מאת ד"ר נעמי קולמן פסיכולוגית קלינית מוסמכת לטיפול בילדים ובמתבגרים
כאשר אחי ג'רמי חלה בסרטן, היתה לכך השפעה עצומה על הבריאות הנפשית שלי – הסתובבתי עם עצב גדול, חששתי מפני העתיד והייתי חרדה לגבי התסמינים האחרונים ותוצאות הבדיקה שלו. חשבתי יותר מדי, ניתחתי יותר מדי וחקרתי כל דבר בזמן שהיחסים המשפחתיים השתבשו והפכו להיות מתוחים. רוב האנשים לא הבינו ולא ידעו איך להגיב או מה לומר. איך הם יכלו לדעת? הרגשתי את שהמעגל החברתי מתכווץ. ההתמודדות עם המצב היתה לא פשוטה עבורי, למרות שאני פסיכולוגית קלינית מוסמכת ובעלת כלים שהיו אמורים לעזור לי להתגבר. כל הרגשות שחוויתי הם טבעיים. עכשיו, דמיינו ילדים שצריכים להתמודד עם מצב דומה.
ילדים בריאים במשפחה שמתמודדת עם מחלה כרונית נמצאים בסיכון גבוה משמעותית לסבול מדיכאון, חרדה, קשיים התנהגותיים ובעיות בקשרים חברתיים עם בני גילם
היחסים בין ילדים לבני משפחתם משתנים כתוצאה מהשינוי שנכפה על המשפחה
הדרכה ומחקרים קליניים בהיקף נרחב מחזקים את החשיבות של גישה פסיכו-סוציאלית המתייחסת אל המשפחה כולה כאשר מישהו מבני המשפחה חולה
כיצד ניתן לזהות סימנים לקשיי הסתגלות?
למרות שטבעי לחוש מגוון של רגשות כאשר קורה משהו מצער במשפחה, אסור להתעלם מן הסימנים. ילדים במצוקה עלולים להפוך לפחות יציבים, רגזניים ו/או מכונסים יותר בעצמם, להסתבך יותר בצרות בבית ובבית הספר, להתרחק מפעילויות חברתיות רגילות ולסבול מקשיי ריכוז. ילדים אחרים, לא יראו להורים כמה קשה להם כי הם אינם רוצים להקשות עוד יותר על המצב בתוך המשפחה, ובמקום זאת ינסו להיות "מושלמים". בנוסף, לילדים צעירים יש נטייה ל"חשיבה קוסמית" והם עשויים להרגיש אחראים באופן מסוים לכך שגרמו למחלה.
5 טיפים לבניית חוסן ותמיכה בילדים – שהם אגב שימושיים גם בשביל מבוגרים:
- עודדו אותם לשתף את הרגשות שלהם באמצעות כתיבה או דיבור עם אחרים. עדכנו את בית הספר על מה שקורה בבית ושייתכן שיהיה צורך לבדוק מה שלום הילדים. הזמינו את הילדים להצטרף לפגישות עם הרופאים בבית החולים ואפשרו להם לשאול את הצוות הרפואי שאלות. מידע וכנות – ברמה המתאימה לגיל – עוזרים למנוע מחשבות שווא על הסיבה למחלה או ההתפתחות שלה.
- הקפידו ככל האפשר על שגרה בכל מה שקשור לזמני השינה, זמני הארוחות, פעילויות קבועות כמו לימודים, חוגים, קייטנות כדי לשמור על מידה של יציבות בתקופה של תהפוכות בחיים.
- בצעו תרגילי הרפיה ומודעות. חשוב לגלות מה עובד הכי טוב עבור כל אחד. ניתן לבצע הרפיה פשוטה באמצעות שימוש בחושים שונים, כגון האזנה למוסיקה מרגיעה או אמבטיה ריחנית.
- ישנן כמה שיטות ואפליקציות חינמיות נהדרות לתרגול מודעות, כגון Insight timer, Calm, Smiling Mind ו-Headspace.
- נסו לתרגל הרפיית שרירים הדרגתית עם הילד (דמיינו סחיטה של לימון, קימור של הגב כמו חתול, הליכה בבוץ רך…).
- כדי לעזור לילדים להישאר מחוברים לקרקע ולהאט את קצב המחשבות, נסו לשים לב ל-5 דברים שהם יכולים לראות, 4 דברים שהם יכולים לשמוע, 3 דברים שהם יכולים לגעת בהם, 2 דברים שהם יכולים להריח ודבר אחד שהם יכולים לטעום.
- השתמשו במנטרות – שאיפה "אני אהוב /חזק / רגוע" נשיפה "אני משחרר את כל המתח/ הלחץ" – התאימו את המנטרות אליכם ואל הילד שלכם, ואתם יכולים אפילו לצייר סביבן ציור כדי לעזור להמחיש את הרגש באופן ויזאולי.
- נסו "נשימת קופסה". דמיינו שאתם נושפים לאורך דופן אחת של קופסה ואז עצרו לשנייה ודמיינו שאתם יורדים למטה על גבי הדופן של הקופסה. לאחר מכן נשפו לאורך תחתית הקופסה והחזיקו את האוויר בזמן שאתם מטפסים על הקופסה מצידה השני.
- פעילויות של כיף והנאה. עודדו אותם להמשיך כמה שיותר לעשות את הדברים שהם נהנים לעשות. המוח שלהם זקוק להפסקה מהלחץ בזמן שהם עושים משהו שונה באופן אקטיבי. נסו אפייה, אומנות ומלאכת יד, קריאה או פעילות גופנית – כל ספורט שהם אוהבים. הצטרפו לפעילויות מאורגנות כמו פעילויות הקיץ המעגל של ג'רמי.
- אמרו תודה. נסו להשתמש בצנצנת או ביומן תודות. אלה יכולים להיות דברים קטנים – כמו פרח או ריח של אפייה. הם יכולים להיות "רגעים של שמחה" – "אני גאה בעצמי כי הייתי נחמדה לאחותי". כשאנחנו מודאגים אנו נוטים להתמקד בחששות שלנו וזה גורם לנו להרגיש אפילו יותר גרוע למשך זמן רב יותר. התמקדות בהכרת תודה יכולה לעזור לנו לפרוץ החוצה מן השרשרת הארוכה של הרגשות הקשים.
ד"ר נעמי קולמן היא פסיכולוגית קלינית מוסמכת לטיפול בילדים ובמתבגרים ומייסדת שותפה של עמותת המעגל של ג'רמי. היא עובדת עם ארגון Noa Girls בשכונת גולדרס גרין ובעלת מרפאה פרטית ב-Centennial Medical Care באלסטרי.
