את קרין מוסקונה יוספידיס רובכם פגשתם בתוכנית טלוויזיה ששודרה בערוץ 12, "מבחן ההורים הגדול".
רוב הסיכויים שגם אתם הרמתם גבה באתגר הבנג'י, אולי העברתם איזו ביקורת, אולי הסכמתם, כתבתם טוקבק חיובי או שלילי.
אבל אני מבטיחה לכם שאתם בכלל לא שמתם לב למי היא באמת, טלוויזיה צריכה להביא רייטינג, ולעתים הטלוויזיה לא נותנת לעובדות או לתמונה המלאה לבלבל אותכם.
אבל כפי שאני מקווה שאתם יודעים. לכל דמות ריאליטי יש מלא רבדים נוספים שלאו דווקא מובאים למסך הקטן.
קרין יוספידיס לא רק דמות ריאליטי היא גם רקדנית, עורכת דין, מייסדת spark Academy.
פגשתי את קרין לראיון כדי להבין מי היא באמת, ואיך השתתפות בתוכנית ריאליטי השפיעה על חייה ועל חיי משפחתה.
גילוי נאות לא ראיתי את התוכנית, לקראת הראיון איתך ראיתי קטע בנג'י, ספגת ביקורת מאוד קשה, מצד משפחה אחת. מה היו התחושות אחרי שנגמר השידור?
אתגר הבאנג'י היה רגע שיא מבחינתי ומבחינת ליאו, רגע מכונן ממש!
תחושת המסוגלות וההצלחה שהוא חש באותה עת זכורה לו עד היום, הוא התגבר על פחד הוא היה אמיץ והוא מספר על כך לכולם בגאווה-:) אגב הראיה הטובה ביותר לכך היא העובדה שמייד לאחר הקפיצה הראשונה הוא עלה לקפוץ פעם שנייה , את זה כמובן בחרו שלא לשדר-:).
האתגר הזה המחיש לכולנו שלעיתים מה שהילד צריך זה דווקא את אותו מבוגר שיאמין בו, שיעזור לו לקדם את עצמו למקום הכי טוב שלו, לטעמי ההורים שממהרים לוותר לעיתים עושים נזק לילד בכך שהם לא מראים לו את החוזקות שלו ומונעים ממנו הזדמנות להתאמן ולהתמודד עם קושי, וזה אחד מתפקידנו כהורים לעזור לילדים להתמודד עם קשיים לצאת מאור הנוחות ולקדם אותם למקום הכי טוב שלהם ביחס לעצמם כמובן
זכור לי מאוד המשפט שאמר איגור בזמן הדיון באולפן מייד לאחר אתגר הבאנג'י " אם הייתה לי אמא כמו קרין אולי הייתי מגיע למשהו בחיים שלי"..משפט שהותיר בי צמרמורת ומסכם בעצם את השקפתי בעיניין
למה בחרת ללכת לתוכנית שברמה מסוימת די בריונית כלפי ההורים והאם לא פחדת שהתוכנית יכולה לפגוע בכם או בילדים ?
ההשתתפות בתוכנית דרשה ממני שחרור שליטה מוחלט, חוסר היכולת לדעת כיצד יבחרו להציג אותנו איך תפעל העריכה המגמתית וכד וכמובן מה תעשה החשיפה לילדים ,
כל אלו יצרו עבורי לבטים אמיתיים. יחד עם זאת, אני חיה חיים של אומץ וחשוב לי להעביר מסר כזה לילדיי, אני לא מאמינה בלתת לפחד לנהל אותי ואני כן מאמינה בחוויות, אני תמיד אומרת לילדים "לצאת מאזור הנוחות" לא לפחד , לחיות את החיים במלואם אין אין סיכון אי סיכוי, ופה היה סיכוי לחוויה משפחתית ואישית , ללמידה אמיתית .
אלו המסרים שרציתי שהילדי שלי יקבלו ממני, מה גם שהם מאוד מאוד רצו להשתתף.
