תארו לעצמכם אתם קמים בוקר אחד, מחליטים לעזוב את הכל, את כל מה שאתם מכירים ואוהבים ועוזבים למדינה אחרת.
בעולם לתהליך הזה קוראים הגירה, בישראל הוא נקרא עליה.
עליה כי זו חזרה לשורשים, חזרה הביתה, חזרה לארץ המובטחת.
אני היתי שם, אי שם בתחילת שנות ה 90, הורי ארזו כמה מזוודות, ביד אחד החזיקו אותי וביד השניה כלבלב קטן וכך ירדנו מטוס אל על על אדמת מדינת ישראל.
אנחנו לא הינו לבד, ועדיין חבלי עליה לא היו פשוטים, ריחוק מכל מה שהכרנו, מנטליות אחרת, מזג אוויר חם ולח וכמובן השפה.
תארו לעצמכם נערה צעירה, אשר חיה חיי נוחות, יום אחד עוזבת את הכל ועולה לארץ המובטחת, כדי לחזור הביתה ולהתנדב בשירות לאומי.
כזאת היא אמילי ווינטראב, רק בת 19, עולה חדשה, אמילי בחרה לעשות שירות לאומי במחלקה אונקולוגית בבית החולים שערי צדק.
אמש אמילי קיבלה אות מצטייני שירות לאומי של נשיא המדינה.
פגשנו אותה לראיון קצר, בחרנו לא לגעת ולא לערוך את התשובות שלה, כדי ולו לרגע אחד לא לפגוע בילדה המדהימה הזאת שעושה הרבה כבוד למדינת ישראל.
למה בחרת בשירות לאומי ולא בשירות צבאי ?
ממש רציתי לשרת ולתרום לארץ. שמעתי הרבה על שירות לאומי בבית חולים וממש רציתי את זה כי אני יכולה לעזור לאנשים שחולים ולא במצב הכי טוב של החיים שלהם. ולפעמים זה מוציא אותם קצת מהמצב הקשה.
בחרת להתנדב במחלקה מאוד קשה הן נפשית והן פיזית, למה?
יש לי בני דודים והסבתות שלי היו חולים סרטן. אז רציתי לעזור למטופלים עם סרטן כי אני יודעת כמה זה יעזור להם.
מה הכי מרגש אותך בהתנדבות?
החיבורים עם המטופלים והצוות. מה שהכי משמעותי בשבילי זה הקשר עם המטופלים ושמח אותי ואותם. והקשר עם הצוות ממש חשוב כי אנחנו עם הצוות כל היום וזה כיף לדבר איתם ולשאול אותם שאילות על כל דבר. על החיים שלהם, על הטיפול והדברים רפואית הכל!!
בחרת לעלות לישראל, מה משך אותך לכאן ?
זה הארץ שלנו!! מגיל צעיר אהבתי את הארץ ושזה מקום יהודי. זה המקום היחיד שיהודי. יש ערים בחול שזה כאילו עיר של רק יהודים אבל זה לא כמו פה. וגם הארץ זה המקום שאני מרגישה הכי נוח. אפילו בברוקלין המקום שגידלתי הייתי מפחדת ללכת לבד ופה אני מסתובבת לבד כל הזמן.
האם היו דברים בישראל שהתאכזבת מהם?
התאומה שלי גרה במקום עם הרבה חיילים בודדים ואם הם היו צריכים משהו כולם באים לעזור. ובגלל שהתוכנית של בנות שירות בודדות יותר חדש וקטן יש פחות דברים לעזור לנו. אני מקווה שעם זמן אהיה יותר עזרה לבנות שירות בודדות.
מה הכי חסר לך בישראל ?
המשפחה שלי אבל עוד מעט הם תבוא לארץ
השמועה אומרת שאת רוצה ללכת ללמוד רפואה, האם תלמדי בישראל או בארצות הברית?
אני מקווה בישראל
האם את חושבת שההתנדבות שלך תתרום ללימודיך בהמשך?
אני חושבת שזה אתרום לי הרבה כי ביום יום אני יודעת כבר את האוצר מילים ברפואה. וגם את היום יום בבתי חולים.
איך ההרגשה לקבל אות מצטיינת הנשיא, ומה סבתא אמרה על זה?
וואלה ממש מרגש. ממש כי גם לא ידעתי מה זה בהתחלה כי אני חדשה לעולם של שירות לאומי. סבתא שלי בצד של האמא שלי הייתה מאוד גאה. והיא באת עם המשפחה שלי לישראל בשביל הטקס.
בנימה אישית אני מקווה שאמילי תישאר כאן ללימודי הרפואה ותמשיך לעשות חיל במדינת ישראל.
תמיד האמנתי ומאמינה עד היום שערך ההתנדבות והנתינה הינו ערך עליון. לא משנה באיזו דרך אתם בוחרים, בין אם זה שירות לאומי, אזרחי או שירות צבאי, העיקר שבחרתם לתת ולהתנדב.
'האגודה להתנדבות', עמותה ללא כוונות רווח, ייסדה את השירות הלאומי בישראל, לפני חמישים שנה ומאז הפכה לאחד הארגונים הגדולים בישראל, בזירה החברתית.
באמצעות התכניות החברתיות של 'האגודה להתנדבות', פועלים כ- 10,000 מתנדבים מידי שנה, מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום בנוסף לתכניות איכות בחו"ל. 150,000 בוגרי האגודה מיום הקמתה הם השליחים שפעלו ופועלים לחיזוק חוסנה של החברה הישראלית.
מתנדבי ועובדי 'האגודה להתנדבות', מייצגים את כל מגוון חלקיה של החברה הישראלית – יהודים, ערבים ודרוזים – דתיים וחילונים.
