"באושוויץ אחד הילדים אמר לי שאותו הנאצים היו רוצחים פעמיים גם כי הוא יהודי וגם כי הוא בעל צרכים מיוחדים."

מכירים את זה שבגיל מסוים אתם כמהים לשנות עולם.  לעשות אותו טוב יותר ומדהים יותר.
ואז המציאות מכה בכם ואתם מבינים שאתם במקרה הטוב אולי תעזרו קצת לבן אדם אחד בלבד וגם זה לא יהיה מספיק.
אבל שלא כמו כולנו בעולם יש כמה בודדים  משני עולם. אחת מהן חיה כאן בישראל.
השם שלה מוכר היטב בעולם ובארץ. על פי התוכניות שלה פועלים עשרות ארגונים. 

היא מוכרת היטב ב"האו"ם". שמה טליה הראל בז'רנו והיא  מנכ"לית של תנועת הנוער הכי ייחודית בעולם "כנפיים של קרמבו".


לראיון איתה היה קשה להתכונן, מה אני אשאל אישה שכל יום משנה משהו בתפיסה שלנו ועושה אותנו קצת יותר אנושיים.
אני פעם רציתי לשנות עולם ולא ממש הצלחתי. ניתן להגיד ש הגעתי לראיון הזה עם הרבה חוסר ביטחון אבל בעיקר סקרנות. 

אני מביאה לכם ראיון עם אחת הנשים המרתקות שיצא לי לפגוש ומקווה שתהנו ממנו.

היא רק בת 37, חיה ונושמת את העשיה שלה. כמעט ולא מוכנה לדבר על עצמה. יש לה מטרה חשובה יותר – ארגון שהיא מנהלת.
למי שלא יודע "כנפיים של קרמבו" זו תנועת הנוער לכל הילדים וכאן אדגיש כל הילדים,ילדים עם צרכים מיוחדים, גם סיעודיים וגם ילדים ללא צרכים מיוחדים.
ב "כנפיים של קרמבו" כולם מיוחדים ובאותה נשימה כולם רגילים ושווים. ושלא יהיו לכם טעויות זו לא עמותה, אלא תנועת נוער כמו כל תנועות הנוער שאנחנו מכירים רק הרבה יותר טובה!

אילו דרכים הובילו אותך לכנפיים של קרמבו?
לפני 12 שנים חיפשתי ניהול בארגון בלתי פורמאלי. הגעתי לסניף הוד השרון. לעולם לא ראיתי ילדים עם צרכים מיוחדים. זו היתה פעם ראשונה שראיתי בחור על כיסא גלגלים. הוא דפק לי ברגל, סימן לי עם היד "מי את?" לא ידעתי אם הוא מבין או מדבר. הוא סימן לי עם היד "רגע". לקח לוח תקשורת וכתב, "אל תרחמי עלינו!" התיישבתי עם הבחור לשיחה של שעה וחצי. אחת השיחות המרתקות שהיו לי. כתב לי, "אנחנו תנועת נוער צעירה ולא מסכנה, אנחנו לא מקום של מוגבלים, אנחנו תנועת נוער שמשנה עולמות." אז הבנתי שפה אני רוצה להיות.
וזו התפיסה שמלווה אותי ואת הארגון לאורך כל הדרך. אין כאן מתנדבים למען הילד המוגבל, התפיסה שלנו היא שכולם מיוחדים.
גם אני מיוחדת. אני סובלת מקלסטרופוביה, רק במקרים מיוחדים אני אכנס למעלית ורק אם יהיה מישהו שיחזיק לי את היד חזק, חזק.
אנחנו מאמינים שכל אחד צריך תמיכה. אחד צריך תמיכה במבחנים אחד אחר בהליכה.
יש שיח מיוחד בקרמבו. אנחנו שואלים כל ילד וילד, מה צורך המיוחד שלך? אצלנו אין פאדיחות. אנחנו שמים את הדעות הקדומות בצד ומשם מתחילים לדבר. 
החברה הישראלית סטריאוטיפית ורובינו חיים עם דעות קדומות, איך אתם מצליחים לשנות השיח ?


כ
שאנחנו מכשירים חניכים, אנחנו לא מכשירים אותם לעבוד עם ילדים עם צרכים מיוחדים. אנחנו מדברים איתם על זה שלכולם יש צרכים מיוחדים. מדברים איתם על בחירה חופשית של כל בן אדם. מדברים על רצונות של אנשים על אהבות, אנחנו מדברים על עצמאות, יכולת הבחירה של כל אדם ואדם. רק אחר כך אנחנו נלמד את המדריך איך משלבים ילד עם צרכים מיוחדים בפעילות כזו או אחרת.
רוח של כנפיים של קרמבו מדבקת.