מאיפה שאת שואפת את כוחך?
אני בחורה מאוד אמביציוזית חשוב לי להיות בעשייה בהתפתחות להוציא מעצמי את המקסימום, זה לא אומר שאני תמיד ראשונה או שאני תמיד מצליחה בכל, ברור שלא, אבל לפחות אני יודעת שאני מנסה ולא מוותרת לעצמי, אני אומרת לילדים לשאוף למיצוי הפוטנציאל האישי ומנסה לתת לכך דוגמא בעצמי. גדלתי בבית של רופאים , אבי עדיין מנתח פעיל, ושני הסבים שלי ז"ל היו רופאים ותמיד הועבר מסר בבית חריצות השקעה והתמדה ובזה אני מאמינה.
יש המון שיח סביב ילדים יצירתיים אמיצים, בעלי תעוזה. יש לא מעט תוכניות חינוכיות סביב הנושא, בשבילך מה הערכים האלה מסמלים ואיך את מעבירה אותם לילדיך?
העולם שלנו צריך יזמים צריך אנשים יצירתיים, אנחנו הולכים למציאות בה רוב הילדים יעבדו במקצועות שעוד לא הומצאו ולכך נדרשות סט מסוים של מיומנויות אותן צריך לטפח מגיל צעיר, יצירתיות וחשיבה חוץ לקופסא זה לא קסם זה לא יקפוץ על הילדים "יש מאין" בתוכנית שהקמתי ספארק– התוכנית הרב תחומיות למיומנויות העתיד לילדים אנו משלבים בכל הקורסים שלנו חשיבה יצירתית המצאתית זה מאוד חשוב עבורי וכמובן שאני מתרגלת את זה עם הילדים בבית כל הזמן . אדם שלא יהיה יצירתי, שלא יידע להתמודד עם שינויים, שלא יהיה רב תחומי ויבין בהרבה דברים, יהיה לו קשה מאוד להצליח בעולם כ"כ דינאמי ומשתנה כמו שלנו.
את מדברת לא מעט על מקצועות העתיד, האם את יכולה אילו מקצועות חדשים ניראה בעוד 10 או 20 שנים?
העתידנים מדברים על כך שחלק גדול מהמקצועות בעתיד יוחלפו ע"י בינה מלאכותית ומצד שני יווצרו מקצועות חדשים. למעשה רב הנסתר על הגלוי אבל מה שאנחנו כן יודעים זה שמיומנויות אישיות של תקשורת בינאישית ויכולת אמפתית הן תכוהות חשובות תמיד וחשיבותן אפילו תגבר בעידן הבינה המלאכותית מאחר ותכונות אלו לעולם לא יוחלפו ע"י מחשב, לכן צריך לטפח אצל ילדים את היכולת החברתית, משימה לא פשוטה בעידן המסכים. אצלנו בספארק יש קורסים שלמים סביב הנושא וילדים עובדים כל הזמן בצוותים בשיתופי פעולה בפרויקטים משותפים. גם בבית שלי ארוחות ערב, שבתות וכמובן טיולים הם ללא טלפון כדי לאפשר מרחב לילדים בו יוכלו להיות יחד, סתם כך, כאחים. בכל יום שישי אנו עושים "טקס תודות" בו כל אחד מאיתנו אומר תודה לאחר על משהו קטן שעשה עבורו השבוע, זה למשל מאוד מפתח יכולת הקשבה הכלה הכרת תודה וכמובן מחזק את התקשורת.
מתי תרפי מה"לא" של הילד?
