נעמה וקסמן, עו"סית איזורית, לאומית
תחילת שנת הלימודים דורשת מאמץ כביר של חזרה לשגרה תוך כדי התמודדות עם התחלות חדשות. הילדים עוברים שינוי משמעותי וכדאי להתכונן לזה.
אז מה היה לנו?
'סגירה' של תקופה מאפשרת התבוננות על מה שיש ועל מה היה. הסיכום מאפשר עיבוד החוויות, מזכיר כמה נהנו ומשאיר אותם עם תחושת סיפוק ממה שהיה.
העלו זיכרונות מהחוויות של החופש, ממקומות חדשים, מרגעי ההנאה, ממפגש מרגש או יצירה שעשיתם. אפשרו לילדים להיזכר בעצמם ולהתרפק רגע על הזיכרון.
לפנות מקום לרגשות
שוחחו על רגשות. שאלו איך הם מרגישים והקשיבו לתחושות שעולות. השתדלו לא להתערב או להוסיף תובנות משלכם, אלא רק להקשיב. אל תיבהלו מרגשות שליליים ומ"לא בא לי". אם תמתינו בסבלנות, תראו שיעלו גם הדברים ש"כן בא לי" כמו חברים, הפסקות, שיעורים מעניינים וכו'.
למצוא יחד כלים להרגעה
תנו זמן להרגיש את הדאגות והחששות, ולאחר מכן שאלו אותם מה יכול לעזור בהתמודדות. אפשרו לילדים להתאמץ ולחפש בתוכם רעיונות שיעזרו ויקלו. אם יש צורך, הוסיפו עוד רעיונות ואפשרו להם לבחור מה נכון ומתאים עבורם. יש ילדים שיבחרו בחפץ שייתן תחושה בטוחה של הבית, אחרים יעדיפו טקס בוקר קבוע שינסוך אומץ ויזכיר את הכוחות הפנימיים, חיבוק ארוך לפני הפרידה בבוקר או לצייר כשקשה במהלך היום בכיתה. כל כלי כזה הוא אוצר. כוח חדש שיכול לסייע בהתמודדות עם אתגרים בהווה ובעתיד.
לתת את הזמן להסתגל
הימים הראשונים לא קלים להרבה מהילדים, עם צורך לעשות 'ריסטארט' פנימי של המערכת הנפשית ולהתאימה לסביבה ודינמיקה שונה. חלקם צריכים לייצר חברויות חדשות ולהסתגל למערכות יחסים חדשות עם צוות ההוראה, חלקם לא בטוחים במעמד החברתי שלהם וצריכים לצאת לבדוק אותו שוב ומחדש. תנו להם את הזמן, היו קשובים ושוחחו איתם בימים האלה על ההרגשה ועל האתגרים.
תאמינו בהם
כשהתהליך נעשה מתוך עיניים מאמינות ומתוך תחושה עמוקה בלב שהם יכולים לאתגרים שנכונו להם, שיש בהם כוחות להתמודדות, שהם גיבורים (מהמלה מ'להתגבר' על קושי, לא מלהימנע ממנו), הם לומדים להאמין בעצמם. מבט העיניים הבוטח שלכם מצייד אותם בכוח פנימי ואמונה. כי אם ההורים מאמינים שאני יכול, והם מי שמכירים אותי הכי טוב בעולם, אז כנראה שאני יכול.