שתינו צוחקות הרי קרמבו באמת דביק. 

למה השם כנפיים של קרמבו ?

קרמבו עוטפים בעדינות, כל אחד בצורה ידנית, אחרת ישבר. הראיון הוא לעטוף את הילד בהרבה אהבה ולתת לו כנפיים לעוף.

אני מניחה שיש לכם אספקה קבועה של קרמבו ?
לא, למרות שזה יכול להיות נחמד, אבל יש לנו מלא דברים אחרים לנפש. 

צילום: אנה בלאוסוב, איפור אירית קייזמן

דיברת על לעטוף בעדינות, אבל תנועות נוער, המטרה שלהם להכשיר חניכים לחיים קשוחים ודי זורקים את הילדים לים?
המודל שלנו משלב את שני הדברים, על כל חניך יש שני חונכים המשקפים לו את הפעילות. יש פעילות אחת לכולם ושני החונכים תווכחים לחניך את הפעילות.
נגיד, כולם משחקים תופסת ויש ילד על כיסא גלגלים והוא לא יכול לרוץ, אז החונך יהיה הרגליים שלו.
אנחנו נותנים את המעטפת, אבל לעתים בני הנוער עצמם נותנים את הפתרונות .
לבני נוער יש חופש, יש להם מלא חשיבה יצירתית ויש להם הרבה חופש פעולה. אנחנו סומכים עליהם בעיניים עצומות. בצורה כזאת אנחנו גם זורקים לים וגם עוטפים בהמון אהבה. 

יש חונכים שהם ילדים עם צרכים מיוחדים?
בהחלט כן! יש לנו מעל 600 בני נוער חונכים, חלקם  ילדים עם צרכים מיוחדים. אני אתן דוגמא, מגיע לתנוע ילד בן 6-7 על הליכון וחונכת אותו נערה בת 14 על הליכון, החניך יתבגר בחשיבה שגם הוא יכול, שהוא לא שונה.
יש בני נוער שממש לומדים מהחניכים, הם לומדים לקחת אחריות על החיים שלהם, הופכים להיות עם ביטחון עצמי גבוהה יותר ולוקחים את הדברים הדברים בפרופורציה. 


אני מניחה שיש ילדים שמגיעים עם איזו תחושת עליונות או תחושבת התנדבות למען הקהילה, איך אתם משנים זאת?
יש כל מיני בני נוער שמגיעים, יש כאלה שנרתעים ויש כאלה שבאמת מגיעים עם איזו תחושה שליחות והתנדבות. אבל זמן והכשרה עושים את שלהם ואנחנו רואים זאת לאורך הזמן. החונכים והחניכים הופכים לחברים הכי טובים. בסופו של דבר יוצא מאיתנו דור של בני נוער שיודע להכיל כל אדם, דתי וחילוני, יהודי או מוסלמי.
אנחנו מגדלים  דור שלם, של מנהלים, מפקדים מכילים, עוזרים ומקבלים.

איך אתם מתמודדים עם הסטיגמות וחוסר רצון עד כדי סירוב של ההורים לשילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים ובלי?
אנחנו מובילים מהפכה חברתית הכי גדולה בישראל. למרות שאנשים חושבים שהשילוב הוא הבעיה.  יש כאלה שחושבים שילד אוטיסטי בגן או בחוג יוביל לאלימות. אנחנו אומרים וגם מוכיחים שההפך הוא הנכון. שילוב הוא מלחמה היחידה נגד בריונות, נגד אלימות, נגד דעות קדומות, נגד חושך ועוד כל כך הרבה דברים.
אנחנו לא נלחמים, אין לנו חושך, אנחנו מגבירים את האור. ומי שחשוך אנחנו מזמינים להצטרף אלינו.

See Also

יש מדינות שלקחו את המודל שלכם ומיישמים אותו?
האמת שכן, היתה לנו משלחת לאוקראינה שבה האמינו שבלתי אפשר לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים עם ילדים בלי צרכים. שם ממש הצלחנו לשנות תפיסה  להמון אנשי חינוך.

