"לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא".
לנה קיכלר – זילברמן
"לא התכוננתי בכלל להיות סופרת, פשוט רציתי שהדברים האלה לא יעלמו…"
1910 – 1987 (ישראל)
מקום לידה: ויאליצ'קה, פולין
השכלה: פדוגיה ופסיכולוגיה
בשואה: הצליחה להשיג תעודות מזויפות וחיה תחת זהות בדויה בוורשה בעקבות מות בתה, הקדישה את חייה להצלת ילדים ועסקה בהברחת ילדים מגטו וורשה.
אחרי השואה הגיעה לבית הוועד היהודי בקרקוב,
במקום פגשה 100 ילדים יתומים, והפכה ל"אם חלופית" לכל אותם ילדים, ב 1949 עלתה עם הילדים לשיראל.
אחרי שעלתה לישראל נישאה שוב למרדכי זילברמן ויחד הביאו בת אחת לעולם. לדבריה זו היתה ילדתה ה – 101.
ב 1959 כתבה ספר "מאה ילדים שלי" במקביל עסקה בהוראת פסיכולוגיה בסמינר למורים וגננות.
עד יום מותה נשארה בקשר עם כל ילדיה.
מלה צימטבאום
"רוצחים! בקרוב תשלמו עבור סבלנו! אל תפחדו בנות! קצם קרוב. אני בטוחה בכך. אני יודעת. אני הייתי חופשייה!" – על פי עדות של גיזה ויסבלום
1922 – 1944 (אושוויץ)
מקום לידה: פולין בז'סקו
השכלה: בית ספרית
מלה נולדה בפולין, לימים משפחתה עברה לבלגיה, שם היתה לתלמידה מצטיינת במתמטיקה ושפות.
ב 1942 נשחלה למחנה נשים בירקנאו ובזכות הידע שלה בשפות הפכה למתורגמנית של מחנה.
במחנה קיבלה זכויות יתר, וניצלה אותן כדי לעזור לאסירות אחרות במחנה.
ביוני 1944 יחד עם בן זוגה הצליחה לברוח מהמחנה, למרות שידעה שככל הניראה תצליח לשרוד את בחרה לברוח כדי לספר לעולם על הזוועות במחנה.
מלה ובן זוגה נתפסו תוך הניסיון של מלה לקנות לחם והם נשלחו בחזרה לאושוויץ.
ההוצאה להורג שלה הפכה לאגדה בקרב אסירות במחנה, על פי העדויות בזמן הקראת גזר דינה היא שלפה מראשה סכין גילוח חתכה לעצמה ורידים סטרה לקצין הס.ס. רויטרס בידיה המדממות.
על פי גזר הדין היתה אמורה להישלח לקרמטטריום בעודה בחיים. אך על פי העדויות מתה בדרכה לשם.
היתה רק בת 22 במותה.
סטפניה וילצ'ינסקה
"… סטפה הייתה 24 שעות איתנו הרגשנו אותה אפילו בשינה. את דאגתה העמוקה הרגשנו כל הזמן" (מתוך עדותו של יצחק בלפר ביד ושם, 1992)
1886 – 1942 (טרבלינקה)
מקום לידה: פולין, וורשה
השכלה: מדעי הטבע והוראה
נולדה למשפחה בורגנית מתבוללת, רצתה לעסוק בהוראה וחינוך, למדה באוניברסיטת ליאז' בבלגיה.
אחרי הלימודים חזרה לפולין ובחרה להתנדב בבית יתומים יהודי . כאשר היא רק בת 26 היא מונתה למנהלת הבית.
ב 1909 פגשה בשוויץ בדר יאנוש קורצ'אק והוא מינה אותה לסגניתו בבית היתומים שהוא ניהל.
הספיקה פעמים לבקר בארץ ישראל.
פעם ראשונה ב 1931 בקיבוץ עין חרוד, ב 1938 חזרה לביקור בישראל אך שבה לפולין לאור החדשות המדאיגות שהגיעו מפולין.
לאחר הכיבוש, אנשי עין חרוד הצליחו להשיג לה תעודת מעבר לישראל, אך סטפה סירבה ובחרה לעבור עם דר יאנוש קורצ'אק והיתומים לגטו וורשה.
ב 5 באוגוסט 1942 הגרמנים הגיעו לבית היתומים והציעו גם לה כמו ליאנוש קורצ'אק אפשרות מילוט.
העדים מספרים שזו היתה הפעם הראשונה שהיא ודר' יאנוש קורצ'אק שיקרו ליתומים בזמן שצעדו איתם למותם במחנה טרבלינקה.
"… היסטוריון העתיד יצטרך להקדיש דף הולם לאישה היהודייה במלחמה. היא תתפוס דף חשוב בהיסטוריה היהודית על אומץ לבה וכושר עמידתה. בזכותה עלה בידי אלפי משפחות להתגבר על אימת הימים."
עמנואל רינגלבלום
