנוב צאן ובכרים צעירים.
ומסביר שעזים והכבשים הם החיים, החלב, הצמר, הבשר, הגמלים הם בעיקר סמל סטטוס.
למוחמד אין גמלים, אבל יש לו עדר עזים וכבשים המספקים לו כל מה שהוא צריך למחייה.
בחזרה למאהל, הרוחות לא שוכחות, עדנאן מעביר אותנו לקרוואן שבו יהיה לנו חם יותר ונעים יותר. אנחנו נחים אחרי הטיול והילדים של עדנאן מגישים לנו ארוחת צהריים בקטנה, בערב מחכה לנו חגיגה של בשרים מאדמה.
ארוחה בקטנה כוללת, עופות, כבש, מקלובה, סלט, פיתות, שקשוקה (סוג של מטבוחה, אין בזה ביצים) ופיתות כמובן.
אני גמורה ונרדמת על המזרון תוך כמה דקות והבנים יוצאים לעוד טיול שקיעה בג'יפים כמובן.
אני מתעוררת בול בזמן, לקראת הכבש שהוכן במיוחד בשבילנו עמוק בבור באדמה. הבשר רך ופשוט טעים, עדנאן מצטרף אלינו, אבל הוא לא שקט, הוא ממשיך לדאוג לכל הצרכים שלנו, אוכל קצת וחוזר עם עוד קפה חם ותה מתוק.
הקרוון חם ונעים ואחרי כמה שיחות אנחנו מרגישים איך העייפות משתלטת עלינו וכבר בעשר וחצי אנחנו פורשים לישון.
גם לשבת סגרנו טיול ג'יפים כולל טיול רגלי לנחל חבר, בבוקר מחכה לנו הפתעה במאהל, מוחמד מחכה לנו להכנת קפה, מולינו הוא קולה פולי קפה, טוחן אותם במטחנה בת 150 שנים ומכין לנו קפה הכי טעים בעולם.
בנתיים עדנאן מגיש ארוחת בוקר, אנחנו יושבים על קפה ואוכל וג'מיל מספר לנו על חשיבות כיסוי הראש ומלמד אותי איך לקשור בצורה נכונה, את המטפחת על הראש פעם ראשונה שהתרבוש על הראש שלי החזיק מעמד כל הטיול.
אנחנו יוצאים לדרך, עוצרים ליד באר עתיקה ועץ דומים(כנראה), עוברים כמה ערוצי נחל מרשימים ומגיעים לנחל חבר, התצפית מהנחל מרשימה, ואנחנו מבטיחים לעדנאן שנחזור בשיטפונות, לראות את המדבר ואת הנחלים בתפארתם. באזור המפל שכרגע יבש, אפשר לראות גב מים עדיין מלא, אבל אין שום דרך להגיע אליו(בלי חבלים).
אנחנו מתחילים בירידה לנחל, חצי שעה של ירידה מאתגרת ואנחנו בגב מים שדי מאכזב, כמו שאמרתי המדבר אכזרי כלפי המים ובגב כמעט ולא נשאר דבר, עוצרים לעצירת קפה (הפעם דני מכין את הקפה ) וטבילת רגליים במים בגב, חצי שעה ואנחנו בעלייה מטורפת למעלה, הג'יפים מחכים לנו בצד השני של המסלול עם שתיה קרה, פירות ותמרים.
אנחנו ממשיכים, הטיול לא נגמר, תצפית על נחל ערוגות וים המלח, אנחנו בהיי מהמראה, אפשר בבירור לראות את הנסיגה של הים, את הבולענים המרשימים, הנוף עוצר נשימה ועד שאנחנו יושבים ליהנות מהשמש החמה, מוחמד לא נראה שותף להתפאלות שלנו ותקוע בטיק-טוק.
שעה נסיעה בחזרה, באמצע הדרך אנחנו נעצרים מאחורי טנדר שמנסה להסיע נאקה צעירה לבעלים החדשים שלה, אנחנו עוצרים וכולם יוצאים לעזור, אנחנו כמובן מסתכלים מהצד. הנאקה בטנדר ואנחנו חוזרים לג'יפים ונוסעים למאהל.
במאהל והכל מוכן לארוחת צהריים אחרונה, כבש בבישול ארוך, ירקות בתנור, מקלובה פיתות ועטאייף, קפה אחרון ואנחנו מתארגנים לצאת חזרה הביתה, עדנאן נפרד מאיתנו עם מתנות קטנות, תיקים קטנים מקושטים ברקמה שרקמה אישתו, בשלנית מדהימה שלצערי לא פגשנו אותה.
אנחנו עולים לרכבים, תוך חצי שעה אנחנו עוברים את מסוף תרקומיא עוד 40 דקות אנחנו בבית, מגעילים, מסריחים, מלאי חול, אבל מרוצים ומאושרים מסוף שבוע קשוח, מאתגר, טעים, מדהים שהפגיש אותנו עם אנשי מדבר אמיתיים שיצאו מגדרם שנהיה מרוצים שבעים ומאושרים.
אם אתם רוצים להתארח אצל עדנאן
כנסו לדף הפייסבוק שלו
https://www.facebook.com/adnan.freeman.3
תכתבו לו הודעה אישית
ואני מבטיחה לכם שתוך זמן קצר תהיו בדרך אליו