איך הצלחתם להתמודד עם הסגרים ?
זו היתה תקופה לא פשוטה. התקציבים נחתכו. יחד עם זאת, היינו צריכים לתת מענה כפול.
השגנו אישורים ממשרד החינוך לבקר בבתים של ילדים, עשינו מלא פעילויות, כמו ילדים עם צרכים מיוחדים שהתנדבו למען ניצולי שואה.
טלי עוצרת, לוקחת נשימה
בית לא סוגרים ואנחנו בית, העולם סגור אז אנחנו היינו צריכים להיות שם למען כל החניכים שלנו וגם ההורים. אחת האמהות פרסמה שהצליחה לקפל כביסה שהחונכים הגיעו לבית של החניך, נשמע קטן לרוב האנשים. בשבילה זו היתה הצלה.

האם המדינה תומכת בכם?
כן, אבל לא מספיק, רק 13% מכלל התקציב השנתי שלנו, יש נתון אחד עצוב בקרמבו וזה 1500 ילדים שלא  יכולים להיות בקרמבו, כי אין סניף בעיר שבו אותו הילד גר.
כמעט לכל תנועות נוער יש נציגות בכל הערים בישראל. לצערי לכנפיים של קרמבו אין, כי אנחנו חייבים הסעות מיוחדות ומבנים נגישים. לצערי התקציבים אינם מספיקים.

יש תחרות בלתי כתובה בין תנועות נוער שונות בישראל, אתם שותפים לתחרות הזאת?
אנחנו לא שם. זה רק פוגע בילדים, מבחינתי ילד ישתתף יום אחד בבני עקיבה, יום אחר בצופים ויום נוסף אצלנו. אבל בתנועות נוער אחרות מאוד קשה לשלב בני נוער מיוחדים שמחוברים לחמצן או זקוקים לסייעת.

אני עוברת קצת נושא, ולוקחת את טלי למסע לפולין, מסע למחנות ההשמדה….

האם את חושבת שזה נכון לקחת ילדים עם צרכים מיוחדים למסע כל כך כואב? 

במשך 10 שנים לא עשיתי את זה בארגון. אבל בני הנוער רצו ומצאנו דרך להנגיש את המסע, אני לא יכולה למנוע מהם את זה. הכשרנו מדריכים והגענו לפולין.
באושוויץ אחד הילדים אמר לי שאותו הנאצים היו רוצחים פעמיים גם כי הוא יהודי וגם כי הוא בעל צרכים מיוחדים. אז הבנתי שבשביל זה צריך את המסע שלנו לפולין.

יש ילדים שלא לקחתם למשלחת ?
כן, אבל זה נעשה בשיתוף עם ההורים ואנשי חינוך.

מה השאיפה לשנה הקרובה?
הדבר הכי חשוב שאנחנו חייבים לפתוח עוד סניפים ממש חייבים. להשיג עוד תרומות  יותר תקציבים מהמדינה
והדבר השני הוא להוציא את הידע החוצה, גם בארץ וגם בעולם. להכשיר הורים, סבים, אחים, אנשי חינוך וצבא.
אנחנו מסיימים את הראיון עם כמה שאלות קצרות על קרמבו, חייבים!

צילום: אנה בלאוסוב, איפור: אירית קייזמן

איזה קרמבו את הכי אוהבת, מוקה או וניל ?
וניל, אני מאלה שמתחילים מלמעלה ועוגיה בסוף.

כמה חניכים בתנועה לא אוהבים קרמבו, ספרתם אי פעם?
טלי מחייכת ומבטיחה שזה יהיה הסקר הבא

אנחנו מסיימות את הראיון, אולי הכי חשוב שעשיתי אי פעם.
פגשתי אישה אחת שכל יום עושה את העולם טוב יותר ומיוחד יותר.
ולכם אני מציע לשאול מה המוגבלות שלכם? אם תצליחו לענות על השאלה, אולי תצליחו לשנות את העולם לטובה.
אני יודעת מה הם המוגבלויות שלי, אלוהים, הרשימה ארוכה, אבל דבר אחד הבנתי אחרי הראיון. אם נצליח לקבל את עצמנו נהיה קשובים ולו לבן אחד,  נצליח לשנות את העולם. 

'כנפיים של קרמבו´ הינה תנועת נוער, מובילת שינוי חברתי, הראשונה והיחידה מסוגה בעולם, לילדים ונוער עם ובלי צרכים מיוחדים. בתנועה אלפי פעילים – ילדים ובני נוער, צעירים בשנת שירות וסטודנטים. פעילי התנועה רואים בכנפיים של קרמבו את תנועת הנוער שלהם ואינם מתייחסים לעשייה בה "התנדבות".

View Comments (0)

Leave a Reply

דילוג לתוכן