אני מאמינה בעצמאות, אי אפשר ליצור בטחון עצמי ותחושה של מסוגלות ללא עצמאות, ולכן מגיל צעיר אני מנסה לתת לילדים שלי כמה שיותר עצמאות, ואכן לשמחתי היום יש לי בבית את ליאו בן 10, טומי בן 13 ודניאל בת 15 , שלושתם עצמאיים ובעלי דעה ואישיות חזקה. כשיש לך ילדים בוגרים בגיל כזה את לא יכולה לאמר להם סתם "לא" הם לא ילדים קטנים שייציתו לכל מה שאמא תגיד ולמען האמת הם מעולם לא היו כאלה. ולכן אין אצלנו "לא" שרירותי , יש דיון יש שיח ודעתן נשמעת ונחשבת לא פחות מדעתי שלי.
איך את מתייחסת לכשלונות?
אין חיים ללא כשלונות וזה מה שבונה אותנו, כל המצליחנים הגדולים תמיד מספרים על סיפורי הכישלונות שלהם כי הם יודעים שרק בזכותם הם פיתחו אופי חזק ויכולת התמדה שגרמה להם להצליח. אנחנו לא מפחדים בבית להיכשל, הדבר היחיד שלא מקובל עליי זה לא לנסות, מה שחסוב תמיד זו הדרך ולא התוצאה. אם טומי מתאמן 4 פעמים בשבוע בכדורסל ועושה את הכי טוב שלו אבל בסוף לא מתקבל לנבחרת, זה שולי בעיניי, אני אשבח אותו על ההתקדמות האישית שלו ביחס לעצמו ועל כך שהתמיד. זו ההצלחה האמיתית.
לאור כל הפעילות שלך, האם את נחה מדי פעם ואיך ?
אני רקדנית סלונים תחרותית וגם ספורטאית. משפט ידוע אצל ספורטאים זה" train hard rest harder" בזמן מנוחה הגוף נבנה והנפש מתחזקת לכן אני מנסה להניח את הטלפון בלילה בצד, לנוח בסופי שבוע ולחגוג הצלחות קטנות, זה לא תמיד קל כי אני אדם של עשייה אבל אני עובדת על זה -:)
האם יש הורים מושלמים?
אין אנשים מושלמים ואין הורים מושלמים , יש אנשים שלומדים , אנשים שמקשיבים ואנשים שמתפתחים. אני אומרת תמיד לידים בspark ולילדים שלי – תשאפו להיות הכי טובים ביחס לעצמכם, למצות את הפוטנציאל שלכם, לחיות חיים בעלי משמעות , זה הדבר היחידי שיסב לנו אושר בסופו של דבר
בנימה אישית, אני לא חושבת שיש שיטת חינוך נכונה או לא נכונה, כל משפחה היא עולם ומלאו. יש לה היסטוריה, שורשים, אופי המשפיעים על דרכי החינוך.
כשפסיכולוגים אומרים לנו שהשאיפות שלנו לא אמורים להיות מושלכים על חינוך ילדינו, לטעמי זו יומרנות.
מותר לנו לחלום בשבילם, מותר לנו לראות בהם את עצמנו, זה חלק ממעגלי החיים, להתנער מזה יהיה לא אנושי כלל.
כל עוד אנחנו מעניקים לילדים מקום בטוח לחיות בו. מקום בו הילד לא צריך לשקר כי פישל, בטוח כי לא משנה מה אנחנו נהיה שם, נאהב, נחבק, נתמוך, נכעס, נסביר ובלילה מאוחר, ניגש למיטה שלהם, ניתן חיבוק, ניראה חיוך קטן עולה על פניהם ונדע שהכל בסדר.
האם אפשר להעמיד שיטת חינוך למבחן, גילינו שכן, האם זה נכון, לטעמי זה מוטעה, האם אני מסכימה עם בחירת ההורים להשתלב בתוכנית ריאליטי, לא ממש כי טלוויזיה מראה תמונה אחת בלבד מתוך סרט שלם.
יחד עם זאת אי אפשר שלא לכבד את ההורים שבאו לתוכנית לבחון את עצמם ואת השיטות שלהם, אני רק יכולה לקוות שזה לא עשה נזק לאף משפחה.
