מאת: איתי מלר מומחה בתחומי התקשורת וגיל ההתבגרות.
כהורים אנו עושים המון בכדי להגן על ילדינו בעולם האמיתי, אבל כמעט ולא עושים דבר בכדי להגן עליהם בעולם הדיגיטלי. לצערנו – ולמרבה האירוניה, דווקא שם -במרחבי הרשת אורבות הסכנות הממשיות לילדינו: חשיפה לתכנים בעייתיים, אלימות מסוגים שונים ובראש הרשימה המסוכנת נמצאים ציידי הרשת – הפדופילים.
רגע לפני שעות המסך הארוכות בתקופת הקיץ, מספר כללים שיעזרו לכם לשמור על ילדיכם מפני מפגש עם טורף ברשת:
1: שוחחו עמם. לא עוד שיחת "תזהר\י ברשת" אלא שוחחו איתם על מה המשמעות של אדם מבוגר המנסה ליצור קשר עם ילדים. הסבירו לילדים כמה חמור לפגוש אדם כזה במציאות – ואז הסבירו להם שברשת, ישנם אין סוף פינות אפלות – בהן אתם כהורים לא נמצאים, ועברו על כללי הימנעות והגדירו "מנורות אדומות" (מתי משהו נהיה לי חשוד \ לא נעים – ואני יודע להגיד די!).
2: הגדירו יחד עם הילדים את רעיון ה"רמזור": ירוק: תוכן או אדם שנראים לי בסדר (בני גילי וכאלו שאני מכיר אישית); כתום: אדם \ תוכן שנשלח ממישהו שאני מכיר מהסביבה או מחברים אבל מעולם לא פגשתי בו; ואדום: אדם זר המתעניין בי ורוצה להיות בקשר או לבקש ממני תמונות תמורת כסף או הבטחה לפרסום.
3: למדו אותם לצלם מסך של אירועים מטרידים או מפחידים ולשתף איתכם באופן שותף במהלך היום. במידה וחשים מאוימים – הגדירו כללי אצבע פשוטים (צילום מסך, שמירת התמונה שם איש הקשר, וכמובן לערב אתכם ההורים)
4: היכנסו לחשבונות האינסטגרם והטיקטוק שלהם. עברו יחד איתם על רשימת העוקבים שלהם, ובדקו אם מצאתם תמונה של מישהו חשוד, אולי פרט מחשיד בביוגרפיה שלו, ודווחו עליו יחד עם הילדים.
5: רבים מהפדופילים משתמשים בקודים קבועים המסייעים להם לזהות איש את רעהו למשל: DDLG (ילדה קטנה של אבא) או אימוג'ים של פיצה (רפרנס למילה צ'יז ((CHEASE שמשמשת לקוד לסרטוני ניצול ילדים).
6: בדקו אחרי מי העוקבים של הילדים שלכם עוקבים בנוסף לילדכם. כאשר רוב הנעקבים הם ילדים – זה מעלה חשש ממשי שמדובר בפדופיל.
7: אין דבר כזה "סוכן דוגמנות \ סוכנת דוגמנים" שפונים לילדיכם ישירות. למעשה פניה של אדם מבוגר אל קטין ברשת לצורך יצירת קשר מכל סוג – הוא עניין פלילי. הסבירו זאת לילדיכם.
8: קל ממש לייצר פרופיל פיקטיבי באינטרנט: לכן כל פעם שפונה "מפורסם \ סלב" ומבקש לעקוב אחרי הילד שלכם, בקשו מהם לספר לכם, ודאגו לבדוק ולדווח על הפרופיל.
9: זו לא שאלה של האם הילד ייחשף לתכנים בעייתיים – אלא מתי. חשוב להכין את הילדים למפגש עם סכנות ללא בושה או חשש מצדכם. מרגע שבחרתם לתת לילד עצמאיות דיגיטלית – הוא ייחשף לשלל התכנים (מיניים \ אלימים \ מפחידים) מהר מכפי שתוכלו לדמיין. רצוי להכין את השטח – ולשמור על ערוץ תקשורת פתוח עם ההורים.
10: משחקי רשת – הם פלטפורמה פורה במיוחד לפדופילים. הם פונים ישירות לילדים באופן אנונימי ולעיתים אף שולחים תמונות עירום – ומבקשים תמונות בחזרה – לעיתים תמורת כסף או הבטחה אחרת.
11: "גרומינג" הוא מושג המתייחס לקשר שנוצר בין פדופיל לילד (שאינו מודע שהוא משוחח עם מבוגר) בו נוצר קשר ארוך טווח בין השניים. בסופו עלולה להתקיים פגיעה. עודדו את הילדים לשוחח עמכם על כל קשר דיגיטלי שנוצר, ובקשו לשוחח עם הצד השני בווידאו – כדי "לראות על אמת" מי האיש.
12: הגבילו את שעות המסך – ובשום פנים לא ללכת לישון עם המחשב דולק והנייד בחדר. הפכו את חדרי השינה למרחבים מוגנים באמת (לפחות בלילה).
לסיכום, חשוב לזכור. לצערנו הרב כל ילד שני חווה פגיעה (תקיפה מילולית \ ויזואלית או פניה ישירה מגורם עוין) ברשת. אין לנו ההורים דרך למנוע את החשיפה לתכנים בעייתיים (ולמרבה האימה גם לא את הסיכוי הגבוה למפגש עם טורף רשת), אבל יש לנו את היכולת להכשיר את ילדינו להתמודדות טובה יותר בדיגיטל ובמצבים מסוכנים ברשת. רצוי כמובן לא לאפשר גישה לניידים תוך בניית אמון הדדי בין ההורה לילדו, ולהימנע ממן חופש פעולה מלא לפני שאנו בטוחים שהילדים יודעים להבחין בין פניה תמימה לבין ניסיון לפגיעה.
בדיוק כפי שלא ניתן לילדינו ללכת בסמטה חשוכה בסביבה עוינת, כך עלינו להיות נוכחים שם גם בדיגיטל. וזכרו שהתמימות שלהם – היא בדיוק מה שהתוקף מנסה לנצל – אך אנו מבקשים להציל.
חופשה בטוחה ונעימה.
